מאז תצפיותיו הראשונות של תחש נהרות אפריקני (Trichechus senegalensis), הביולוג הימי ד"ר אריסטיד טאקוקאם קמלה התמסר להגנה על מין תחש הנהרות, שחי במימי החופים הרדודים של מערב אפריקה. מדובר במין המוגדר כ"פגיע" ברשימה האדומה של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע.
אגם אוסה (Ossa) בקמרון, נמנה על אותם מקומות שמהווים עבור תחש הנהרות האפריקני בית גידול, שם הבחין בו ד"ר טאקוקאם קמלה לראשונה לפני יותר מעשור. מכיוון שמדובר ביצורים ביישנים למדי, יש להגיע לאזורי המחיה שלהם לפני עלות השחר ולקוות שיצוצו מהמים.
"ציפיתי לראות אותם כמו בסרטוני יוטיוב: קופצים כמו דולפינים מהמים הצלולים, בהסתמך על תיעוד תחש הנהרות שחי בפלורידה", אמר ד"ר טאקוקאם קמלה לסוכנות הידיעות הצרפתית. החוקר גילה עד מהרה כי קרוביו האפריקנים של התחש שחי בארה"ב שונים מאוד בהתנהגותם, מה שהצריך אותו להמתין זמן רב עד שראה אותם במו עיניו.
הודות לדייגים מקומיים, ד"ר טאקוקאם קמלה למד כיצד לזהות ביתר קלות את תחש הנהרות האפריקני במימיו העכורים של האגם אשר משתרע על פני 45 קמ"ר, ומהווה חלק משמורת חיות בר רחבת ידיים בדרום-מערב קמרון. לא מדובר בעוד בעל חיים עבורו, אלא האהוב עליו ביותר, שעמד בלב מחקר הדוקטורט שלו באוניברסיטת פלורידה - והסיבה לזכייתו השנה בפרס וויטלי היוקרתי, כהוקרה על פועלו כאיש שימור עבור המגוון הביולוגי של קמרון.
החוקרת האמריקנית שרה פארינלי, שהתלוותה לד"ר טאקוקאם קמלה באחד מסיוריו באגם אוסה, התרגשה עד דמעות לאחר שראתה חמישה פרטים של תחש הנהרות האפריקני, כולל נקבה עם הגור שלה. "יש מקומות מסוימים באפריקה שאי אפשר להבחין בהם", אמרה פארינלי, שחוקרת בניגריה את היונקים שאורכם מגיע עד לכ-4.5 מטרים ומשקלם ל-360 ק"ג.
מכיוון שמדובר בבעל חיים חמקמק למדי, ישנן שאלות רבות שד"ר טאקוקאם קמלה טרם הצליח להשיב עליהן, כמו למשל מספר הפרטים שחיים בקמרון, מהי תוחלת חייהם ומהם דפוסי הנדידה שלהם. "תחש הנהרות האפריקני חי בין מאוריטניה לאנגולה, אך זהו מין שנחקר מעט מאוד, כך שעדיין נותרו סביבו תעלומות רבות שטרם באו על פתרונן", אמר ד"ר טקוקאם קמלה, תוך שימת דגש על כך שהמין הזה נתון לסכנה מתמדת מצד ציידים, שפוגעים גם בבית הגידול שלו. לשם כך, הקים ד"ר טאקוקאם קמלה את ארגון שימור היונקים הימיים האפריקניים.
באגם אוסה, הטורפים הבלעדיים של תחש הנהרות האפריקני הם בני אדם - רק לפני כמה שנים, נמנה היונק שניזון מצמחים, אך מתאפיין בתחלופה מתמדת של שיניו הטוחנות, על מנות התפריט שהוגש במסעדה בכפר דייגים מקומי. כעת, הוצא הצייד של מין זה מחוץ לחוק, מה שהוביל בתורו להסרת המנות מהתפריט, ולהקמת פסל בדמותו לאות כבוד. עם זאת, האיומים עליו השתנו ועדיין קיימים במציאות, כמו למשל מפעל תעשייתי לייצור שמן דקלים, שהפסולת שלו מוזרמת למימי האגם, או פרישת רשת דייגים שעלולה ללכוד אותו בתוכה.
6 צפייה בגלריה
שיתוף פעולה בין ד"ר אריסטיד טאקוקאם קמלה ודייג מקומי מקמרון, בניסיון לשמור על תחש הנהרות האפריקני שחי במימי אגם אוסה בקמרון
(צילום: AFP)
היחסים בין אנשי המחקר והשימור לבין הקהילות המקומיות שמסורות הדיג שלהן הועברו מדור לדור מסובכים. אבל איום סביבתי שהיכה לפני שלוש שנים הפגיש את שני העולמות שלהם. מחצית משטח האגם התכסה על ידי הסלביניה הצפה הפולשת (Salvinia molesta) - שרך מים צף, דק-גבעול, המצמיח מכל מפרק שלושה עלים, שהפך את מימי האגם לבלתי ראויים למגורים הן לדגים והן לתחש נהרות אפריקני.
כדי להילחם בה, נעשה שימוש בחרק מיקרוסקופי שניזון מעליה, מה שהוביל בחלוף שלוש שנים לחיסולו הכמעט מוחלט של הצמח המאיים. שיתוף הפעולה שנוצר בין אנשי המחקר והשימור לדייגים המקומיים הוא משהו שד"ר טאקוקאם קמלה מעוניין לשמר כדי לתעל זאת לשימורו של תחש הנהרות האפריקני.
