משבר האנרגיה באירופה, שהחל עם המלחמה באוקראינה בעקבות אי-קבלת גז מרוסיה, מביא עימו קשיים רבים, אך גם הזדמנויות. מדינות רבות באירופה מחפשות אחר פתרונות מידיים למשבר, ומאיצות שימוש באנרגיות מתחדשות. גם חברות ישראליות העוסקות באנרגיות מתחדשות החלו לחוות את הביקושים, וסיפרו לנו על ההתנהלות מול אירופה, וגם על המצב בישראל.
רמי רשף, מנכ"ל חברת "ג'נסל", המפתחת מערכות גיבוי ואספקת חשמל באמצעות ריאקציה כימית בין מימן לחמצן, סיפר כי "מצד אחד, המשבר מהווה דאגה גדולה לאירופה, אבל אני חושב זאת הזדמנות לעשות קפיצת מדרגה במעבר לעצמאות אנרגטית. אנחנו עובדים באירופה כבר כמה שנים, ואנחנו רואים שיש האצה בקידום אנרגיות מתחדשות. אפילו הלקוחות הגדולים, שלאורך השנים תמיד עשו צעדים מדודים, עובדים כעת הרבה יותר מהר כדי להגיע במהירות המירבית לעצמאות אנרגטית, ולעצמאות אנרגטית שתהיה ירוקה".
לדבריו, "אנחנו עובדים במגזרים ייחודיים עם פתרונות שכבר נבדקו, עם עולמות הטלקום והרכבים החשמליים. נערכנו כבר לפני להגדלת יכולת הייצור שלנו, ואנחנו מצליחים לעמוד כרגע בקצב ובציפיות".
מבחינת ישראל – יש גם התעניינות? "האירופאים חוו את כרגע את המשבר הנוכחי וקיבלו מהר החלטות לטובת אנרגיות מתחדשות ותקצבו. בישראל אין משילות, ומי ששולט זה תקנות מתקופת המנדט הבריטי. הן פשוט הופכות למקל בגלגלים של טכנולוגיות ישראליות. כשאנחנו עם מגיעים עם הטכנולוגיה שלנו לאירופה ולארצות הברית – בתוך שבוע-שבועיים יש לנו את כל ההיתרים הנדרשים כדי לפעול. פה זה יכול לקחת חצי שנה או שנה. שזה מאוד מתסכל. אני חושב שפה, האסימון עוד לא ירד", אמר רמי רשף.
"באירופה וארצות הברית מבינים שהמחויבות שלהם לאנרגיה ירוקה לא יכולה להיות רק בסיסמאות, כמו ראש ממשלה שמגיע לוועידת אקלים, כמו שעשה בזמנו נפתלי בנט, ואומר 'אנחנו נביא את הפתרון בטכנולוגיה', אבל שום דבר לא קורה. זה מתסכל מאוד. אם מדינת ישראל רוצה לוודא שהכלכלה תמשיך לפקוח יחד עם השמירה על כדור הארץ – לא צריך להוריד את הרגל מנושא הקיימות".
(הסבר על הטכנולוגיה של ג'נסל)
ייצור החשמל של ג'נסל מתאפשר בזכות טכנולוגיית תאי דלק (בשם תאי דלק אלקאליים) שפותחה על ידי החברה, המאפשרת הפקת חשמל ממימן ללא פליטות פחמניות. "תא הדלק האלקאלי" הינו מחולל אנרגיה אלקטרוכימי המייצר אנרגיה חשמלית נקיה מתרכובת של מימן וחמצן היוצרים מים, ותוצר הלוואי היחיד הוא מים מזוקקים. תא הדלק מייצר זרימת אנרגיה רציפה ללא הפסקה. ככל שיש אספקת מימן - יש חשמל.
ניר ברנמילר, משנה למנכ"ל "ברנמילר אנרג'י", חברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיה לאגירת חום, הוסיף כי "כל העולם מחפש פתרונות סביבה, אבל מאז שהתחילה המלחמה באוקראינה – העולם מחפש תחליפים לגז עבור ביטחון אנרגטי, שזה הופך את כל העסק להרבה יותר מהיר, כי יש מצוקה גדולה כשמקור האנרגיה העיקרי של אירופה נחסם. כשאומרים אגירת חום, אפשר להבין שמעל 60% מצריכת החשמל של אירופה היא חום. כל דבר שאנחנו אוכלים, שותים, לוקחים כתרופה – מיוצר דרך חום. ואם אין גז טבעי כדי לייצר את החום הזה, אין תעשייה. וזה האתגר הגדול גם באירופה וגם במאבק בשינוי האקלים. גם אם מתקינים אינסוף שדות סולאריים ותחנות רוח – צריך חולייה מקשרת אמינה ורציפה של חום. אז זאת הטכנולוגיה שפיתחנו. אנחנו יודעים להמיר מקור אנרגיה מתחדשת ולייצר חום יציב".
ברנמילר אנג'י פיתחה מתקן לאגירת אנרגיה תרמית, על ידי שימוש בסלע מרוסק כחומר האגירה. המערכת קולטת אנרגיה ממקורות אנרגיה שונים, ממירה אותה לאנרגיית חום ומאפשרת אספקה רציפה לפי צרכים שונים, הסטת עומסים והשטחת שיאי צריכה. המתקן מאפשר ביצועים גבוהים ותחזוקה נמוכה לאורך זמן, וכן מחזור ייצור ידידותי לסביבה.
ברנמילר סיפר שקיים קושי לעמוד בעומס הפניות שמגיע מאירופה. "אנחנו מוצפים ולכן בוחרים להתקדם רק עם פרויקטים שמאוד מאוד מתאימים לנו, נוחים ומהירים לביצוע. זה ישפיע עלינו בטווח הקצר-בינוי. זה מאוד מקצר מהסבלנות של אנשים לכיוון טכנולוגיות חדשות, וזה מאוד מוריד מהשמרנות שהייתה בעבר לגבי טכנולוגיות חדשות".
המשנה למנכ"ל הוסיף שהחברה אמנם מייצרת את המתקנים שלה בישראל, אך יש פחות עניין לטכנולוגיה שלה בארץ. "אנחנו הולכים למקומות היותר כלכליים, ובישראל אין אפילו רגולציה לחלק מהפעולות שאנחנו מבצעים באירופה. ישראל היא לא מדינה כל כך מחממת ויצרנית. אין בעיה של גז ואין בעיה להתייחס לסביבה. באירופה ובארצות הברית הרגולציה מאוד קשה לזיהום אוויר, יש מס פחמן ויש קנסות ומכסות, בארץ יש פחות עניין בתחום הזה.
ביום שישי הקרוב, ברנמילר אנרג'י תתניע לראשונה מתקן אגירת אנרגיה בהיקף של 24 מגה-ואט לשעה, עבור תחנת כוח המופעלת באמצעות גז טבעי של חברת החשמל האיטלקית ENEL, הנמצאת ליד פירנצה.
גם בועז וייזר, מנכ"ל חברת "זוז פאוור" (ZOOZ POWER), שפיתחה מערכת אגירת אנרגיה המבוססת על טכנולוגיית אגירה קינטית בגלגלי תנופה, העיד כי קיימים לאחרונה יותר ביקושים מאירופה ולאחרונה חתמה על כמה הסכמים חדשים. "התקנת המערכות שלנו בשטח, מוכיחה את ייחודיות הפתרון שלנו ויכולתו לספק פתרון כלכלי, בר-קיימא, אמין ובטוח, לבעיה שהולכת ומחריפה - קושי בהקמת תשתית טעינה אולטרה-מהירה בשל מגבלות ההספק של רשת החשמל".
מערכת אגירת האנרגיה של "זוז פאוור" מבוססת על טכנולוגיית אגירה קינטית בגלגלי תנופה ("סביבונים" ששוקלים כחצי טון כל אחד ומסתובבים 17,000 סיבובים בדקה) ומאפשרת האצת טעינת רכבים חשמליים וקיצור משך הטענתם לכרבע שעה בלבד (במקום כשעה) גם במיקומים בהם תשתית החשמל מוגבלת בהספק. הפתרון של החברה ירוק לחלוטין.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: משרד האנרגיה פועל ללא לאות לקידום אנרגיות מתחדשות והסרת חסמים בתחום, מה שבא לידי ביטוי בתכניות העבודה של המשרד, שכללו ביצוע של "מסע לקוח" נרחב לזיהוי חסמים ואתגרים, מספר מפגשים עם יזמים ובעלי עניין בנושא, וכן קידום של שלל תכניות המקדמות אנרגיות מתחדשות ברמה התכנונית והארצית. בנוסף, בספטמבר האחרון אישרה ממשלת ישראל את הצעת המחליטים הייעודית של משרד האנרגיה בנושא אנרגיות מתחדשות, הצעה ששמה דגש על שיתופי פעולה והסרת חסמים בין כלל בעלי העניין ומשרדי הממשלה הרלבנטיים והתגייסות רחבה של כלל השחקנים הרלבנטיים למשק הישראלי לעמידה ביעדים הלאומיים לאנרגיה מתחדשת של 30%. משרד האנרגיה ממשיך לגבש צעדים נוספים, אשר יובאו לאישור ממשלה הבאה, ובכלל זה תיקון תקנות וחוקים, אשר יחזקו יותר את משק החשמל ויתרמו לקידום יותר ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, כפי שעלה בתכנית המשרד לשנת 2030."
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "רשות מקרקעי ישראל רואה חשיבות גבוהה בקידום עסקות סולאריות באופן שוטף כדי להתמודד עם משבר האקלים ולעמוד ביעדי הממשלה. מדובר על עסקות פשוטות יחסית ולא מורכבות כי אין צורך בשומה - עקב פישוט וקביעת תעריף אחיד, התוכנית אחידה ושיטתית במידה והיזמים ממציאים לנו נתונים באופן מלא ולא נמצאו עיכובים חריגים אנו פועלים לזירוז עסקות מסוג זה גם כדי למנוע את חילוט הערבות על ידי רשות החשמל. עם זאת, שני הגורמים העיקריים המעכבים הם ריבוי הפרות ושימושים חורגים בשטחי האגודות החקלאיות על שטחן מוקמים המיזמים הסולאריים והחלופיים - דבר המחייב הליך הסדרה. רשות מקרקעי ישראל יוזמת ומקדמת פרויקטים לאנרגיה חלופית ועושה כל שביכולתה לקדם פרויקטים אלו במהירות האפשרית. זמן ממוצע להכנת העסקה עד לאישורה המלא כמצוין נאמד בכ-4 חודשים (בהנחה שאין בעיה מיוחדת). רשות מקרקעי ישראל מקדמת בנוסף הליכים תכנוניים לאיתור שטחי אנרגיה סולארית נרחבים בשטחים מופרים בהם אין פוטנציאל פיתוח".
