השנה של ספייס אקס
בשנת 2023 נרשמו לא מעט אירועים בתחום החלל, עם כמה ציוני דרך חשובים בדרך לעתיד. אם ננסה להתבונן בראייה היסטורית ולחשוב מה הדורות הבאים יזכרו מהשנה הזאת, נראה שהאירוע שמאפיל על כל השאר הוא הצעדים הראשונים בשיגור הסטארשיפ (StarShip), החללית הענקית והמפכנית של חברת ספייס אקס (SpaceX).
סטארשיפ מיועדת לממש את החזון של מייסד ספייס אקס, אילון מאסק (Musk), להנחית בני אדם על מאדים, ולכן שולבו בה שכלולים ויכולות שאין לשום חללית אחרת. היא בנויה מפלדת אל חלד, שמאפשרת שימוש חוזר פעמים רבות, בעלויות תחזוקה מינמליות; היא מונעת במתאן ובחמצן, חומרים שאפשר להפיק מהאטמוספרה של מאדים; יש לה שישה מנועים חזקים, ויכולת נחיתה אנכית; היא תוכל לשאת יותר בני אדם מכל חללית אחרת, ולפעול גם בתצורה של חללית אספקה או תדלוק.
ספינת החלל של SpaceX התפוצצה באוויר
(צילום: SpaceX)
סטארשיפ משוגרת על גבי טיל ענקי ייעודי, בשם סופר-הבי (SuperHeavy). הגודל והעוצמה של המערכת צפויים להפוך אותה לשחקן מרכזי בתחום הטיסות לחלל, והיא כבר נבחרה להיות החללית שתנחית בני אדם על הירח בנחיתות המאוישות הראשונות של תוכנית ארטמיס של נאס"א.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
התשיעי של דדקינד
מחלות ללא גבולות: תזכורת כואבת לכלבת
הנגיף שמחסל זכרים
הניסוי הראשון בשיגור סטארשיפ בוצע באפריל השנה, אך החללית לא הצליחה להיפרד מטיל השיגור כמתוכנן, ושניהם הושמדו בפיצוץ יזום בלי להגיע לחלל. שבעה חודשים ויותר מאלף שיפורים ותיקונים לאחר מכן, שוגרה סטארשיפ לניסוי השני. הפעם היא הגיעה לחלל, אך הושמדה בפיצוץ עצמי לפני סוף הניסוי. ההתקדמות העצומה בין שני הניסויים, וההיכרות עם היכולות של ספייס אקס, מרמזות כי לא ירחק היום שבו טיסות סטארשיפ יהפכו לשיגרה, ויהפכו את החלל למקום הרבה יותר נגיש.
שיגור סטארשיפ לחלל בנובמבר
(צילום: SpaceX)
ספייס אקס עצמה אמנם לא עמדה ביעד שהציבה לעצמה ל-2023, מאה שיגורים מוצלחים, אבל התקרבה אליו מאוד, עם 98 שיגורים, לעומת 60 בשנה שעברה. 92 מהשיגורים היו של טילי פלקון 9, כשני שלישים מהם שיגורים של לווייני סטארלינק – רשת התקשורת הענקית של החברה, שכבר כוללת כ-5,000 לווויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר הביאה את הרשת גם לישראל, אך השימוש בה עדיין שנוי במחלוקת, בין השאר בגלל רצונו של מאסק לאפשר גם לתושבי רצועת עזה להתחבר אליה. נוסף על כך שיגרה ספייס אקס ארבעה טילי פלקון הבי, וכאמור שתי חלליות סטארשיפ.
למעשה, ספייס אקס היא כיום מעצמת החלל הגדולה בעולם, לפחות מבחינת מספר השיגורים. סין שיגרה השנה 66 טילים, שניים יותר מאשר בשנה שעברה (65 הצלחות וכישלון אחד), רוסיה 19 וארצות הברית בלי ספייס אקס רשמה 17 שיגורים בלבד, עם שישה כשלונות. הודו רשמה שבעה שיגורים מוצלחים וגם קוריאה הצפונית הצטרפה למועדון החלל, עם שיגור מוצלח ראשון של לוויין ריגול צבאי, אחרי שני כישלונות.
בסך הכל נרשם השנה שיא של 207 שיגורים למסלול סביב כדור הארץ – יותר מכל שנה אחרת.
שנת ירח
שנת 2022 הסתיימה במשימה המוצלחת של חללית אוריון סביב הירח, שפתחה את תוכנית ארטמיס. באפריל השנה הכריזה נאס"א על הצוות שמיועד לטוס סביב הירח במשימת ארטמיס 2, המתוכננת ל-2024, וצפויה לסלול את הדרך לנחיתה מאוישת על פניו, אם כי זו מתעכבת בשל העיכובים בפיתוח הסטארשיפ.
במקביל נמשכים המאמצים להנחית עוד ועוד חלליות לא מאוישות על הירח, כהכנה לקראת שהות ממושכת של בני אדם שם, גם אם לא קבועה. שוב ושוב אנו גם מקבלים תזכורת שזה לא קל, גם אם זה כבר נעשה לפני 50 שנה ויותר, וזה מאתגר במיוחד בתקציב נמוך. הודו רשמה את ההצלחה הגדולה של השנה, כשהנחיתה בשלום חללית לא מאוישת, צ'נדריאן 3, באזור הקוטב הדרומי של הירח, כמה ימים אחרי שהחללית הרוסית לונה 25 התרסקה בעת ניסיון לנחות שם.
הודו הצליחה להנחית חללית על הירח
(צילום: סוכנות החלל ההודית)
באפריל השנה ניסתה החברה היפנית ispace להיות הראשונה שמצליחה להנחית חללית פרטית על הירח, אך הניסיון הסתיים בהתרסקות של הנחתת Hakuto-R, שנשאה עמה גם רכב שטח קטן של איחוד האמירויות. שתי חברות אמריקאיות שהיו אמורות לשגר השנה חלליות פרטיות אל הירח דחו את שיגוריהן. הראשונה מביניהן, הנחתת Peregrine של חברת Astrobotics, מתוכננת כעת לשיגור ב-8 בינואר 2024.
סוכנות החלל של יפן הכניסה השבוע למסלול סביב הירח את החללית SLIM, ששוגרה בספטמבר, והיא תנסה להנחית לקראת סוף ינואר נחתת קטנה ורכב שטח קטן על פני הירח.
חלל צפוף, תיירות מדשדשת
לזמן קצר במאי השנה נרשם מספר שיא של 17 בני אדם במסלול סביב כדור הארץ. המספר כולל את שבעת אנשי הצוות בתחנת החלל הבינלאומית, ארבעת האסטרונאוטים הפרטיים של משימת אקסיום 2, ושישה אסטרונאוטים סינים ששהו בתחנת החלל טיאנגונג 3 בעת החלפת צוותים. אם סופרים גם טיסות תת-מסלוליות, כמה ימים לפני כן הגיע מספר האנשים בחלל ל-20 למשך דקות אחדות, בעת טיסת תיירות של חברת וירג'ין גלקטיק לגבול החלל.
בעוד בפעילות החלל המקצועית נשמר קצב שיגורים שגרתי, עם שני צוותים ששוגרו בחלליות של ספייס אקס לתחנה הבינלאומית ושני צוותים ששוגרו לתחנה הסינית, דווקא תחום תיירות החלל מדשדש לאט מהצפוי. חברת אקסיום שיגרה משימה אחת של אסטרונאוטים פרטיים לתחנת החלל הבינלאומית, שכללה גם שני אסטרונאוטים מסעודיה.
תחום התיירות לגבול החלל, שהיה צפוי לזנק השנה, רשם ביצועים חיוורים בלבד. חברת וירג'ין גלקטיק חידשה את הטיסות אחרי הפסקה ממושכת, ואחרי טיסה אחת של עובדי החברה ביצעה עוד חמש טיסות מסחריות. עם זאת, היא צפויה להפסיק את הטיסות בקרוב לטובת התמקדות בפיתוח הדר הבא של מטוס חלל. כל זאת בצל ההודעה של מייסד החברה, ריצ'רד ברנסון (Branson), כי יפסיק לממן אותה. החברה המתחרה בטיסות לגבול החלל, בלו אוריג'ין, חידשה לאחרונה את הטיסות הלא מאוישות אחרי הפסקה של יותר משנה בעקבות תקלה בשיגור, ולא ברור מתי תחדש את הטסת התיירים.
ממשיכים להעמיק
סוכנות החלל של ארצות הברית השלימה בהצלחה את משימת האיסוף של דגימה מהאסטרואיד בנו (Bennu), שהחללית אוזיריס רקס (Osiris-Rex) נטלה ב-2020. החללית הצניחה את מיכל הדגימה במדבריות יוטה בספטמבר השנה, ואף שמדעני נאס"א עדיין נאבקים עם קשיים טכניים בפתיחת מיכל הדגימה העיקרי, הם כבר אספו כ-70 גרמים מהמיכל החיצוני, ודיווחו על ממצאים מעניינים.
סוכנות החלל האירופית שיגרה השנה את משימת JUICE לחקר צדק וירחיו. החללית נושאת כמה שבבי מחשב של החברה הישראלית רמון ספייס, וגם מכשיר מחקר ישראלי שבנתה חברת Accubeat מירושלים, בהובלת פרופ' יוחאי כספי ממכון ויצמן למדע ובמימון סוכנות החלל הישראלית. המכשיר הוא מתנד המייצר אות רדיו יציב במיוחד, ומעבר האותות האלה דרך האטמוספרה של צדק יאפשר למדענים להבין טוב יותר את מבנה האטמוספרה של כוכב הלכת הענקי. כספי עצמו, שהוא אחד ממובילי חקר המבנה של צדק ובין השאר חבר בצוות המדעי של החללית האמריקאית ג'ונו, קיבל לאחרונה את מדליית המצויינות המדעית של נאס"א על תרומתו לפרויקט.
באוקטובר השנה שיגרה נאס"א את משימת סייקי (Psyche) לחקר האסטרואיד הענקי 16 Psyche, שקוטרו יותר מ-200 קילומטרים. היא אמורה להגיע אליו ב-2029 ולחוג סביבו במשך כשנתיים, כדי לחקור את הרכבו, במטרה להבין טוב יותר כיצד נוצרות ליבות של כוכבי לכת וגופים פלנטריים אחרים.
שלושה טלסקופי חלל חדשים שוגרו השנה. טלסקופ אוקלידס (Euclid) של סוכנות החלל האירופית, ESA, מיועד למדוד את התפשטות היקום, בניסיון לפענח את סודות החומר האפל והאנרגיה האפלה; סוכנות החלל של הודו, ISRO, שיגרה את הטלסקופ Aditya-L1 לחקור את סערות השמש והשפעתן על כדור הארץ, ואילו סוכנות החלל של יפן, JAXA, שיגרה את טלסקופ קרני הרנטגן XRISM, לחקר שאלות הקשורות בהרכב החומר ביקום. בצוות המדעי של הטלסקופ חבר גם חוקר ישראלי, ד"ר רועי רחין ממרכז גודארד של נאס"א, העוסק בחקר היווצרות יסודות חדשים בהתפוצצויות כוכבים המכונות סופרנובות.
מחקר נוסף במעורבות ישראלית התבצע כאן, על כדור הארץ, ובו ניסו חוקרים בהובלת הפיזיקאי האמריקאי-ישראלי אברהם (אבי) לייב (Loeb) מאוניברסיטת הרווארד לאתר שרידים של מטאוריט שהגיע כנראה ממערכת שמש אחרת, והתפוצץ בדרום האוקיינוס השקט. לייב וצוותו אספו בעזרת מגנט מיוחד מאות רסיסים שנוצרו לטענתם בפיצוץ המטאוריט, ולדבריו מצביעים כי מקורו מחוץ למערכת השמש. עם זאת, חוקרים רבים אינם מסכימים עם מסקנותיו.
למה לצפות בשנה הבאה?
שנת 2024 צפויה להניב לא מעט אירועי חלל מרגשים. כאמור, משימת ארטמיס 2, אם לא תידחה, אמורה לקחת ארבעה בני אדם לטיסה מאוישת סביב הירח, בפעם הראשונה מאז 1972. אפשר לקוות שסטארשיפ תשלים בהצלחה את ניסוי החלל הראשון, הכולל הקפה חלקית של כדור הארץ, ואולי אף תתקדם לטיסה מסלולית.
סין, שהנחיתה חללית ראשונה בצד הרחוק של הירח לפני כחמש שנים, מתכננת לחזור על המבצע במשימת צ'אנג-אה 6, שאמורה לא רק לנחות בצד הרחוק אלא גם להביא משם בפעם הראשונה דגימות קרקע לכדור הארץ. נאס"א מתכננת לשגר לקראת סוף השנה את ה-Viper, רכב שטח לא מאויש שייסע באזור הקוטב הדרומי של הירח, ויחפש ראיות שאכן יש מים קפואים מתחת לפני השטח. זאת כאמור לצד כמה משימות של חברות פרטיות שינסו לנחות על הירח במהלך השנה.
סוכנות החלל של יפן צפויה לשגר משימה לחקר שני הירחים הקטנים של מאדים, וסוכנות החלל של ארצות הברית מתכננת לשגר חלליות תאומות קטנות לחקר האטמוספרה של כוכב הלכת האדום. נאס"א מתכננת לשגר גם את החללית Europa Clipper לחקור את אירופה, אחד מירחיו הגדולים של צדק, ולנסות לגלות אם אכן יש תנאים לקיום חיים באוקיינוס שמתחת לשכבת הקרח החיצונית שלו.
במסלול הקרוב לכדור הארץ, החברה האמריקנית Sierra צפויה לחנוך סוף סוף את ה-Dream Chaser, מטוס חלל שנוחת בדאייה על מסלול, כמו מעבורות החלל. החללית החדשה אמורה לבצע משימות אספקה לתחנת החלל הבינלאומית, ובהמשך גם להטיס בני אדם. גם חברת בואינג, המפתחת חללית משלה המיועדת למשימות אל תחנת החלל, אמורה לבצע טיסת ניסוי מאוישת ראשונה שלה השנה, אחרי דחיות רבות, ואחרי שהגירסה הלא מאוישת נבחנה בהצלחה כבר ב-2022.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
