הוויקינגים מצטיירים לא פעם כמגלי ארצות אולטימטיביים, שלוקחים את התרבות שלהם איתם לארצות רחוקות. באותה מידה, ההנחה הרווחת לא רואה בסקנדינביה של תקופת הוויקינגים כמרכז להגירה מכל רחבי אירופה. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Cell, הציג את ההיסטוריה הגנטית של סקנדינביה במשך 2,000 שנים, מתקופת הברזל ועד היום, תוך התבססות על ניתוח של כמעט 300 גנומים אנושיים מקבורות עתיקות, המייצגים מספר אתרים ארכיאולוגיים אייקוניים, בצירוף נתונים גנטיים של יותר מ-16,500 אנשים החיים בסקנדינביה כיום.
מחברי המחקר שהובל על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת שטוקהולם ומוסד המחקר deCODE genetics, היושב ברייקיאוויק שבאיסלנד ומתמחה בניתוח והבנת הגנום האנושי, מציעים תובנות לגבי דפוסי הגירה וזרימת גנים, כלומר מעבר של אללים מהמאגר הגנטי של אוכלוסייה אחת לאחרת, בתקופת הוויקינגים (750-1050 לספירה). "למרות שהן עדיין ניכרות בקרב הסקנדינבים המודרניים, רמות מוצא לא מקומי באזורים מסוימים נמוכות מאלו שנצפו אצל פרטים קדומים מהתקופות הוויקינגיות ועד ימי הביניים. הדבר מצביע על כך שאנשים קדומים ממוצא לא סקנדינבי תרמו פחות, באופן יחסי, למאגר הגנים הנוכחי בסקנדינביה, בהתבסס על הדפוסים שנצפו בתיעוד הארכיאולוגי", אמר ריקרדו רודריגז-וארלה מאוניברסיטת שטוקהולם. "תהליכים שונים הביאו אנשים מאזורים שונים לסקנדינביה על פני טווחי זמן שונים", הוסיף אנדרס גות'רסטרום מאוניברסיטת שטוקהולם.
החוקרים לא תכננו מלכתחילה לחבר את ההיסטוריה הסקנדינבית לאורך זמן ומרחב. במקום זאת, הם עבדו על שלושה מחקרים נפרדים שהתמקדו באתרים ארכיאולוגיים שונים. למעשה, נותחה הזיקה הגנטית של הפרטים מאתרי קבורת סירות מתקופת ונדל (790-540 לספירה), קבורת חדרים מתקופת הוויקינגים (1066-793 לספירה) ואתרים ארכיאולוגיים כמו המבצר הטבעתי מתקופת הברזל, סנדבי בורג (Sandby borg ringfort), שהוא אחד מ-15 מבצרים מסוג זה, השוכנים על האי אולנד (השני בגודלו בשבדיה), הידוע בטבח שהתרחש שם בשנת 500 לספירה, וכן שרידי ספינת המלחמה השבדית המלכותית קרונן (Kronan) מהמאה ה-17, שהוטבעה במהלך קרב אולנד כחלק ממלחמת סקונה, שלקחה איתה אל המצולות יותר מ-800 אנשי צוות וציוד צבאי ואישי יקרי ערך וכן כמויות גדולות של מטבעות כסף וזהב.
המטרה של החוקרים הייתה לתעד כיצד הגירות קודמות השפיעו על מאגר הגנים הסקנדינבי לאורך זמן ומרחב, כדי להבין טוב יותר את המבנה הגנטי הסקנדינבי הנוכחי. כפי שדווח במחקר החדש, החוקרים מצאו שונות אזורית בתזמון ובגודל זרימת הגנים משלושה מקורות: המזרח הבלטי, האיים הבריטים ודרום אירופה. מוצא אירי-בריטי, שהגיע מהמערב, היה נפוץ בכל סקנדינביה של התקופה הוויקינגית, המוצא המזרח בלטי היה מקומי יותר לגוטלנד ולאגם מלארן (Mälaren) שבמרכז שבדיה, וזרימת הגנים מדרום אירופה השפיעה במידה רבה על דרום סקנדינביה. באזורים מסוימים, ירידה ברמות הנוכחיות של מוצא חיצוני מעידה על כך שהמהגרים הקדמונים תרמו פחות, באופן יחסי, למאגר הגנים הסקנדינבי המודרני, בהשוואה למוצאו של הגנום מהתקופות הוויקינגיות וימי הביניים. בסופו של דבר, מכיוון שהמחקר התבסס על כרונולוגיה של 2,000 שנים, ניתן היה לראות שהייתה עלייה בנדידה בתקופת הוויקינגים.
גות'רסטרום הניח כי מה שהנתונים מגלים על אופייה של התקופה הוויקינגית הוא אולי מסקרן ביותר. ההגירה מהמערב השפיעה כאמור על כל סקנדינביה, וההגירה ממזרח הייתה מוטה מינית, עם תנועה רבה יותר של נשים לאזור. "נראה כי לזרימת הגנים מהאיים הבריטיים-איריים בתקופה זו הייתה השפעה מתמשכת על מאגר הגנים ברוב חלקי סקנדינביה, אם כי אין זה מפתיע בהתחשב בהיקף הפעילות הנורדית באיים הבריטיים-איריים, החל מהמאה ה-8 עם פשיטות חוזרות ונשנות, עד לשיא בדמות אימפריית הים הצפוני (שמוכרת גם כאימפריה האנגלו-סקנדינבית) במאה ה-11 - איחוד שאיגד את ממלכות דנמרק, נורבגיה ואנגליה לגוף אחד. חלק ניכר מההשפעה הגנטית ממזרח אירופה נעלמה ככל שהתקדם הזמן, בעוד שההשפעה המערבית והדרומית פחתה משמעותית. הדרך הטובה ביותר להסביר זאת היא שלאנשים שהגיעו לסקנדינביה בתקופת הוויקינגים לא היו ילדים רבים כמו האנשים שכבר חיו שם. ישנן סיבות אפשריות שונות לכך. המהגרים יכלו להשתייך לקבוצות שלא התכוונו להתיישב בסקנדינביה, אלא שאפו לחזור למקום ממנו הגיעו, בין אם מדובר על הגירה שנכפתה על עבדים ובין אם היו אלה שהיגרו מרצון כמו למשל אנשים רמי דרג כמו מיסיונרים נוצרים ונזירים - כל אלה לא הולידו ילדים ולא הקימו משפחות בסקנדינביה", כך לדברי החוקרים.
בסך הכל, הממצאים מראים שהתקופה הוויקינגית בסקנדינביה הייתה תקופה מאוד דינמית, עם אנשים שהיו בתנועה מתמדת ועשו דברים רבים ושונים. בראייה עתידית בפן המחקרי, מקווים החוקרים לאסוף נתונים גנטיים נוספים בתקווה ללמוד עוד על האופן שבו קהילות קדומות שהגיעו לסקנדינביה בתקופת הוויקינגים, דוללו מאוחר יותר. הם גם היו רוצים להצביע על מתי עוצב השינוי הגנטי המורפולוגי או הפיזיולוגי מצפון לדרום, על סמך מחקר של מערכי נתונים עתיקים גדולים יותר מאזור הצפון. "פרטים מ-1000 לפנה"ס עד שנת 0 הם נדירים מאוד, כך שאיסוף דנ"א מיחידים סקנדינביים שמתוארכים לפרק זמן זה, יהיה רב חשיבות כדי להבין את המעבר מתקופת הברונזה לתקופת הברזל בחלק זה של העולם. לבסוף, פרטים נוספים מתקופת ימי הביניים ועד היום יעזרו לנו להבין מתי ומדוע אנו רואים ירידה ברמות המוצא הלא מקומי בחלק מהאזורים הנוכחיים של סקנדינביה. אמנם המחקר שופך אור נוסף על האירועים ההיסטוריים שעיצבו את אוכלוסיות סקנדינביה לאורך זמן, אך יש עוד כל כך הרבה מידע מרתק על הפרהיסטוריה של האזור, כך שחלה החובה על מחקר גנטי מעמיק נוסף", סיכם רודריגז-וארלה.