מצמצמים שימוש בחד פעמי, מתקשים ללכת עד לפח המיחזור ורבע מהציבור בכלל מטיל בספק את הקשר בין התנהגותו למשבר האקלים. מחקר חדש, שיוצג השבוע בירושלים בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה, חושף את עמדותיו של הציבור הישראלי על מגזריו בסוגיות הסביבה המרכזיות.
בבסיס המחקר המשותף למכון הישראלי לדמוקרטיה והאגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, עמדה השאלה מהם הגורמים שעשויים לקדם התנהגות פרו-סביבתית בישראל והאם הישראלים יירתמו למאמץ. את המחקר הובילו ד"ר אורי שרון, איתמר פופליקר, ירדן קידר, רועי קנת פורטל ופרופ' יובל פלדמן, ואיסוף הנתונים כלל סקר בקרב למעלה מאלף איש.
מהסקר עולה כי כרבע (26%) מהמשיבים אוכלים בשר בכל יום או כמעט בכל יום, 40% פעם או פעמיים בשבוע, 27% פעם בשבוע או פחות, ו-7% לא אוכלים בשר כלל. 39% מעריכים כי הפחתת צריכת מזון מהחי תהיה עבורם קשה או קשה מאוד, לעומת כ-30% שמעריכים כי הם יכולים לעמוד בקלות במשימה כזו.
מה יסייע במאבק? הישראלים מאמינים בהפחתת שימוש בכלים חד פעמיים (71%), הפחתת שימוש ברכב פרטי (64%), צמצום טיסות (49%), ולבסוף צמצום צריכת מזון מהחי (36%) וצמצום ילודה (18%). בספרות, לעומת זאת, עולה כי צמצום ילודה יסייע מאוד במאבק בשינוי האקלים, וכי תרומת הכלים החד-פעמיים לשינוי האקלים היא זניחה ביחס לתחומים האחרים שנבדקו.
מהסקר עולה כי רוב העובדים (63%) מגיעים לעבודה לרוב ברכב פרטי. 30% בתחבורה ציבורית, בקארפול או בהסעה, 16% רגלית, באופניים או בקורקינט, ו-8% עובדים מהבית. ישנה חפיפה בין שיטות ההגעה לעבודה האלה, כיוון שיש עובדים שמגיעים בכמה דרכים, כמו רכב פרטי עד מקום מסוים ומשם בתחבורה ציבורית או שהם נוסעים לעבודה ברכב פרטי כמה ימים בשבוע ובימים אחרים עובדים מהבית. בהחרגת העובדים מהבית, 57% מהעובדים מגיעים לעבודה רק באמצעות רכב פרטי.
אחד הנתונים המדאיגים הוא בנושא המודעות. כ-24% מהמשיבים הם "שאנני אקלים" - מי שלא מאמין שמתרחש שינוי אקלים, או כי שינוי זה איננו מעשה ידי אדם, או שהוא ישפיע בעתיד הרחוק בלבד, או שענה כי שינוי האקלים לא יביא לאף אחת מהסכנות. הנתון היותר מדאיג הוא במגזר החרדי - כ- 40% מהחרדים הם - לפי המחקר - "שאנני אקלים".
11% מכלל המדגם מעריכים שצמצום השימוש ברכב לא תורם או תורם מעט למאבק בשינוי האקלים, לעומת 18% מהחרדים. 31% מכלל המדגם מעריכים שצמצום צריכת מזון מהחי לא תורמת למאבק בשינוי אקלים, לעומת 73% מהחרדים. 52% מכלל המדגם מעריכים כי צמצום הילודה לא תורמת למאבק בשינוי אקלים, לעומת 86% מהחרדים. יש לציין כי בתחום אחד ההערכה של משיבים חרדים התגלתה כמדויקת יותר מהממוצע במדגם – שימוש בכלים חד פעמיים עולה מהספרות כשולי למדי מבחינת ההשפעה המזיקה על האקלים, לפחות ביחס להתנהגויות אחרות עליהן נשאלו המשיבים לסקר.
הכלכלנית דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה המכון הישראלי לדמוקרטיה ומובילת פרוייקט ההיערכות למשבר האקלים במכון, אמרה: "המעבר לכלכלה דלת פחמן מחייבת סדרה רחבה של שינויי התנהגות מצד כולנו - החל משינויים מינוריים כמו מעבר למוצרים יעילים אנרגטית, מיחזור, הקטנת צריכת הבשר, דרך שינויים כבדים יותר כמו הקטנת הנסועה ברכב פרטי ועד לשינויים דרמטיים כמו צמצום הילודה. בהיעדר שינוי התנהגות של הציבור בישראל איכות החיים של כולנו תיפגע באופן בלתי הפיך, כאשר זיהום האוויר המקומי יגבר ויגרור מחלות קשות ואף תמותה, אירועי טבע קיצוניים יפקדו אותנו ויגרמו לנזקים בנפש והכלכלה והתעסוקה תיפגענה אף הן. בהקשר זה, השינוי נמצא בידינו – על כל אחת ואחד מאיתנו לבחון כיצד ביכולותו לתרום למאמץ".
