לא רק תות שדה מרמת השרון: עדויות לחיים באזור רמת השרון בתקופה הביזנטית לפני כ-1,500 שנה, התגלו בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות שנערכת בעיר. החפירה מתנהלת כחלק מיוזמת העירייה להקמת שכונת מגורים חדשה מדרום ל"פארק הנופש" המתוכנן, הגובל עם תל אביב.
אזור תעשייה מלפני 1,500 שנה נחשף ברמת השרון
(צילום: אסף פרץ רשות העתיקות)
ברשות העתיקות אמרו כי לרמת השרון היסטוריה ארוכה משמקובל לחשוב. "בחפירה גילינו עדויות לפעילות חקלאית-תעשייתית שהתקיימה כאן בתקופה הביזנטית - לפני כ-1,500 שנה. בין השאר, חשפנו גת גדולה לייצור יין שרוצפה בפסיפס, מתקנים מטויחים, ויסודות של מבנה גדול, ששימש אולי כמחסן ואולי אף כבית אחוזה", אמר ד"ר יואב ארבל, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. "בתוך המבנים והמתקנים מצאנו שברי קנקני אגירה וסירי בישול רבים, אשר נראה כי שימשו את מי שעבדו כאן בשדה. מצאנו גם מכתשי אבן ואבני ריחיים, אשר שימשו לטחינת גרעיני חיטה ושעורה, וכנראה גם לטחינת צמחי תבלין ומרפא. חלק מכלי האבן עשויים בזלת, שמוצאה מרמת הגולן והגליל המזרחי".
אחד הממצאים הנדירים והמפתיעים שהתגלו בחפירה הוא מטבע זהב, שהוטבע בשנים 638 או 639 על ידי הקיסר הביזנטי הרקליוס. בצדו האחד של המטבע מופיע הקיסר עם שני בניו, ובשני - צלב על גבעת הגולגלתא, שעליה, לפי המסורת הנוצרית, התרחשה צליבת ישו. על המטבע אותרה גם כתובת חרוטה בפשטות באותיות יווניות, ויתכן גם בערבית. נראה, כי מדובר בשמו של מי שהחזיק במטבע, ש"סימן" אותו והתייחס אליו כאל נכס רב ערך.
ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, ד"ר רוברט קול, התייחס למטבע. "במטבע גלום מידע מגוון על שלהי השלטון הביזנטי בארץ ישראל על אירועים היסטוריים כפלישה הפרסית והופעת האיסלאם, מידע על הסמליות הנוצרית והפגאנית, ועל האוכלוסייה המקומית שחיה בארץ באותם ימים", הוא אמר.
ממצא נוסף מיוחד שהתגלה במקום הוא שרשרת מברונזה לתליית נברשת לנרות מזכוכית. נברשות מסוג זה, אמרו ברשות העתיקות, היו מצויות בדרך כלל בכנסיות.
לאחר כיבוש הארץ על ידי המוסלמים, במאה ה-7 לספירה, הוקמו באתר, בין השאר, בית מלאכה לייצור זכוכית, ומחסן שבו נחשפו ארבעה קנקנים גדולים במיוחד. הקנקנים נמצאו כשהם שקועים ברצפת החדר, ונראה כי הם שימשו לאגירה של זרעים ומוצרים אחרים, על מנת להגן עליהם מפני מזיקים ותנאי האקלים. "נראה שבתקופה זו לא רק עבדו באתר, אלא גם התגוררו בו, כי נמצאו בו שרידי בתים ושני תנורי אפיה גדולים", אמר ד"ר ארבל. בין כלי התקופה, נחשפו גם נרות חרס שלמים ששימשו למאור, וקערות מקומיות ומיובאות להגשת מזון, חלקן מעוטרות. על פי כלל הממצא, ניתן להעריך שהאתר היה מיושב עד למאה ה-11 לספירה.
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, התייחס גם הוא לתגלית ברמת השרון, ואמר: "המורשת החומרית שאנחנו חושפים ומשמרים היא נכס צאן הברזל של הארץ הזו. רשות העתיקות רואה חשיבות גדולה בהנגשת הממצאים ובשותפות עם הקהילה, שתקשור קשר אנושי על חוט הזמן, בין ההווה למורשת".
ארכיאולוג מחוז תל אביב ברשות העתיקות, דייגו ברקן, הוסיף: "זו החפירה הארכיאולוגית הראשונה הנערכת באתר, אשר היה מוכר באופן מאוד חלקי, מסקר ארכיאולוגי על פני הקרקע. רשות העתיקות סבורה שזוהי הזדמנות נהדרת לשילוב השרידים הקדומים בפארק העירוני המתוכנן".
ראש עיריית רמת השרון, אבי גרובר, התייחס גם הוא לתגלית בעיר: "אני נפעם מהממצאים וכבר התחלנו יחד עם מנהלי פרויקט נוה גן צפון לחשוב איך נשלב את הממצאים בשכונה העתידית. אני רוצה שכל תושבת ותושב יוכל ליהנות וללמוד מהחיים כאן בעת העתיקה. בימים אלה, שאנחנו עובדים על תוכניות מורשת לקראת שנת ה-100. זה מוסיף עוד נופך עצום לחיים כאן על האדמה הזאת".
