לנחל הגעתון, שעובר בתחומה של נהריה, יצא שם רע – ודגימות שבהן נמצא לאחרונה זיהום בנחל, שהביא את המשרד להגנת הסביבה לאסור את הכניסה אליו, לא בדיוק עוזרות לכך. נהריה סבלה בשנים האחרונות מנזקים כבדים בעקבות הצפות שאירעו בגעתון, שהובילו לצערנו לא רק לפגיעות כלכליות של עשרות מיליוני שקלים, אלא גם גבו חיי אדם. עם זאת, בימים אלה מתנהלות עבודות בנחל הגעתון, במטרה למנוע הצפות בעיר. אז מה בדיוק נמצא בתוכניות, ואיך מתכוונים להתמודד עם הבעיה ולמנוע אסונות בעתיד?
הצפות בנהריה בינואר 2020
(צילום: שמיר אלבז, אחיה ראב"ד, אוראל אדרי, דוברות כב\"ה)
בינואר 2020 נפל על נהריה אסון כבד. הצפות קשות שיתקו את העיר, תלמידים נלכדו בבתי ספר, ובתי מגורים ובתי עסק ספגו נזקים משמעותיים. מוטי בן שבת, תושב העיר, נספה בזמן שניסה לחלץ משפחה שנלכדה ברכב במהלך השיטפון. האסון הנורא הוביל את הממשלה לפעול ולהעביר במהירות את החלטה 4822, שכוללת סיוע כספי בגובה מיליוני שקלים לשיקום פגעי ההצפות - וכן סעיף שמורה על "הגנה על העיר נהריה מפני הצפות". כיום, מעל שנתיים מאז קבלת החלטת הממשלה, נעשות עבודות שמיועדות לענות על הדרישות של סעיף זה.
כבר מראשית ימיה, העיר נהריה הוקמה סביב נחל הגעתון, (שנקרא באותם ימים "מפשוח"). למעשה, הגעתון הוא זה שנתן לעיר את שמה, כשראשוני המתיישבים בה, שהגיעו ממדינות אירופה, חשבו אותו לנהר. אורך תוואי הנחל הוא 19 קילומטר, והוא זורם לכיוון מערב, מאזור מעלות תרשיחא ועד לים התיכון.
"המרכיב הראשון מתוכנית ההגנה על נהריה היה הטיית נחל הגעתון לתוך מחצבת יחיעם הסמוכה", אומרת אורלי גבישי, מנכ"לית רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי (שהיא, אגב, האישה היחידה שעומדת בראשות רשות ניקוז בישראל). "בימים של שיטפונות, זרימת הנחל העוצמתית הוסטה בעזרת הסכר הזמני שבנתה שם הרשות, וכך המים, שלא יכולים לחלחל באדמה בגלל הבנייה המודרנית הצפופה, נאגרו במחצבה במקום להציף ולסכן את נהריה".
סכר זמני זה עומד במרכז פרק בעונה החדשה של סדרת הילדים והנוער "זורמים", שיעלה לשידור בערוץ ניקולודיאון ביום שלישי הקרוב (ויהיה כמובן זמין אחר כך לצפייה גם באתר זורמים ובערוץ היוטיוב של ניקלודיאון). התוכנית נולדה כיוזמה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, במטרה להנגיש לקהל צעיר בישראל התפקיד האקולוגי, התרבותי, החברתי והכלכלי של נחלי ישראל – זאת באמצעות חשיפתם לחשיבות השמירה על נחלים בישראל ולאפשרות שלהם לקחת חלק בפתרון הבעיה.
"יש צורך בפתרון קבוע"
יעילותו של הסכר הזמני הומחשה בחורף האחרון, כשמראות הצפות הענק שמאפיינות אותה כמעט כל שנה לא הופיעו, למרות הגשמים. עם זאת, גבישי מדגישה שמדובר בפתרון ארעי בלבד. "יש צורך בפתרון קבוע, כיוון שאנחנו לא יודעים מה יהיו כמויות הגשם בעתיד". לפי מחקר של השירות המטאורולוגי, שבו נבחנו המגמות בגשם הכבד בין 2021-1951, קיימת בשנים האחרונות עלייה מובהקת בכמות המשקעים בגליל המערבי – תופעה שלדברי גבישי ייחודית בישראל רק לאזור זה. "אין ספק שאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר אקלים, שבא לידי ביטוי גם בעליית טמפרטורות עולמית – אבל גם בתופעות אחרות, כמו מופעי גשם קצרים וחזקים, בדומה לאלו שחווינו בינואר 2020".
"הדבר האידאלי היה להפוך את כל העיר ולוודא שיהיו תשתיות ראויות, ואז כולם היו יכולים לישון בשקט", אומרת גבישי. "עם זאת, העלות של מהלך כזה היא פשוט בלתי אפשרית, ואין לו היתכנות. לכן, המיזם הישים יותר הוא לווסת את הנגר (זרימת המים על פני הקרקע שמקורה בירידת משקעים, ג"כ) במעלה, בתחילת אגן ההיקוות".
לשלב את הנחל בעיר
העבודות שמתבצעות כיום הן חלק מהחלק השני של התוכנית, שבסיומו יגדל נפח האיגום (כמות המים שנאגרת ויוצרת את מקווה המים) מ-300 אלף קוב למיליון קוב. לדברי גבישי, במסגרת השלב השני של התוכנית מתוכננים שלושה מרכיבים שייבנו סביב אפיק הנחל, ושיוכלו יחד להתמודד עם האתגר ההצפות. ראשית, יוקם סכר חכם חדש, שיחליף את הסכר הזמני במחצבת יחיעם. אליו יתווסף מתקן ויסות בנחל אושרת (שנמצא כעת בשלבי מכרז למציאת קבלנים ומוקם בשיתוף קק"ל). שני אלו יקלטו את הנגר בעת אירועים שיטפוניים, וישחררו אותם בצורה מבוקרת ומווסתת. המרכיב השלישי הוא מאגר בשטחי קיבוץ עברון – מקווה מים מלאכותי שתפקידו יהיה לאגור מים כך שאפשר יהיה לעשות בהם שימוש להשקיה חקלאית (במקום שרק יישפכו לים).
מלבד ההגנה על נהריה מפני הצפות, מתקני הוויסות במחצבת יחיעם ובנחל אושרת מיועדים להפוך לאתרי פנאי ונופש. באושרת יקום פארק של קק"ל, ועיצובו של אתר הפנאי במחצבת יחיעם נמצא כיום בדיון.
רעיונות אלה שונים ממה שהיה נהוג עד כה בנהריה: אם בעבר המגמה הייתה להסתיר את הנחל, ראשית בתעלה מבוטנת ולאחר מכן בתעלה סגורה, היום נערכים מאמצים לשלב את הנחל בעיר. "אנחנו רוצים לפתוח את התעלה הסגורה ולאפשר לעיר ולנחל להשתלב יחד", אומרת גבישי. יחד עם זאת, לדבריה, השאיפה היא לאפשר לנחל, שמתחיל בתור תופעה טבעית ופראית, להפוך להיות חלק מהעיר – בִמקום שיהיה מוסתר מהציבור.
לצורך הגשמת רעיון זה נערכת כיום תחרות פומבית לתכנון אורבני בנהריה. התחרות הושקה כיוזמה משותפת של גורמים שונים: משרד הבינוי והשיכון, רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, עיריית נהריה, קרן ברכה, קרן יד הנדיב, אגמא – המרכז לאגני היקוות ונחלים והתאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל. במסגרת התחרות ייבחנו תוכניות להפיכת הנחל לחלק בלתי נפרד מהעיר, באופן שיאפשר לשניים להשתלב באופן הוליסטי, ולנהל את הנחל כמשאב חיוני – תוך התייחסות לסיכוני השיטפונות.
האם אנחנו יכולים להיות אופטימיים שבחורף הבא, למרות העלייה בכמויות המשקעים, העיר נהריה תהיה מוגנת מפני הצפות – ונוכל אף ליהנות בחיק הטבע בפארקים שייבנו סביב מתקני הוויסות? על פי גבישי, התשובה היא חיובית. "היעד שלנו הוא ה-1 באוקטובר", היא מסכמת. "אנחנו עובדים עם גורמים נהדרים, שאיתם אנחנו נהנים משיתוף פעולה מצוין – פרט חשוב ומהותי להצלחת התוכנית".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
