סך היקף אובדן המזון בישראל בשנת 2020 עמד על 2.5 מיליון טונות. השווי של אותו מזון שנזרק לפח מוערך ב-19.1 מיליון שקלים, כלומר 615 שקלים לחודש למשק בית בישראל. בערכים כספיים: כ-21% מערך האובדן, המהווה כ-4 מיליארד שקלים, הם כבר בשלבי הייצור, השווים ערך לכ-13% מסך ערך התפוקה החקלאית בישראל. כ-79% הנותרים מערך האובדן, בשווי כ-15.1 מיליארד שקלים, הינם בשלבי הקמעונאות ההפצה והצריכה. עוד עולה מהנתונים כי מתוך סך המזון האבוד כמחצית (1.1 מיליון טונות) ממנו הוא מזון בר הצלה הראוי למאכל, בשווי של כ- 6.4 מיליארד שקלים בשנה. אלו הנתונים הקשים שעולים מהדו"ח הלאומי השישי לאובדן והצלת מזון לשנת 2020 של "לקט ישראל", המתפרסם הבוקר (יום ב').
לפי הדו"ח, 150 אלף איש נוספו למעגל חוסר הביטחון התזונתי בשנת 2020. משבר הקורונה העצים את בעיית אי-הביטחון התזונתי בישראל, הדגיש את חשיבות הצלת המזון ככלי מדיניות מרכזי והמחיש את היכולת להקטין אובדן מזון בזכות שינוי הרגלים ודפוסי צריכה. מחברי הדו"ח כתבו כי הצלת 25% מהמזון האבוד, בעלות של 1.1 מיליארד שקלים, תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל. בסך הכול יש כ-500 אלף משקי בית בישראל שחיים בתנאי אי ביטחון תזונתי.
בדו"ח נכתב כי "משבר הקורונה הדגיש את החשיבות של הצלת מזון ככלי מדיניות מרכזי. נגיף הקורונה הביא למשבר הכלכלי הגדול ביותר במשק הישראלי מזה עשורים. בשיא המשבר בחודש אפריל 2020 יצאו כ- 1.2 מיליון עובדים ממעגל התעסוקה. הקורונה שיבשה את פעילות מפעלי ההזנה במוסדות החינוך, המספקים בשגרה מעל ל-115 מיליון ארוחות בשנה לכ-500 אלף תלמידים". עוד ציינו מחברי הדו"ח כי המשבר הביא לגידול בהיקף אובדן המזון במקטע החקלאי. בשנת 2020 נוספו כ-20 אלף טונות תוצרת חקלאית טרייה ראויה להצלה ביחס לשנת 2019, תוצאה של מחסור בידיים עובדות בסגר, הגבלה על ייצוא וסגירת המגזר המוסדי.
בבתים נזרק מזון בשווי 9 מיליארד שקלים לפח. מדובר בגידול של 800 מיליון שקלים, לעומת 2019. מנגד חלה ירידה של כ-2.2 מיליארד שקלים באובדן מזון בצריכה המוסדית. מדובר בירידה של כ-50% באובדן לעומת שנת 2019. המגזר המוסדי מהווה את המסעדות, המלונות, אולמות האירועים ועוד.
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, אמר: "ממצאי הדוח הלאומי לאובדן והצלת מזון מדגימים את התוצאות וההשפעות העגומות של משבר הקורונה בהיבטים החברתים והכלכליים ומדגישים את הצורך הדחוף בפעולה ובהכרה של המדינה בנושא הצלת מזון, אשר יכולה לספק מענה מלא למיליוני חסרי הביטחון התזונתי בישראל, ועשרות האלפים שהצטרפו אליהם. היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת לא רק לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל ברבע מהתקציב, אלא שיש ביכולתה ליעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור, לסייע בהפחתת פליטות ומזהמים ולחזק את המאבק במשבר האקלים הפוקד את העולם כולו. לכן, כפי שהומלץ בפרק המדיניות, על משרד ראש הממשלה להוביל ולקדם הכנתה של תוכנית בין משרדית לקידום תחום הצלת המזון באופן שיביא לידי ביטוי באופן הוליסטי את היתרונות הרבים של הצלת המזון".
במקטע הקמעונאות (רשתות השיווק) סך כל אובדן המזון ברשתות השיווק בשנת 2020 עמד על כ- 420 אלף טונות, המהווים ירידה של כ-4% לעומת האובדן בשנת 2019 . זאת, בעקבות המעבר מרכישה בשווקים פתוחים, המאופיינים בשיעורי אובדן גבוהים, לרכישה באונליין, המאופיינת בשיעורי אובדן נמוכים. סך האובדן במקטע הקמעונאות הסתכם בכ- 4.3 מיליארד שקלים.
במקטע החקלאי חל גידול של כ-20,000 טונות באובדן המזון. סה"כ אובדן של 640,000 טונות תוצרת חקלאית בשווי של 2.6 מיליארד שקליים. מדובר בעלייה של כ-3% באובדן הכמותי לעומת שנת 2019 .
3.42 מיליארד שקלים היא העלות הסביבתית של אובדן מזון בישראל - המתחלקים ל-1.35 מיליארד שקלים אובדן משאבי קרקע ומים, 1.27 מיליארד שקלים פליטות גזי חממה, ומזהמי אוויר, 0.8 מיליארד שקלים טיפול בפסולת.
"ההפסד למשק הלאומי מאובדן מזון הסתכם השנה ב-19.1 מיליארד שקל, בנוסף לעלות סביבתית של 3.4 מיליארד שקל", אומר חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדו"ח. "עלויות אובדן המזון מתגלגלות בסופו של דבר לכיסם של הצרכנים ומשלמי המיסים בישראל, ולכן משפיעות גם על יוקר המחיה, ומטילות נטל עודף של 3,600 שקלים בשנה למשק בית. זוהי איוולת כלכלית שבשנת הקורונה שבה היה גידול של 150,000 חסרי אי ביטחון תזונתי, לא גובשה מדיניות לאומית להצלת מזון. ללא גיבוש תוכנית להצלת מזון ומניעת בזבוז מזון, לא נעמוד ביעדי האקלים והצהרות ועידת גלאזגו להפחתת פליטות גזי חממה בתחום הפסולת".
