"גברים מעבירים ערוצים בטלוויזיה יותר מנשים, אני חושב. ברגע שהשלט בידיים שלהם, הם אפילו לא יודעים במה לעזאזל הם לא צופים. הם רק ממשיכים להעביר. 'אני אפילו לא יודע במה אני צופה.' 'במה אתה צופה?' 'לא אכפתי לי. אני חייב להמשיך להעביר'. נשים לא עושות את זה. נשים יעצרו ויגידו, 'תן לי לראות מה התוכנית הזאת לפני שאני מעבירה ערוץ'. כי נשים, אתם מבינים, נשים מקננות, וגברים צדים. זו הסיבה שאנחנו צופים בטלוויזיה בצורה שונה".
האמירה הזו כבר הפכה לקלישאה: גברים צדים, בעוד נשים מטפלות בילדים, דואגות לבית, וכמובן, מלקטות פירות, פטריות ועשבים. כך, הסבירו לנו ארכיאולוגים ואנתרופולוגים, חיו אבותינו ואמהותינו במשך עשרות אלפי, אם לא מאות אלפי שנים, לפני שעברו לעסוק בחקלאות. ולא רק זה: שבטים של ציידים-לקטים החיים כיום ממשיכים את אותה חלוקת תפקידים נוקשה לפי מגדר.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
כשהאנשים מסתגרים - החיות יוצאות
האקלים והקדחת הדימומית: מחלות ללא גבולות
האם ביגוד יכול למנוע עקיצות של יתושות?
זה רק הגיוני, טענו אותם מומחים. נשים נכנסות להיריון, נשים צריכות להיניק, לטפל בילדים, איך הן יוכלו לצוד? הן חלשות יותר, קטנות יותר, וזה לא מתאים "לאופי הפחות תוקפני שלהן", כפי שכתב האנתרופולוג בריאן היידן (Hayden) ב-1981. אותו אופי נשי, לכאורה, עוצב על ידי התפקידים הללו במהלך האבולוציה, טענו פסיכולוגים. נשים התפתחו לטפל ולדאוג לאחרים, לשים לב לפרטים ולהיות שקטות ומכילות, בעוד אצל הגברים הציידים שלטו תכונות כמו יצר ההרפתקנות, האסרטיביות, המשיכה לקרבות ולתחרות. הטענות הללו לא נשארו במסדרונות האקדמיה אלא נפוצו בציבור הרחב והשפיעו על אנשים רבים, מג'רי סיינפלד ועד לפוליטיקאים ולקובעי מדיניות.
אבל מה אם כל זה לא נכון? מה אם הטענות הללו מבוססות על הנחה שגויה?
ציידות משלהי ההיסטוריה
הארכיאולוגים היו בין הראשונים להטיל ספק ברעיון של חלוקת תפקידים מגדרית. ב-2020 התפרסם מאמר שבו פירטו החוקרים את הממצאים מקבר בן 9,000 שנים בפרו. לצד עצמותיה של אישה צעירה הוטמנו בקבר 24 כלי אבן, ביניהם סכינים וראשי חניתות. כלים כאלו משמשים ציידים, ונקברים לרוב יחד איתם. "אם אותם כלים היו נמצאים לצד שלד של גבר, לא הייתה שום שאלה – היה ברור שהוא היה צייד", אמרה אז האנתרופולוגית מרין פילוד (Pilloud), בריאיון לאתר Live Science. החוקרים הסכימו איתה, והגיעו למסקנה שהאישה הקדומה הייתה גם היא ציידת.
הם לא הסתפקו במקרה האחד הזה, אלא סקרו את הספרות הנוגעת לקברים עתיקים באמריקה וגילו שהציידת מפרו היא ממש לא דוגמה יחידה. "ראינו שלגברים ולנשים יש בערך אותו סיכוי להיקבר עם כלים ששימשו לציד חיות גדולות", אמר רנדי האס (Haas), שהוביל את המחקר.
כעת מצטרפים גם האנתרופולוגים לחגיגה. במחקר שהתפרסם לאחרונה, חוקרות מארצות הברית בחנו את הספרות הנוגעת ל-63 תרבויות של ציידים-לקטים ממאה השנים האחרונות, וגילו שברובן הנשים ממלאות תפקיד חשוב כציידות.
סבתא יוצאת לציד
החוקרות סקרו חברות ציידים-לקטים באמריקה הצפונית והדרומית, באסיה, באפריקה, באוסטרליה וגם באיים. ב-50 מתוך 63 תרבויות, כמעט 80 אחוזים, תועדו נשים העוסקות בציד. אך האם מדובר ביציאה מתוכננת לציד, ובציד של בעלי חיים גדולים, או שאולי הנשים רק צדות לטאות ומכרסמים כשאלו נקרים בדרכן?
כדי לבדוק זאת, החוקרים התמקדו ב-41 חברות, שהמחקרים עליהן פירטו את שיטות הציד ואת בעלי החיים שצדו בהן. הם מצאו שב-36 מאותן 41 חברות הציד של הנשים היה מכוון ומתוכנן, וברבים מהן הן צדו בעלי חיים בגודל בינוני או גדול. בנוסף, החוקרים הסתכלו על הגישה של התרבויות לבשר, ומצאו שבכל החברות שהחשיבו את הציד כפעילות החשובה ביותר של השגת מזון, הנשים היו שותפות לפעילות הזו. יש בכך היגיון, כמובן: אם בשר הוא חשוב במיוחד, כדאי לנצל את כל כוח האדם הזמין כדי להשיג אותו.
"רוב התרבויות שבהן ציד הוא חשוב מאמנות את הנערות והנשים שלהן להכין כלים ולצאת לציד" סיכמה קארה וול-שפלר (Wall-Scheffler), החוקרת הבכירה החתומה על המאמר, בריאיון לאתר הרדיו הציבורי האמריקאי NPR. "הציד הוא מכוון. לנשים יש סט כלים משלהן. יש להן נשק מועדף. סבתות היו לעיתים הציידות הכי טובות בכפר".
במקרים מסוימים הנשים צדו לצד הגברים, לעיתים בצוותים של בעל ואישה, והשתמשו באותם כלים. באחרים היו מסורות ציד שונות לנשים ולגברים. בקרב בני האקה (Aka) בקונגו, למשל, נשים צדות בעזרת רשתות, והגברים עשויים להצטרף אליהן או לצוד לבדם. בני האגטה (Agta) במלזיה צדים תמיד בחץ וקשת, ואילו חלק מבנות האגטה מעדיפות סכינים. נשות השבט הזה גם נוהגות לצאת לציד עם כלבים, בעוד גברים לוקחים איתם כלב רק אם הם מתלווים לאישה.
ומה עם הילדים? מתברר שלא נדיר למצוא אימהות שלוקחות את הילדים יחד כשהן יוצאות לצוד. בשבטי האקה וההדזה (Hadza) באפריקה, לדוגמה, ילדים מגיל שלוש ומעלה מלווים את המבוגרים בכ-15 אחוזים ממסעות הציד.
דעות קדומות מסתירות
איך קרה שלקח לנו כל כך הרבה זמן לגלות את העובדה שנשים השתתפו בציד לעתים קרובות? הרי החוקרים לא ביצעו תצפיות חדשות, אלא פשוט אספו את הראיות ממחקרים אנתרופולוגים שנערכו בעבר. "הדעות הקדומות שיש לכולנו כשאנחנו מסתכלים על הנתונים באמת משפיעות על התוצאה", אמרה וול-שפלר. "אני מקווה שאנשים יסתכלו שוב על חלק מהנתונים שכבר יש בידינו, כדי לראות על אילו שאלות חדשות הם יכולים לענות".
התשובות שמספק המחקר הנוכחי עשויות להוביל להשלכות מרחיקות לכת, אמרה ל-NPR ההיסטוריונית האמריקנית קימברלי המלין (Hamlin), שחוקרת כיצד מדע האבולוציה משפיע על התרבות הכללית. "אני חושבת שאחרי המיתוס של אלוהים שיצר את האישה מצלע של הגבר כדי שתהיה עזר כנגדו, המיתוס שהגבר הוא הצייד והאישה מלקטת הוא כנראה המיתוס השני הכי נפוץ ומתמיד, שמנסה להפוך את המעמד הנמוך של האישה למשהו טבעי", אמרה המלין. הממצאים, הוסיפה "מעודדים אותנו להטיל ספק ברעיונות שנוגעים לאופי הטבעי, לכאורה, של גברים ונשים".
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע