יחסי הגומלין בין האנושות לטכנולוגיה תמיד היו מורכבים. מחד גיסא הטכנולוגיות סיפקו לאנושות אין ספור תועלות, והובילו שוב ושוב לאורך השנים לקדמה ולשיפור באיכות החיים. מאידך גיסא, הן הובילו ללא מעט שינויים חברתיים ותרבותיים שליליים, ולפערים כלכליים בין ובתוך חברות. בימים אלו העימות הזה אף הולך ומתחדד, ואפילו מגיע לנקודת רתיחה, כאשר פיתוח של טכנולוגיות בינה מלאכותית, ובעיקר הצ'אט GPT של חברת Open AI, מעלה שוב את השאלה המאיימת: האם טכנולוגיות שמעצב האדם לא יהפכו להיות כאלו שמעצבות אותו, והאם השליטה בטכנולוגיות יכולה לברוח לנו מתחת לידיים? כי הרי לא מדובר רק ברכב אוטונומי, שמייתר את הצורך בנהג, או בתוכנות שיכתבו לנו עבודות או שירים, אלא בקוד שהאדם כותב ויוכל לייצר בעצמו קוד חדש ומשודרג שישפיע על האדם.
גם כשמדובר בחיבור בין המשבר האקולוגי-אקלימי לבין בינה מלאכותית עולות כמה סוגיות של "ניגוד עניינים". לדוגמה, אין ספק שמערכות חכמות, מהירות ויעילות יוכלו לסייע בחיזוי ובניהול של היבטים סביבתיים מורכבים רבים, למשל לנתח נתונים מטאורולוגיים או תצלומים מלוויינים כדי לייצר מידע מדויק ואפילו ידע חדש שיאפשר לנו להתמודד עם משבר האקלים. אולם ההפעלה של המערכות הללו דורשת אנרגיה רבה, ואם זאת מיוצרת על ידי דלקים מאובנים, כפי שמרבית האנרגיה בעולם עדיין מיוצרת, הרי שהיא תורמת למשבר האקלים ולזיהום הסביבה. אך חשש גדול עוד יותר הוא שהטכנולוגיות העתידיות הללו, שמציתות את הדמיון ומבטיחות לנו פתרונות קסם, יגרמו לנו להמשיך בשלנו, כלומר ב"עסקים כרגיל", כי אם אפשר, למשל, לנהל את הפליטות בחוכמה ולקבע ולאחסן גזי חממה, אז למה בעצם לא להמשיך בפליטות?
עם זאת, הסוגיה האמיתית היא, שעם כל החוכמה וההצלחה של הבינה המלאכותית, כדי להתמודד עם המשבר האקולוגי-אקלימי צריך לשנות תפיסות והרגלים של אנשים ולפעול אחרת. מעבר מדלקים מאובנים ומזהמים לאנרגיה מתחדשת הוא בהחלט מסלול הכרחי להפחתת פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר רבים ולמיתון משבר האקלים, כך גם ייצור תחליפי בשר. אבל גם לאנרגיה מתחדשת וגם לסטייק מודפס יש "חצר אחורית", למשל המשאבים המושקעים והפליטות לסביבה בייצור פאנלים פוטו-וולטאיים ובמחזור שלהם, והצורך בשטחים נרחבים להפקת אנרגיה סולארית. לכן הפתרון העיקרי למשבר הוא להפחית את צריכת החשמל או הבשר, ואפילו המתורבת, וכדומה. אז האם הבינה המלאכותית, שנוצרה בחוכמתו של האדם, תוכל להכניס גם בו בינה?
למעשה המהפכה התעשייתית, שבמהלכה הואץ הפיתוח של טכנולוגיות מעשה ידי אדם, והיא שינתה את אורח חייהם של בני האדם באופן משמעותי, והביאה להתפתחויות מסיבית של תהליכים כלכליים, חברתיים וסביבתיים, הייתה גם הנקודה בה החל המשבר האקולוגי-אקלימי. החל בייצור מנוע הקיטור הראשון, שהונע על ידי שריפת פחם, ובהפקת דלקים נוזליים להנעת כלי תחבורה, עבור בייצור המוני של מזון ואין ספור כימיקלים ומוצרים באמצעות תהליכים ממוכנים, שהוביל לעודף סחורות ולהרחבת פעילויות הסחר ולתרבות הצריכה הבזבזנית, לצד תהליכי עיור הכוללים הקמה של מבנים ותשתיות, ועד להמצאת המחשב והתוכנות השונות. בתוך כך, ולמרות כל השיפורים הטכנולוגיים, האדם שאב עוד ועוד משאבים מן הטבע ופלט עוד ועוד פליטות לקרקע, למאגרי המים ולאוויר.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןהאדם המודרני שינה סדרי עולם. הוא התערב בתהליכים האבולוציוניים, הפיק חומרים סינתטיים, שאינם מוכרים לטבע ושאינם מתאימים לתהליכים הטבעיים, ויצר סביבה אנושית, עד כדי כך שלמעשה הגדיר תקופה חדשה, תקופת האדם. לכן הפתרון למשבר האקולוגי-אקלימי אינו יכול להתבסס רק על טכנולוגיות חדשות, והוא מחייב שינוי דרכי חשיבה ופעולה.
השבוע מצוין בעולם כולו יום כדור הארץ, שהחל בשנות השישים בארה"ב כהתארגנות ספונטאנית למחאה נגד פגיעה בסביבה. מאז פשטה הבשורה בעולם כולו, ויום כדור הארץ הפך להיות יום שבו יוצאים אל הרחוב ועולים לכותרות המאבקים הסביבתיים המרכזים בכל מקום ומקום. הנושא המרכזי של יום כדור הארץ השנה הוא: "השקיעו בכדור הארץ שלנו", והוא מדגיש את החשיבות של הקדשת זמן, משאבים ואנרגיה לפתרון שינויי אקלים ונושאים סביבתיים אחרים.
האם הבינה המלאכותית יכולה להביא לשינויים משמעותיים בדרך שבה אנחנו מנהלים את משאבי הטבע ואת משבר האקלים? אין ספק. אבל גם אין ספק שהיא לא יכולה להחליף את השינויים בהרגלים שכולנו צריכים לעשות. כי אחרי הכל, כדי להתמודד עם האתגרים הסביבתיים שעומדים בפני האנושות כיום לא מספיק יום אחד בשנה, וכל יום צריך להיות יום כדור הארץ.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
