בשנת 1995 התפרץ שודד לשני בנקים בעיר פיטסבורג בפנסילבניה שבארצות הברית. בדרך כלל שודדים נוהגים לחבוש כובעי גרב, או כיסוי ראש יעיל אחר, כדי להקשות על המשטרה לזהות אותם לאחר מעשה. אך השודד שלנו ביקש להתחכם, ובמקום לכסות את פניו בכובע גרב מסורבל ולא נוח הוא מרח מיץ לימון פשוט על פניו, מתוך אמונה שהמיץ יעוור את מצלמות האבטחה - הרי מיץ לימון משמש כדיו בלתי נראה, לכן, כך חשב, הוא בוודאי יותיר אותו בלתי נראה לאמצעי המעקב.
באופן לא מאוד מפתיע, אמצעי ההסוואה היצירתי שלו כשל, והשודד נעצר והועמד לדין. אך הסיפור לא הסתיים בכך. כשהפסיכולוגים ג'סטין קרוגר (Kruger) ודיוויד דאנינג (Dunning) מאוניברסיטת קורנל שמעו על הפרשה, הם הסיקו שהטיפשות של השודד הגנה עליו מהמודעות לטיפשות של עצמו. וביתר פשטות: הוא היה טיפש מדי להבין שהוא טיפש.
בעקבות זאת החלו השניים לחקור את הפער בין הצורה בה אנשים תופסים את היכולות שלהם לבין התפקוד שלהם בפועל. בשנת 1999 הם פרסמו את ממצאיהם בכתב העת Journal of personality and social psychology. מסקנתם הייתה שאנשים שאינם מיומנים בתחום מסוים סובלים מנטל כפול: לא רק שחוסר המיומנות פוגע בהם ודוחף אותם לקבל החלטות שגויות, אלא שהם גם לא באמת מסוגלים להעריך את חוסר המיומנות שלהם, ולכן גם לא שואפים לשפר את יכולותיהם. בהמשך קיבלה התופעה את השם אפקט דאנינג-קרוגר, על שם החוקרים.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
ההוביט, או למוצא האדם ובחזרה
קוף, איך קוראים לך?
פוליו ברצועת עזה: מחלות ללא גבולות
לא לדעת מה צריך לדעת
אפקט דאנינג-קרוגר הוא הטיית חשיבה שבאה לידי ביטוי בכך שאנשים שהידע או הכישורים שלהם בתחום כלשהו מוגבלים נוטים לייחס לעצמם ידע או יכולת גבוהים יותר מאלה שיש להם באמת בתחום הזה. לפי החוקרים, ההטיה נובעת מכך שכדי לזהות שהידע שלו לקוי, אדם זקוק לפחות לרמה בסיסית של ידע, ולאנשים שמבטאים את האפקט חסר אותו ידע בסיסי. מכיוון שהם לא מודעים להיעדר הידע שלהם, הם נוטים לחשוב שהם יודעים ומבינים יותר ממה שהם יודעים באמת.
בארבעת הניסויים שערכו, בחנו דאנינג וקרוגר את הישגיהם של כמה עשרות סטודנטים במבדקים שמדדו הומור, חשיבה לוגית ודקדוק. כמו כן ביקשו מהם להעריך בעצמם את יכולותיהם בתחומים הללו. הממצאים הראו שמשתתפים שביצועיהם היו נמוכים הפריזו בהערכת יכולותיהם, ואילו משתתפים שביצועיהם היו גבוהים העריכו את עצמם מתחת לערכם האמיתי. החוקרים שיערו שהסיבה לכך היא שאנשים נטולי כישורים לא מכירים בחוסר היכולת שלהם מכיוון שחסרות להם יכולות שכליות להעריך את כישוריהם בכוחות עצמם.
בשנת 2002 פרסמו חוקרים אחרים מאמר שבו הם ערערו על ההסברים שהציעו קרוגר ודאנינג לאפקט. הם טענו שהאפקט לא נובע מהבדלים ביכולת השכלית, אלא נוצר משילוב של שני גורמים אחרים. הראשון הוא תופעה סטטיסטית שנקראת רגרסיה לממוצע. במקרה זה, הרגרסיה מנבאת שאנשים שישיגו ציונים נמוכים במיוחד יעריכו את יכולותיהם כגבוהות ממה שהן באמת, ואילו אילו שישיגו ציונים גבוהים יעריכו את יכולותיהם בחסר, כלומר, בשני המקרים ההערכות שלהם יהיו קרובות יותר לממוצע. הדבר דומה למה שנראה כאשר באוכלוסייה מסוימת הבנים גבוהים, בממוצע, מאבותיהם. סטטיסטית, לאבות נמוכים במיוחד יהיו בנים יותר גבוהים מהם, ואילו לאבות גבוהים יהיו בנים נמוכים מהם עצמם.
הגורם הנוסף הוא הטיית חשיבה אחרת, בשם אפקט ה"מעל הממוצע", שהיא פשוט הנטייה של אנשים להגזים בהערכה העצמית שלהם ולחשוב שהם טובים יותר מהממוצע. יחד, רגרסיה לממוצע ואפקט מעל הממוצע יכולים, לטענת החוקרים, להסביר את אפקט דאנינג-קרוגר ללא צורך בגורם נוסף.
מאז ועד היום נעשו מחקרים רבים שביקשו לבדוק אם האפקט קיים, במגוון רב של תחומים. סקירה שיטתית שפורסמה בשנת 2016 סיכמה את ממצאיהם של 53 מחקרים שבחנו את קיומו של אפקט דאנינג-קרוגר בתחום אוריינות המידע, כלומר היכולת להתמודד עם מידע – להגדיר מהו המידע הנחוץ לנו, למצוא, לארגן ולהעריך אותו, ולבסוף להציג את המידע ולהפיץ אותו. המחקרים שנכללו בסקירה השוו את ההערכה העצמית של אוריינות המידע לעומת הכישורים בפועל בתחום. ואכן ברוב המקרים נמצא שאנשים שביצועיהם היו נמוכים העריכו יתר על המידה את כישוריהם.
3 צפייה בגלריה
ברוב המקרים נמצא שאנשים שביצועיהם היו נמוכים העריכו יתר על המידה את כישוריהם. אילוסטרציה של ביטחון עצמי מופרז
(איור: Shutterstock, ArtemisDiana)
דאנינג קרוגר הלכה למעשה
תחום אחר שבו עשויות להיות לאפקט דאנינג-קרוגר השלכות כבדות משקל הוא הפוליטיקה. חוקרים טוענים שייתכן כי אנשים שהידע שלהם בנושא שנמצא על סדר היום הציבורי הוא דל, מפריזים בהערכת הידע שלהם בתחום ולכן מרשים לעצמם להביע עמדות פוליטיות נחרצות ומסרבים לקבל טענות נגד.
ביטחון עצמי מופרז בידע הפוליטי עלול להשפיע גם על הערכת הידע הפוליטי של אחרים. במחקר משנת 2018 התבקשו יותר מ-2,500 משתתפים להשיב על סקרים מקוונים שבחנו את הידע הפוליטי שלהם ואת ההערכה הסובייקטיבית שלהם לגבי הידע שלהם. ממצאי המחקר הראו שבממוצע, אנשים שזכו לציונים נמוכים במבחני ידע פוליטי הגזימו בהערכת ביצועיהם במבדקים, גם באופן אישי וגם בהשוואה לאחרים.
מחקר נוסף שפורסם ממש לאחרונה בדק אם מגמת ההתפתחות וההתרחבות של רשתות המדיה החברתית והדיגיטלית בשנים האחרונות השפיעה על אפקט דאנינג-קרוגר. לטענת החוקרים, התרחבות האינטרנט ומקורות המידע המקוונים ב-15 השנים האחרונות שינתה באופן מהותי את נוף התקשורת, והגבירה במידה ניכרת את החשיפה של הציבור לדיונים פוליטיים. החוקרים שיערו שצריכת תכנים חדשותיים פוליטיים דרך הרשתות החברתיות עלול להגביר את אפקט דאנינג-קרוגר, עקב תרומתם ליצירת תחושה כוזבת של מומחיות. ואכן השוואה בין סקרים שנעשו בשנים 2008 ו-2020 הראתה התרחבות של האפקט בשנים האלה. עם זאת, החוקרים ציינו שאי אפשר לקבוע בבירור אם הסביבה המקוונת היא זו שמניעה ביטחון עצמי מופרז, או שאנשים שמגזימים בהערכת הידע הפוליטי שלהם גם מרבים במיוחד לצרוך תכנים חדשותיים בסביבה המקוונת.
לאפקט דאנינג-קרוגר יכולה להיות השפעה שלילית על מגוון תחומים, אך בתחומים רגישים כמו פוליטיקה מחירה עלול להיות כבד במיוחד. כשאנשים בעלי ידע מצומצם בתחום חשוב ומורכב רואים בעצמם מומחים, הם נוטים לגבש עמדות נחרצות וקיצוניות ולהתעלם מכל עמדה או טענה שסותרים את הנחותיהם. במצב כזה קשה יותר ויותר לנהל דיון שקול ורציונלי בנושאים הרי גורל. הבנת האפקט והמודעות לקיומו חשובים לפיתוח הכרה במגבלות הידע שלנו, במיוחד בתחומים שמשפיעים על חיי היומיום של כולנו.
גל פרלמן, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
