מדף קרח ענק באנטרקטיקה התנתק בימים האחרונים לאוקיינוס, לאחר כמה ימים שבהם שרר גל חום קיצוני בכמה חלקים ביבשת. כך הודיעו בסוף השבוע מדענים, שבדקו צילומים של סוכנות החלל האמריקנית. התמונות מראות כי מדף הקרח של קונגר, ששטחו כ-1,200 קמ"ר (גדול יותר מהשטח של העיר ניו יורק), התנתק לחלוטין באמצע החודש.
מדף הקרח קונגר התנתק מאנטרקטיקה
(צילום: נאס"א)
מדענים הסבירו כי למדפי קרח, יריעות קרח צפות קבועות המחוברות ליבשה, לוקח אלפי שנים להיווצר. אותם מדפי קרח משמשים "מחסום" לכמויות אדירות של קרח, שלולא המדפים היו זורמים מהיבשה לים וגורמים לעלייה חדה במפלס שלו.
באנטרקטיקה נרשם גל חום ובחלקים מהיבשת הקפואה תועדה טמפרטורה הגבוהה ב-40 מעלות מעל הממוצע. בתחנת "קונוקדיה" שבאנטרקטיקה נמדדה החודש טמפרטורה של 12.2 מעלות מתחת לאפס, כ-40 מעלות מעל הממוצע העונתי. בתחנת "ווסטוק" נרשמו 17.7 מעלות מתחת לאפס, הטמפרטורה הגבוהה ב-15 מעלות מעל שיא החום הקודם שנרשם במקום.
ביום שישי בשבוע שעבר, כמה ימים אחרי שמדף הקרח תועד לאחר שהתנתק מהיבשת, הטמפרטורה הממוצעת בכל יבשת אנטרקטיקה הייתה חמה ב-8.6 מעלות מהממוצע שנמדד בין השנים 1979 ל-2000, כך לפי ניתוח אקלים של אוניברסיטת מיין, המתבסס על מודלים אקלימיים של המנהל הלאומי לאוקיינוסים ולאטמוספרה של ארה"ב.
פיטר נף, חוקר אקלים מאוניברסיטת מינסוטה, אמר: "האקלים באנטרקטיקה משתנה להפליא, אבל זה לא בקנה מידה של פעם. זה היה לפחות פי שניים קיצוני ממה שהיינו מצפים". נף הוסיף כי הטמפרטורה ביבשת אנטרקטיקה ירדה בימים האחרונים והיא חזרה לסביבות הממוצע.
חוקרים אומרים כי אנטרקטיקה מוקפת באוקיינוסים עצומים, ויש לה הגנה גדולה מפני חדירה של אוויר, ולכן היא מגיבה לאט יותר לשינויי האקלים מאשר הקוטב הצפוני, שמתחמם בקצב של פי שלושה מהקצב של שאר העולם.
המדענים הוסיפו כי היבשת איבדה בממוצע 149 מיליארד טונות של קרח בשנה מ-2002 עד 2020. אובדן מדף הקרח של קונגר הוא הדוגמה האחרונה לשינויים שבפתח.
לגבי מדף הקרח של קונגר, הקורבן התורן של שינויי האקלים, אמר נף: "מדף הקרח הקטן והמסכן הזה פשוט החזיק מעמד באקלים החופי החם הזה, ואז הוא התדלדל ונפגע במהלך העשורים האחרונים"
בשנים האחרונות התנתקו לא מעט קרחונים מיבשת אנטרקטיקה. בחודש מאי אשתקד התנתק קרחון ענק, ששטחו כמעט פי 3 מהשטח של גוש דן, מאנטרקטיקה לים וולדל שבאוקיינוס הדרומי. הקרחון הענק, שמדענים מכנים 76-A, זוהה לאחרונה על ידי הלוויין Sentinel-1, אחד מששת הלוויינים של פרויקט קופרניקוס, שמפעילה סוכנות החלל האירופית. בתמונות שפורסמו נראה הקרחון הענק, שהתנתק מהיבשת. מדובר בקרחון ששטחו 4,320 קמ"ר (לשם השוואה שטח גוש דן הוא 1,516 קמ"ר). אורכו של הקרחון הענק הוא 175 ק"מ ורוחבו כ-25 ק"מ.
קרחון גדול התנתק מאנטרקטיקה בפברואר אשתקד
( סוכנות החלל האירופית)
בחודש פברואר אשתקד התנתק קרחון, ששטחו כ-1,270 קמ"ר, ממדף הקרח בראנט ביבשת. בהודעת הסקר האנטרקטי הבריטי, החוקר את היבשת, נכתב כי הסדקים הראשונים באזור התגלו לפני כמעט כעשור ומאז הם גדלו.
למה זה קורה?
בכתבה של רחלי ווקס, העורכת הראשית של זווית, סוכנות סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, שפורסמה גם ב-ynet, הוסבר כי במדפי הקרח מתרחש מדי פעם באופן טבעי תהליך שמכונה "calving", שבו חלק מן המדף נשבר אל הים. עם זאת, בשנים האחרונות התדירות והמהירות שבה אירועים כאלה מתרחשים עלתה באופן קיצוני. קפיצה זו מיוחסת לעלייה בטמפרטורות האוויר והמים שלה גורם שינוי האקלים.
האוויר החם הופך את הקרח שעל פני השטח של המדף למים, שמחלחלים לתוך המדף, שוחקים אותו מבפנים ויוצרים בו סדקים שהולכים וגדלים. במקביל, מי הים החמים יותר ממיסים את תחתיתו של מדף הקרח, וכך הופכים אותו לדק ופגיע יותר. ייתכן שגם ההאצה בהפשרת קרח הים שסובב את אנטרקטיקה מוסיפה לתהליך: קרח זה מגן על היבשת מפני גלים גדולים וסופות, שעלולים לפגוע במדפי הקרח ולהגביר את חוסר היציבות שלהם.
היסדקותם ושבירתם של מדפי הקרח עלולה להחמיר את העלייה במפלס פני הים בעולם. הסיבה לכך דווקא לא נעוצה בקרחון החדש שמשתחרר אל הים (זאת מכיוון שמדפי הקרח נמצאים גם כך כמעט לחלוטין בתוך מי הים והתנתקותם של קרחונים משולי המדף לא משנה באופן משמעותי את מסת הקרח שצפה על פני הים ועל כן לא משפיעה על המפלס), אלא בהשפעתו העקיפה של מדף הקרח על הקרח הרב שנמצא על היבשה.
