לפני שבע שנים התחלתי ללמד באוניברסיטת חיפה קורס בספרות אנגלית. פתחתי את הקורס בחגיגיות עם הרומן הגותי הבריטי הראשון: טירת אוטרנטו מאת הסופר הוראס וולפול (1764). קראנו כיצד כוח אפל משתלט על הטירה ומפזר בה חלקי שריון ענקיים. הטירה האיטלקית מסמלת את בריטניה השרויה במשבר לאומי בעקבות מלחמת האזרחים שהתרחשה בה במאה ה-17, ואת גפיה השסועים מאיימים לפרק את הממלכה. את ההסבר למשבר שתל וולפול בכתובת החרוטה על חרב עתיקה, שמתגלה ביער הסמוך דווקא ליפו. על פי האגדה שעל החרב, משרת גנב את הטירה מיורשיו החוקיים. אף על פי שהגילוי משיב את הטירה אל בעליה, הרומן מסתיים באווירת תוגה בלתי מוסברת. ממרחק השנים וממיקומם הגיאוגרפי והתרבותי כאן בישראל, זיהו הסטודנטים את מוזרות סיום הרומן דווקא במקום הימצאה התמוה של החרב הצפונה ביער. מדוע יפו מופיעה ברומן הגותי הראשון, בעלילה סמויה על גורלה של בריטניה? הבטחתי להם שאחזור עם תשובה בשיעור הקרוב.
חוקרים פרטיים - לטורים הקודמים
גדלתי בבריטניה וחייתי את מרבית שנותיי הבוגרות בישראל, בין שתי התרבויות, כולל לימודים בצפון אמריקה, ראיתי כמה טבעי לבריטים לנכס נופים ותרבויות זרות ואת ההשלכות הגלובליות של הקולוניאליזם ואילו בעיני הסטודנטים הישראלים, ראיתי עד כמה זר להם המבט החיצוני והמרוחק על הגיאוגרפיה המקומית.
התשובות להימצאות החרב דווקא ביפו טרם נמצאו, אך החרב הקבורה ביפו ברומן הגותי הראשון, היא מעין "אקדח מעשן" שהוביל אותי אל תגליות נוספות: מהשיר הידוע "ירושלים" מאת ויליאם בלייק - שיש לו מעמד זהה לשל ההמנון הבריטי - ועד למזמורים העבריים של לורד ביירון, הספרות הבריטית הרומנטית של הסוף המאה ה- 18 ותחילת המאה ה-19 עסוקה בנוף המקומי באיזור פלסטין.
אך בעוד שחוקרים רבים הבחינו במוטיבים מקראיים ונוצריים הנפוצים במסורת הרומנטית הבריטית, ואף ביחסה המורכב אל היהדות והאסלאם, אזורינו המוזכר פעמים רבות כ"פלסטין" בספרות הרומנטית, לא נבחן מעולם כמקום גיאוגרפי, אלא בעיקר כסמל דתי ומיסטי.
מה המשותף לסופרים הרומנטים שכתבו על פלסטין? מה הם ידעו? האם מי מהם ביקר כאן? גיליתי שבמקרה של הלבנט המזרחי כולם היו "מטיילי כורסה" ושאבו את השראתם מאותם הספרים. וולפול כתב ביקורת על טקסטים היסטוריים אנטיקווארים אודות המזרח הקדום, וכחניך בבית דפוס, בלייק אייר את כתב העת של האגודה האנטיקווארית הממלכתית.
3 צפייה בגלריה
(Johann Heinrich Füssli, The Artist in Despair over the Magnitude of Antique Fragments, Kunsthaus Zürich, Collection of Prints and Drawings)
האנטיקווארים, ששמם נגזר מהמילה "עתיק," היו קבוצה של היסטוריונים שפעלו במאות ה-17 וה-18 והתעניינו בחפצים, בחרבות, ובאגדות עתיקות, בשונה משיטת הפרשנות הטקסטואלית שהייתה נהוגה מימי הרנסנס. מראשית המאה ה-19, האנטיקווארים נדחקו אל השוליים האקצנטריים של עידן הנאורות בשל חיבתם היתרה לאספנות והאופי הספרותי של כתיבתם. הם הסתובבו במקדשים בריטיים פרה-היסטוריים, גילו שרידי קבורה ביערות אירלנד ושבו לכורסאותיהם לקרוא ספרויות מסע על הלבנט המזרחי לצד ספרי קודש. התוצאה הייתה סינתזה בין ארצם לארץ הקודש. הם שיערו כי סוחרים פיניקים הגיעו לאירלנד ולמערב בריטניה ונשאו עמם תרבויות קדם-נוצריות. ההקבלה שראו בין שרידים בבריטניה מתקופת האבן ותיאורים בספרי מסע ובכתבי קודש על אודות מזבחות ואתרי עבודת אלילים, גיבו את טענתם. הבריחה אל העולם העתיק הסיחה את דעתם מדאגות ההווה.
וולפול ובלייק שאבו את דימויי המזרח שלהם גם מכתביו של תומס פאוונל, מושל מסצ'וסטס לשעבר, שעם שובו לבריטניה פתח קריירה שנייה כאנטיקוואריאן. פאוונל קישר בין עתיקות שראה באנגליה ובמערב אירלנד, תיאורי פירמידות במצרים העתיקה, ומנהגי הילידים שפגש באמריקה. הוא יצר תיאוריה משלושת המשלבת בין בריטניה, המזרח הקדום על נופיו ועמיו המקראיים ואמריקה העכשווית. על פי השערתו, הפיניקים עברו דרך פלסטין אל מצרים, ומשם לאירופה והשתקעו בבריטניה. פאוונל ראה בפיניקים האמיצים את אבות הבריטים הקולוניאליסטים ובילידים האמריקאים הוא זיהה את מורשת הקלטים ה׳נשיים׳ והחלשים, הנידונים לכיבוש ולכניעה בעיניו.
בעקבות הקריאה בפאוונל ובאנטיקווארים אחרים, היה אך טבעי לוולפול ולבלייק לספח את "פלסטין" אל העבר הבריטי ואף לראות בה חלק מעתיד אימפריאליסטי. החופש הפואטי המאפיין את האנטיקווארים עבר בקלות אל המדיום הספרותי ויצר צורות ספרותיות חדשות בדמות הרומן הגותי ושירתו הנבואית-לאומנית של בלייק.
הסטודנטים בחיפה, קראו את האגדה הבריטית בהיפוך מהסופרים האנגליים, מתוך העמדתם בלבנט המזרחי. בקמפוס, הצפוני ליער ביפו, הם זיהו את הגיאוגרפיה המקומית הניבטת מבעד לאגדה הבריטית הלאומנית. כמטיילי כורסה בקורס על ספרות אנגלית, הם פענחו את כתב הסתרים שעל החרב וגילו רובד נסתר במורכבות העידן האימפריאליסטי, הממפה מחדש איזורים גיאוגרפיים בקנה מידה שכולל גם אותנו.
ד״ר זואי בינסטוק היא מרצה בכירה וחברת סגל בחוג לשפה וספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה
"חוקרים פרטיים" הוא מדור דו-שבועי ב-ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נערך בסיוע פרופ' עדו קמינר ופרופ' יעל אלואיל מהאקדמיה הצעירה הישראלית
