לאחרונה נכנסו לתפקידם רואי הנשרים הראשונים של רשות הטבע והגנים. המשימה: לעקוב אחרי נשרי הצפון והדרום ולדאוג שלא ייפגעו. מדובר בעבודת שטח, בשעות לא שגרתיות, שדורשת מהעובדים להיות עם העיניים למעלה לעבר השמיים, כמעט בכל רגע נתון.
אליקה מעטוף, תושב קצרין, עבד כפקח בשמורת גמלא ברמת הגולן וכבר רגיל לטפל בנשרים. הוא אפילו הציל שניים כי הגיע למקום שבו התגלה פגר מורעל. הוא הצליח למנוע מהנשרים לאכול את הפגר ובכך הציל את חייהם. אבל גורלם של נשרים אחרים היה שונה לחלוטין. במאי 2019 הורעלו שמונה נשרים ברמת הגולן. אחת הנקבות שהורעלו הגיעה לישראל בדצמבר 2016 מספרד, וציפו ממנה להעמיד את הדור הבא של הנשרים בישראל.
"כבר למעלה מ- 20 שנה שאני עוסק בנשרים", אומר מעטוף. "זה מה שסיקרן ומשך אותי לעבודה. רואה נשרים הוא למעשה אחד שעוקב אחר הנשרים הממושדרים והלא ממושדרים, ולנסות לצפות בעיות. כאשר נשר נוחת - הוא לא סתם נוחת. הוא מגיע לאכול או לשתות. ואם הוא נוחת במקום מאויים, שבעבר היו שם הרעלות, אני צריך להגיע לשם לפניו. אני צריך לוודא שהוא לא יגיע לפגר, לבדוק של מי הפגר, שהוא לא מורעל. במקומות מסויימים אנחנו פשוט מבריחים את הנשר ומוודאים שהוא לא יישאר בשטח. אם אני מאתר נשר חלש, אני צריך לקחת אותו כמה שיותר מהר לבית החולים בספארי ברמת גן. אני מקבל התרעה מהמשדרים לטלפון על נשרים עם חום גוף נמוך או גבוה וצריך לצאת מיד".
מעטוף הסביר שהוא רצה את התפקיד כי "זה החיים שלי. זה חזק ממני. זה החלום. הרבה אנשים מתעסקים בנשרים ובהשבה שלהם לטבע, ואתה נמצא בשפיץ".
אוכלוסיית הנשרים בישראל הולכת וקטנה. דווקא בדרום האוכלוסייה יחסית יציבה, אבל גם בנגב היו הרעלות קשות ובשנתיים האחרונות מתו נשרים מאכילת פגרים שטופלו בתרופות וטרינריות.
כאמור הרעלות בחומרי הדברה זה גורם הסיכון המאיים ביותר על אוכלוסיית הנשרים - גם בנגב: באוקטובר 2021 הורעלו בנגב הצפוני 14 נשרים באחד מאירועי ההרעלה הגדולים ביותר בעשור האחרון. בין הנשרים המורעלים נמצא גם הנשר המבוגר ביותר בישראל, שהיה בן 21 במותו.
חנן לבבי, תושב הדרום, הוא הרואה בנגב. הוא אחראי על אזור הנגב הצפון מזרחי, אזור מדבר יהודה, והמכתשים (מכתש ירוחם). "אני אחראי על שימור הנשרים בגזרה, טיפול באיומים שעלולים לפגוע בנשרים. באזור הדרום ההרעלות מתרחשות בעיקר בפזורה הבדואית", הוא אומר. "אני חודש וחצי בתפקיד וזה אתגר גדול. יש היום בעיה גדולה מאוד של סניטציה, בעיקר בפזורה הבדואית, שעלולה לפגוע בחיות הבר. האוכלוסייה של הנשרים נכחדת. ואזור מדבר יהודה ממש סובל. אנחנו משקיעים במפגשים עם הבדואים ומסבירים את הסכנות שבהשלכת פגרים בשטחים הפתוחים".
אז האם הוא חושב שיש תקווה? האם נצליח להציל את הנשרים? "אני בטוח שנצליח. אמנם בצעדים קטנים, אבל אנחנו מזהים הבנה והתגייסות של האוכלוסייה הבדואית לנושא".
עבודת השטח לא כוללת רק צפייה והגעה לפגרים. הרואים גם עוקבים אחרי נשרים משוחררים ומאתרים קינונים ומנטרים אותם. הם משתתפים באיסוף ופיזור מזון בתחנות האכלה ובודקים התראות מהמשדרים של הנשרים, ועוקבים אחר התנועה שלהם ביומיום.
אשר פרץ מאכיל נשרים בהר סודי בנגב | החיות עצמן
(כתב: אסף קמר, צילום: נדב אבס, יובל דקס, תסריט ועריכה: תמר אברם)
רואי הנשרים פועלים במסגרת תוכנית הממשק לשימור הנשרים והרחמים שמפעילה רשות הטבע והגנים. אוהד הצופה, אקולוג העופות ברט"ג, הסביר כי "אוכלוסיית הנשרים נמצאת על עברי פי פחת. הרשות משקיעה את מיטב מירצה ומשאביה למנוע הכחדה זו. גיוס רואי הנשרים הוא צעד חשוב ומתבקש לאור המצב. אך ללא הרתמות משרדי ממשלה להילחם בנגב ההרעלות על ידי רגולציה ואכיפה בצד יצירת כלי אכיפה וענישה, גם רואי הנשרים לא יועילו".
אגב, ברשות הטבע והגנים לא החליטו לגמרי האם מדובר ברואה נשרים או רועה נשרים. "התפקיד כדי שנראה ונרעה אותם. העיקר שהנשרים יישארו פה", אמרו ברשות.
