הפילים האפריקניים הם בעלי החיים היבשתיים הגדולים ביותר על פני כדור הארץ, אולם גם הם חשופים להרסניות של שינויי האקלים. לפני כארבע שנים וחצי, בין מאי ליוני 2020, זוהו פגרי פילים ממין זה בגזרה הצפון-מזרחית של דלתת האוקבנגו (Okavango), בשטחה של בוטסואנה, במה שתואר כאירוע הגדול מסוגו שבו הסיבה לא הייתה ברורה.
תעלומת הפילים המתים
האירוע עורר דאגה עולמית, בייחוד לאור העובדה שמספר הפגרים האמיר והגיע עד ל-350 פילים אפריקניים שמתו בדרך מסתורית. למרות שמדובר בבעל חיים שמהווה מטרה עבור ציידים שחושקים בחטי השנהב שלו, האפשרות כי באירוע מעורבים ציידים נשלל די מהר.
כעת, מחקר חדש שנערך בהובלת דוידה לומאו, דוקטורנט במחלקה לגאוגרפיה של אוניברסיטת קינגס קולג' בלונדון, סיפק ראיות לכך שמותם של 350 הפילים נאפריקניים נגרם כתוצאה של שתייה מבורות מים, שהורעלו מצמיחת אצות כחוליות (Cyanobacteria) - על שום הגוון הכחלחל-ירקרק שלהן - ששגשגו בגלל שינויי האקלים.
למעשה, מדובר באחד מהיצורים הקדומים ביותר על פני כדור הארץ, שנוצר לפני 3 מיליארד שנה לפחות. הכחוליות שייכות לממלכת החיידקים, אך יש להן מאפיינים משותפים עם אצות, שהופיעו יותר ממיליארד שנה אחריהן, כגון פיגמנט הכלורופיל והיכולת לייצר אנרגיה מאור השמש.
מכיוון שהאירוע התרחש בשיאה של מגפת הקורונה, הקביעה כי הכחוליות הרעילות הן שגרמו לתמותת הפילים ההמונית לא הייתה חד משמעית, שכן הגבלות התנועה מנעו איסוף דגימות באותה העת. באותה שנה, מתו 25 פילים בזימבבואה השכנה בעקבות הרעלת דם (Septicemia) שמקורה בבצורת ממושכת, בעוד שבשנת 2015 מתו בקזחסטן 200 אלף אנטילופות ממין סאיגה, נפגעו כתוצאה מהרעלת דם שנגרמה גם היא משינויי האקלים.
על כן, נראה שאירועי תמותה המוניים הופכים נפוצים יותר ככל שכדור הארץ מתחמם, מה שעלול לדחוק בעלי חיים מסוימים עד לכדי סכנת הכחדה. ככל שהאקלים משתנה, רוב העולם צפוי להיות יבש וחם יותר, עם גשמים כבדים ומקובצים. "זה עצוב מאוד שכל כך הרבה פילים מתו, אבל זה גם מרמז על מגמה עולמית של תמותה הנגרמת על ידי שינויי האקלים", אמר לומאו.
4 צפייה בגלריה
עדר פילים אפריקניים בדלתת האוקבנגו שבבוטסואנה, שנפגעה מצמיחת אצות כחוליות רעילות בשל שינויי האקלים
(צילום: Amanda Stronza - Ecoexist)
4 צפייה בגלריה
ממצאי המחקר העיקריים, שמצביעים על האצות הכחוליות כגורם לתמותה ההמונית של 350 פילים אפריקניים בדלתת האוקבנגו שבבוטסואנה
(איור: Science of The Total Environment (2024). DOI: 10.1016/j.scitotenv.2024.177525)
מחברי המחקר החדש שפורסם בכתב העת Science of The Total Environment, הסתמכו על צילומי לוויין וניתוח מרחבי במטרה לבחון את הקשר בין כ-3,000 בורות מים לבין מיקומם של הפילים המתים, מה שהוביל אותם לחשוף כי בבורות המים צמחו אוכלוסיות מפותחות של אצות כחוליות.
להערכת החוקרים, לאחר שהפילים שתו ממקורות המים הרעילים, הם התרחקו כ-16.5 ק"מ בממוצע מבורות המים, ומתו בחלוף כ-88 שעות מרגע השתייה מהמקור המזוהם. ממצאים אלה מצביעים על סיכון מוגבר וסבירות להימצאות רעלנים בבורות המים הללו, כך לדבריו של ד"ר לומאו. החוקר העריך יחד עם עמיתיו למחקר שהמעבר משנת 2019 יבשה מאוד - השנה היבשה ביותר מזה עשרות שנים באזור - לשנת 2020 רטובה במיוחד, עשוי להיות הגורם לפריחת הרעלנים.
"מחקר זה, שנערך בשיתוף עם הרשויות המקומיות, מדגיש את ההשלכות האקולוגיות הקשות של התפשטות אצות רעילות, תוך שימת דגש על הצורך הקריטי במעקב מקיף על איכות המים בכל מקווי המים, כולל הקטנים שבהם. המחקר מדגים את היעילות של זיהוי מבוסס לוויינים בזיהוי מקורות זיהום מגוונים, ומחזק את החשיבות של הרחבת יישומי תצפית כדור הארץ כדי לאפשר התערבות מהירה כאשר מתעוררים איומים סביבתיים דומים", סיכם לומאו. "בוטסואנה היא ביתם של שליש מכל הפילים האפריקניים, כך שאירוע תמותה כה גדול מדגיש את החששות המתגברים סביב השפעת הבצורת ושינויי האקלים על דלתת האוקבנגו - אחת המערכות האקולוגיות החשובות בעולם".
