עבור הכלכלן אהרון הלינגר, מנהל אגף בחטיבה לביקורת משרדי הממשלה ואיש שעבודתו אינה כרוכה בדרך כלל ביותר מדי אמוציות, זה היה רגע של שיא. זה קרה בשבוע שעבר, כשבמשרד מבקר המדינה כינסו עשרות נציגים של ארגוני סביבה מובילים והציגו בפניהם את עיקרי הדוח העוסק במשבר האקלים. "במהלך הביקורת נפגשנו עם לא מעט ארגונים", מספר הלינגר, ממחברי הדוח. "שמענו מהם את התסכול, על כך שהם מעלים כל הזמן את נושא האקלים אבל לא מקשיבים להם. ראינו שיש שם אנשים ברמה גבוהה ביותר של הבנה, יכולת עיבוד נתונים והסקת מסקנות, אבל לא רוצים לקבל מהם ניירות עמדה וגורמים להם להתייאש מהעסק.
"האינטראקציה עם 'בני נוער למען האקלים' נגעה בי במיוחד. שימח אותי לראות אותם. זה הדור הבא, הוא יישא בתוצאות של העשייה או אי-העשייה שלנו. כשהם אמרו שידברו על הדוח בכיתה ובבית הספר התרגשתי. ביקורת המדינה אמורה לתרום ולשנות. הדוח הזה הוא בשביל העתיד, בשבילם, כדי שיהיה להם עולם טוב יותר. והם נרתמים כבר היום לעשייה. כשהצגנו בפניהם את הדוח הבנתי את העוצמה ואת החשיבות שלו. והרגשתי באותו הרגע שהמשימה הזאת צלחה".
האם משרדי הממשלה יפנימו את הכשלים ויירתמו לעשייה כמו בני הנוער? לפי ניסיון העבר, לא בטוח. דוח המבקר הוא אחד המסמכים המקיפים ביותר הנוגעים לעבודת הממשלה ומשבר האקלים. הקריאה בו לא קלה, בעיקר נוכח העובדה שישראל נמצאת הרחק מאחור ואת השלכות ההתחממות הגלובלית אנחנו רואים כבר עכשיו. הצפות, שיטפונות, שריפות, גלי חום ומחלות הם הקדמה לעתיד לבוא.
בסוף שנת 2019 נפגשו אנשי משרד המבקר והעלו לראשונה את נושא משבר האקלים. "אז משבר האקלים לא היה עדיין על סדר היום העולמי כפי שהוא היום", מסביר הלינגר. "זה היה בהתהוות. אנחנו קוראים כל הזמן מחקרים ועוקבים אחרי מה שקורה בעולם בתחומי הסביבה ולומדים את המפה. התחלנו להבין שהנושא צובר תאוצה משמעותית מבחינת העיסוק הממשלתי בו, והתחלנו לראות את תופעות הלוואי הנלוות אליו. הבנו שיש פה נושא שראוי להציג לביקורת של האגף וגם תוך כדי ביצוע הביקורת הרחבנו את העבודה".
נושאי סביבה אינם זרים לו. האגף שלו כבר סקר את שוק הפסולת, הזיהום במפרץ חיפה ושיקום המחצבות. את הדוחות שיצאו תחת ידו כבר הפסיק לספור. "האגף אחראי, בין היתר, על הביקורת על המשרד להגנת הסביבה ונושאים סביבתיים, אז הגענו לנושא מהמקום הזה. משבר האקלים הוא נושא רוחבי אבל ההתחלה היא סביבתית". אל הלינגר הצטרפו בהובלת הביקורת עו"ד מריאנה ברגובוי, סגנית מנהל אגף בחטיבה ועו"ד ליאור פורקוש, מנהל ביקורת בכיר בחטיבה לביקורת משרדי ממשלה. "משבר האקלים הוא נושא מאוד מורכב, רב-ממדי ומבוזר", מסבירה ברגובוי. "הגענו למסקנה שלמשרד מבקר המדינה יש יתרון בשילוב של יכולות שאין לגורמים אחרים – גם לראות את הנושא בראייה מערכתית, וגם להקצות משאבים". בתחילת 2020 מבקר המדינה הנוכחי מתניהו אנגלמן נתן להם אור ירוק. "מאז אנחנו על הנושא בפול גז", אומרת ברגובוי.
מבקר המדינה מדבר על דו"ח האקלים
(צילום: דוברות מבקר המדינה )
"זו הייתה שנה וחצי מאוד-מאוד מאומצת עם שעות עבודה מרובות, לפעמים גם בימי שישי", מתאר הלינגר. "היינו עושים סיעור מוחות. לא היה מצב שבו מישהו לקח נושא לבד ורץ איתו". "עושים חלוקה פנימית, אבל הדברים לא חקוקים באבן, ומשתנים לפי הצרכים", מסיפה ברגובוי. "כשאנחנו מטפלים בנושא ויוצאים לשטח אנחנו רואים איפה צריך להיכנס יותר לעומק ואיפה פחות. אנחנו כותבים טיוטה, מעבירים את זה בשרשרת בקרות, וכל אחד בהתאם לתפקיד שהוא ממלא נותן הערות, יש דיונים. זה מסמך שעובר הרבה עיניים. היה שיוך לפרק לכל עובד, אבל בסופו של דבר הפרקים עברו תחת ידיהם של כולם".
משבר האקלים יכול להיות טעון, מקום שבו קולות הספקנים והמכחישים יכולים לעלות על קולותיהם של אנשי המדע. נתקלתם בהתנהלות כזו מצד המשרדים המבוקרים?
הלינגר: "נתקלנו בזה לא פעם והיינו יותר ממופתעים. היה גוף, ולא אציין את שמו, שאמר, 'מה לנו ולמשבר האקלים?' ואנחנו מסתכלים עליו ולא מצליחים לעכל את התשובה. כי מדובר בגופים משמעותיים ומרכזיים במדינת ישראל. אנחנו מקבלים טלפונים שאומרים לנו, 'מה אתם רוצים? אנחנו לא מכירים את הנושא'. הפגישה מתקיימת ואנחנו אלה שסוקרים את הספרות המקצועית ובעצם מלמדים אותם מה הסיכונים שלהם והפעולות שהיו צריכות להיעשות. ככל שהפגישה מתקדמת אנחנו מבינים שאין עשייה, או שיש עשייה שולית ביותר".
ברגובוי: "היו מקרים שהגענו למבוקרים והתברר שהם אלה ששואלים אותנו על הנושא. במשרדים לא תמיד הבינו את הקשר בין מה שהם עוסקים בו לבין האקלים, אבל השיח היה מקצועי ומכבד".
לא רק "עוד דוח"
הדברים של הלינגר וברגובוי לא צריכים להפתיע. בייחוד בהתחשב בכך שב־84 אחוז מהגופים הציבוריים, הכוללים את מרבית משרדי הממשלה, אין תוכנית היערכות לסיכוני אקלים במסגרת פעילותם.
הדוח, כ-650 עמודים שמתארים את כל מה שמדינת ישראל לא השכילה לעשות בתחום משבר האקלים, כולל ארבעה פרקים: מיטיגציה (פעולות להפחתת פליטות גזי חממה), אדפטציה (הסתגלות), היבטים כלכליים ופיננסיים של משבר האקלים, והיערכות הארגונים לטיפול במשבר האקלים. הקריאה בו לא נותנת הרבה רגעים של חסד כלפי המבוקרים. מדובר בכל מה שצריך לדעת כדי ללמוד על כישלון אל מול סכנה ברורה ומיידית.
כמי שיזמו את הדוח, הפתיע אתכם לגלות את חוסר המוכנות שלנו למשבר האקלים, או שיצאתם מתוך נקודת הנחה שזה המצב ולכן היה כל כך חשוב לטפל בנושא הזה?
ברגובוי: "מה שהפתיע זה היקף המוכנות שנדרש מאיתנו, לכן הפער הוא גדול ללא קשר למשרד זה או אחר ולכמה עבודה הם כבר עשו או לא עשו. ההפתעה היא כשאתה מבין כמה עבודה יש עוד לעשות".
מה הפרק הכי חשוב בעיניכם?
ברגובוי: "תלוי את מי שואלים. הפרק הרביעי, שנשען על שלושת הפרקים הראשונים, שם על השולחן את בעיות היסוד שנמצאות בבסיס הניהול של פעולת האקלים. הפרק הזה הוא חיבור כל הנקודות בין הממצאים. אנחנו מציעים מנעד של כלים ומנגישים אותם. זה מבט צופה פני עתיד, מה אפשר ללמוד ואיך נערכים לאתגר הזה".
הלינגר: "הפרק הרביעי משתלב עם החזון. אם זה המצב - מה עושים? מדינת ישראל לא הציבה יעדים ולא קיימה את ההתחייבויות שלה. בפרק הזה יש פה ממש מסמך פעולה לממשלת ישראל מה צריך לעשות מעכשיו והלאה".
באותו פרק נשאלת השאלה האם משרד ממשלתי אחד, דוגמת המשרד להגנת הסביבה, הוא הגורם המתאים לטפל בסוגיית האקלים הרחבה. "מדובר בנושא בסדר גודל החורג מתחומי אחריותו הבלעדית של משרד מסוים", הם כותבים. "למשרד אחד חסרות יכולות תקציביות ומשאבים מספיקים לגיבוש מדיניות לאומית ארוכת טווח למשבר האקלים".
כפתרון הם מציעים הקמת מטה אקלים, שלא ישויך למשרד ממשלתי מסוים. כמובן שבמשרד להגנת הסביבה, שגם כך סובל מכרסום בסמכויותיו, התעקשו שאין להעביר את ריכוז הטיפול במשבר האקלים לגורם אחר. "זה לא לקחת סמכויות ממשרד מסוים, אלא להתוות מסלול של איך צריך להוביל את הנושא מכאן והלאה", טוענת ברגובוי. "אנחנו אומרים שלא צריך לראות בנושא האקלים נושא סביבתי בלבד. זו אמירה שלא פוגעת בסמכויות המשרד. אנחנו אומרים שזה נושא שחוצה משרדי ממשלה ומצריך ראיית-על איך נערכים לאתגר הזה.
"למשרד להגנת הסביבה יש ראייה סביבתית, משרד האנרגיה צריך לחשוב על מקורות אנרגיה ואיך מספקים חשמל למדינת ישראל, משרד האוצר יודע שיש היבטים תקציביים, וצריך גורם־על, שיתבונן בראיית־על ויפה שעה אחת קודם. אחרת 'מה שהיה הוא שיהיה'. כי משבר האקלים לא מחכה. הוא כבר נמצא כאן ומדינת ישראל נמצאת בסיכון גבוה. אין זמן להמתין שאולי דברים יסתדרו".
בדוח הם כותבים את מה שהארגונים הירוקים אומרים כבר שנים - שנדרש חוק אקלים. בינתיים, יש לנו רק תזכיר חוק וראש הממשלה נפתלי בנט יגיע לוועידת האקלים בגלזגו כשבידיו תוכנית 100 צעדים לטיפול במשבר האקלים, בלי חוק ועם דוח ביקורת עב כרס.
אז מה הדבר הכי חשוב שאנחנו צריכים לעשות?
ברגובוי: "יש לנו עבודה רבה. אנחנו צריכים להדביק פער של שנים לעומת מדינות אחרות. יש לנו הרבה הצהרות ופחות ביצועים. זה אתגר שדורש הירתמות של 360 מעלות היקפי של הממשלה. צריך את מיטב המוחות ומיטב המנהלים של הממשלה בתוך זה".
הלינגר: "מאוד מדאיג שהחומרה של הנושא לא הופנמה. אנחנו לא מבינים כמה הנושא הזה הוא קריטי, ושאסור לטאטא אותו מתחת לשטיח. אני מכיר את האמירה שלדוחות מבקר המדינה אין תוצאות. אני לא מסכים לכך. במהלך השנים הכנו דוחות משמעותיים ששינו מציאות, ואנחנו מקווים שגם הדוח הזה ישנה מציאות. שהאופטימיות שלי תשנה מציאות".
ברגובוי: "האפקטיביות של הביקורת לפעמים מורגשת ומתרחשת כבר במהלכה. זה לא משהו שהציבור חשוף אליו. השיח עם המבוקרים הרבה פעמים מביא להבנת סוגיות, נפתח הראש. ראיתי את זה בדוחות קודמים וראינו את זה גם פה. לשינוי תודעתי יש חשיבות".
בפרק הכלכלי אתם מתייחסים לכשל שוק, לפיו כל זמן שאין התערבות של רגולטורים, השחקנים הכלכליים אינם מביאים בחשבון את הנזקים לסביבה. כי אין לנזקים מחיר שוק. אתם רואים גורמים אינטרסנטיים שינסו לשים רגליים לשינוי?
ברגובוי: "זה משהו גלובלי. מצב נתון כתוצאה מהמבנה של המערכת הכלכלית בעולם. למעשה, אין באמת הטמעה של המחיר של פליטות גזי חממה במשק העולמי, ואז יש כדאיות כלכלית לפלוט את הגזים הללו על פני חלופות של לא לפלוט. זה הכשל והוא כשל בין־דורי. אנחנו במצב שאנחנו עדיין יכולים לנקוט צעדים, פריבילגיה שלדור הבא לא תהיה. הנזקים היותר חמורים, ויש האומרים קטסטרופליים, ממשיכים הלאה. אבל היכולת לעצור אותם היא כיום".
מה לדעתכם הסיכוי ליישם את ההמלצות?
הלינגר: "צריך לציין בחיוב את הפעולות שנעשו לקראת סיום הביקורת. ביום ראשון האחרון, בהחלטת הממשלה, היא תיקצבה 15.5 מיליארד שקל לטיפול בנושאים שקשורים במשבר האקלים. נעשות פה פעולות ברוח חלק מההמלצות שלנו ויש לברך על כך.
"סקרנו 20 שנות החלטות ממשלה, האחרונה שבהן מ־2018, שחלקן הקטן בוצע. לכן אנחנו מדברים על חקיקת אקלים. כשיש חוק יש חובה. חלק גדול מאוד מהמדינות חוקקו חוק אקלים, ואנחנו חושבים שזה המסלול הנכון. עד כה, בגלל התנגדויות כאלה ואחרות, החוק לא חוקק. אבל אני אופטימי בנוגע לעתיד שיהיה חוק אקלים ותיקון ליקויים".
מה הדבר שהכי מטריד אותך כאזרח אחרי הדוח?
הלינגר: "מטרידה אותי השאלה האם באמת הממשלה תבין את גודל העניין והמשמעות שלו ולא תראה בזה רק דוח ביקורת. נתנו תמונת מצב עגומה לגבי הסטטוס של מדינת ישראל בטיפול במשבר האקלים. הנושא הזה הפך להיות פוליטי, ולכן יש חשיבות רבה שהדוח יקבל את ההתייחסות הראויה".
לאט–לאט נופל האסימון
הדוח, שהוא אחד הנרחבים ביותר שיצאו ממשרד המבקר, אמור היה להתפרסם מוקדם יותר אלא שעל הדרך נוספו לו עוד ועוד נדבכים. הביקורת החלה בפברואר 2020, בלב מגפת הקורונה, וכללה עשרות פגישות ויציאות לשטח למרות ההגבלות והסגרים. הדוח המשיך והתעדכן ממש עד הדקה ה־90, כדי שיכלול למשל את דוח ארגון המטאורולוגיה העולמי מסוף אוגוסט, החלטות ממשלה בנושא מיולי־אוגוסט, וליבון סוגיות אחרונות עם מבוקרים עד לשעות האחרונות לפני החתימה הסופית.
הלינגר: "הייתה לי עקומת למידה. אקלים זה דבר גדול וזה משתקף בהמון המון תחומים. ולאט לאט נופל לך אסימון ועוד אסימון. עם ההתקדמות ראינו בישיבות שמתחילים לעלות נושאים שלא חשבנו עליהם בהתחלה. אתה מבין שזה רלוונטי לנושאים ביטחוניים, בריאותיים וכלכליים. זה למשל יוצר שריפות והצפות, אבל לדברים האלה יש תגובות משנה וזה מתגלגל לסכנות לענף הביטוח ולענייני בריאות. ברגע שאתה מבין את כל תגובות המשנה אתה מבין את ההיקף. זה היה חלק מהמטרה של הדוח – להביא מארז, תמונה כוללת ושלמה כדי לתת פריסת סיכונים כמה שיותר רחבה.
"ראינו איך זה מתקדם לנושאי משנה ולעוד נושאים. הנושאים הכלכליים, למשל, בסופו של דבר ישפיעו על כל אחד ואחד מאזרחי המדינה ואת המסר הזה השתדלנו להעביר בהיבטי פיתוח ובנקאות. ככל שמשבר האקלים ישפיע על יותר סקטורים זה ישפיע גם על האזרח הרגיל. בגלל נגיף הקורונה החלטנו להתעמק ולהרחיב על ההשלכות הבריאותיות של המשבר, שהוא קטליזטור להתפתחות מגפות. משרד הבריאות התריע על זה בעבר רק שלא היה לזה קשב. עד שדברים לא הופכים לאיום לא מטפלים בהם".
שיחררתם את הדוח לעולם, מה עכשיו?
ברגובוי: "ישראל, וכל העולם, נמצאים בצומת דרכים. צריך לחשוב על חבילת אקלים אפקטיבית. הרצון הוא שהדוח יעזור בהבנת הקשיים עד כה ויציע כלים כדי לשנות את הנתיב".
הלינגר: "ביום רביעי הכותרות הראשיות היו הדוח הזה. אנחנו רואים מול עינינו את השינוי התודעתי והציבורי. בעולם היום ממשלות קמות ונופלות על נושאים סביבתיים. בישראל אנחנו רק מתחילים בתהליך הזה".
סיפור של אש ומים / מה הקשר בין השיטפונות בנהריה והשריפות בירושלים למשבר האקלים
משבר האקלים אינו מסתכם בכך שכולנו נצטרך עוד מזגן בקיץ. השיטפונות הקטלניים בגרמניה, השריפות בסיביר, בקנדה, בטורקיה ובקליפורניה, ואינספור אסונות שחווה העולם בשנה האחרונה, הם תוצר ישיר שלו.
ישראל ראתה את ההשלכות הללו בשנים האחרונות, בינתיים בקנה מידה קטן, למשל בשיטפונות בנהריה שעלו בחיי אדם וגם בשריפות התכופות באזור ירושלים. פרופ' עודד פוצ'טר, קלימטולוג (מומחה לאקלים) באוניברסיטת תל-אביב, מסביר: "אנחנו חלק מהעולם. הגל העולמי לא פוסח על ישראל, והעולם נמצא כרגע במגמה של הקצנה אקלימית, שתפגע גם בישראל. בקיץ יהיו לנו יותר גלי חום, טמפרטורות גבוהות, אירועי שרב ולזמן ארוך יותר.
"לגבי השריפות, זה כבר לא משנה אם מדובר בשריפה שנוצרה בזדון או בטעות. אחד התוצרים של גלי החום הוא התייבשות הקרקע. הקרקע יבשה יותר ובמקרה של שריפה העוצמה גדולה יותר והיא נמשכת זמן רב יותר. בחורף לעומת זאת, נהיה צפויים לגשמים חזקים יותר מצד אחד, ולהתמעטות משקעים מצד שני. יירד פחות גשם אך לפרק זמן קצר יותר ועז יותר. נראה עלייה במפלס פני הים, שתבוא לידי ביטוי בהתחזקות של סערות. הסערות יגרמו לגלים גבוהים יותר, מה שיוביל להרס המצוקים. את כל הדברים האלה אנחנו רואים בישראל".
