מה יש במים שאנחנו שותים? מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצא כי באחד ממתקני ההתפלה בארץ נמצאה לשלשת יונים במהלך ביקורת, והדבר לא דווח למשרד הבריאות. כך עולה מדוח המבקר בפרק נושא התפלת מים, המתפרסם אחר הצהריים (יום ג').
באוגוסט 2021 ביקר משרד הבריאות במתקן התפלה בעקבות התרעה של חברת "מקורות" ומצא כי מכל אגירת מי המוצר, שהם המים שמספק מתקן ההתפלה למקורות, "פתוח לפגעי מזג ומזיקים. כמו כן, נצפו יונים ולשלשת במכל המים". למרות החובה לדווח למשרד הבריאות מיידית על כל תופעה חריגה, לרבות תקלות מהותיות ותהליכיות שעלולות להשפיע על איכות המים, מפעילי המתקן לא דיווחו על כך למשרד הבריאות לפני הבדיקה.
בעקבות ממצאי הביקור הורה משרד הבריאות למתפיל על הפסקת פעילות המתקן עד לאישור חדש. כמו כן הורה משרד הבריאות למתפיל לנקוט פעולות מיידיות לריקון, ניקוי, חיטוי וקירוי של מכל מי המוצר, ובכלל זה סגירה מיידית של גג המכל למניעת כניסת ציפורים, לשלשת וכדומה, והוספת סגירה תקנית של הפתחים גם במכל מים קשים. לאחר מכן הורה משרד הבריאות לבצע דיגום. ואולם, גם במקרה זה לא היה בידי משרד הבריאות אמצעי אכיפה מרתיע, יעיל ומהיר.
מתקן ההתפלה השיב ביולי ובאוגוסט 2024 כי "פתחי הגישה והאוורור הקיימים הפתוחים במכל המים היו קיימים במתקן ההתפלה מאז הקמתו... קיומם של פתחי גישה ואוורור לא היו תופעה חריגה או תקלה מהותית שהיה על מתקן ההתפלה לדווח עליה. הבדיקות השוטפות שעשה מתקן ההתפלה לא הצביעו על כל בעיה מיקרוביאלית", ציין כי "הדרישה לסגירת פתחי הגישה והאוורור הייתה דרישה חדשה, שלא התבקשה קודם לכן", ודיווח ש"לאור דרישת משרד הבריאות, בוצעו מיידית כל הדרישות שהועלו ". עוד הוא הוסיף כי לדעתו "בנסיבות העניין, מתקן ההתפלה פעל בסד זמנים סביר והגיוני לדיווח למשרד הבריאות".
על כך השיב משרד הבריאות כי "הליקוי המהותי היה שמכל אגירת מי המוצר נמצא לא סגור ולא אטום לחדירת ציפורים וכדומה, ונמצאה בו נוכחות ציפורים ולשלשת ציפורים... הטענה (של המתפיל) כי איכות המים תקינה לא מקובלת מפני שההוראות שלנו נועדו למנוע את זיהומם, וליקויים עלולים בכל זמן נתון לפגוע באיכות המים".
לדעת משרד מבקר המדינה, אם משרד הבריאות חשב שהיה על המתפיל לדווח על המפגעים הנובעים מכך שמכל אגירת מי המוצר לא היה סגור ונמצאה בו לשלשת ציפורים, ראוי היה שיפעיל בהתאם את אמצעי האכיפה שבידו. "לא מתקבל על הדעת שבמדינת ישראל ב-2024, לאחר שנמצאו תופעות של עכירות במים ולשלשת ציפורים, המפעילים אינם נקנסים על ידי משרד הבריאות", העיר המבקר אנגלמן.
המבקר על הדוח
(צילום: משרד מבקר המדינה)
בעניין זה כתב המבקר כי אי-קיום חובות הדיווח למשרד הבריאות עלול לפגוע ביכולתו של המשרד להנחות את המתפיל לנקוט פעולות להבטחת איכות המים המסופקים ממתקן ההתפלה ולמניעת סכנה לבריאות הציבור. מכאן החשיבות של קביעת אמצעי אכיפה מתאימים כלפי מתפילים בהליך קצר ופשוט, לצד אמצעי האכיפה הקיימים, שיוכלו להרתיע באופן אפקטיבי את המתפילים מפני הפרת חובות הדיווח שחלות עליהם. על כן דוח המבקר ממליץ כי משרד הבריאות ישקול ליזום הליך שיעגן בחקיקה סמכויות אכיפה מתאימות ואפקטיביות, במקרים שבהם המתפילים מפירים את חובות הדיווח, כגון סמכות להטיל קנס מנהלי או עיצומים כספיים.
בתהליך ההתפלה מוסרים מלחים ומינרלים ממי ים או ממים מליחים, וכך הופכים אותם למים מתוקים הראויים לשתייה. ישראל היא מובילה עולמית בתחום השימוש החוזר במים בכלל ובהתפלה בפרט, וחלק ניכר ממי השתייה שאזרחי המדינה צורכים הם למעשה מים מותפלים.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד יעבוד יחד עם רשות המים על טיוב האכיפה בנושא".
לא עומדים ביעדים, בקרוב נסבול מהפסקות חשמל?
העולם עובר לאנרגיה ירוקה, אך ישראל נמצאת הרחק מהמדינות המובילות. בפרק העוסק בפיתוח משק החשמל לקראת שנת 2030, כתב מבקר המדינה כי עיכובים אפשריים בהקמת יחידות ייצור ומתקני אגירה, שעל פי מסמכי "נגה" קיימת סבירות גבוהה שיקרו, עשויים להוביל לפגיעה ברמת האמינות של אספקת החשמל, המתבטאת בגידול משמעותי בשעות שבהן משק החשמל לא יוכל לספק את מלוא הביקוש.
כך, תוצאות הסימולציה שערכה נגה לתרחיש זה משקפות 6.5 שעות אי-אספקה של מלוא הביקושים בשנת 2027 ו-9.9 שעות אי-אספקה בשנת 2028, עד פי 3.4 משעות אי-האספקה שתוכננו בתוכנית הפיתוח, דבר שעשוי להתבטא בנזקים למשק. עיכובים אלה, כתב המבקר אנגלמן, שעל פי נגה קיימת סבירות סבירות גבוהה שיחולו, עלולים להסב למשק נזקים כבדים בהיקף של 776 מיליון שקלים בשנת 2027 ו- 2.44 מיליארד שקלים בשנת 2028.
לגבי ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, מצא מבקר המדינה כי היקפי הייצור מאנרגיות מתחדשות בישראל היו נמוכים מהיעדים שקבעה הממשלה באופן עקבי. כך היעד לשנת 2020, 10% ייצור באנרגיות מתחדשות, הושג רק בסוף שנת 2022, בין השאר בשל חסמים רבים, ובהם חוסר יכולת לחבר את מתקני הייצור באנרגיות מתחדשות לרשת, חסמים סטטוטוריים ומגבלות קרקע. היקף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל בשנת 2022 (כ-10%) נמוך אף בהשוואה למדינות ה-OECD שבהן עמד הייצור מאנרגיות אלה בשנה זו על 31.3% בממוצע.
בנשוא אגירת האנרגיה, מצא מבקר המדינה כי על אף שנגה ציינה בתוכנית הפיתוח מאוגוסט 2022 כי נדרש להקים מתקני אגירה בהיקף של 1,800 מגה-ואט עד שנת 2030, וכי היא נדרשת להכין תוכנית המשך לקליטת מתקני אגירת אנרגיה במערכת החשמל, נגה טרם הכינה תוכנית כאמור. בכלל זה, החברה הממשלתית טרם ביצעה עבודה לבחינת סוגי מתקני האגירה הנדרשים, מיקומם המיטבי, היקפם ופריסתם על פני השנים; רשות החשמל לא פרסמה אסדרות למתקני אגירה עבור שירותים נלווים במועד הנדרש, ומתקנים בהיקף 400 מגה-ואט שהיו נדרשים בשנת 2023 טרם הוקמו; על אף שרשות החשמל פרסמה כבר בשנת 2020 הליכים תחרותיים לשילוב מתקני PV משולבי אגירה בהספק של 777 מגה-ואט, ועל אף שבתוכנית הפיתוח נדרש להקים מתקני PV משולבי אגירה בשנים 2025-2023 (בהיקף של 168 מגה-ואט בשנת 2023, ו-659 מגה-ואט בשנים 2025-2024), בפועל נכון לסוף שנת 2023 הוקמו מתקנים כאלה בהספק של 5 מגה-ואט בלבד.
גם בתחום הגז הטבעי מצא המבקר ליקויים. בדוח נכתב כי קיים פער בין תחזיות היצע הגז למשק החשמל שערכה נגה, האמונה על תכנון משק החשמל, ולפיהן קיים סיכון למחסור באספקת הגז למשק החשמל החל משנת 2026, ובין תחזיות רשות הגז, האמונה על תכנון משק הגז, אשר לפיהן לא צפוי מחסור בגז למשק החשמל.
אם התחזית למחסור בגז תתממש, הנזק מכך מוערך על ידי משרד מבקר המדינה בכ-186 מיליון שקלים לפחות בשנת 2030. עוד נמצא כי לנגה, האמונה על הכנת תוכניות הפיתוח של מקטע הייצור, אין נתונים על היקפי הגז הזמינים ליצרני החשמל השונים, בין השאר מפני שמדובר במידע מסחרי של יצרנים פרטיים. בהיעדר נתונים שחשיבותם מכרעת לגבי היקף הגז הטבעי של כל אחד מהיצרנים, נפגעת יכולתה של נגה לתכנן ולתפעל את משק החשמל באופן המיטבי. זאת מאחר שייתכן כי הצרכים שנגה מזהה ומתכננת לפיהם את מערך הייצור לא יהיו תואמים להיצע הגז הזמין במשק לכל יצרן, ולפיכך לא יהיה ניתן לייצר חשמל באמצעות גז טבעי בהתאם לצרכים שנגה זיהתה.
המבקר אנגלמן ממליץ כי שר האנרגיה, הנושא באחריות כוללת לפיתוח משק החשמל, יפעל לקבלת החלטות הנדרשות במשק החשמל מבעוד מועד ויוודא את תיקון הליקויים שהועלו בדוח, כדי להבטיח אספקת חשמל באמינות, בזמינות, באיכות וביעילות, כפי שנקבע במטרות משק החשמל.
