דג כזה לא רואים כל יום. אלתית רסטרוסוס (Oncorhynchus rastrosus), מין של דג נכחד ממשפחת הסלמוניים ומהסוג אלתית פסיפית אשר חי בתקופת המיוקן (לפני בערך 12 עד 5 מיליון שנים) לחופי צפון-מערב האוקיינוס השקט של צפון אמריקה, תואר לראשונה בשנות ה-70 של המאה ה-20. אורך גופו הגיע לכ-2.7 מטרים ומשקלו לכמעט 177 ק"ג, מה שהפך אותו לגדול הממדים מבין מיני משפחת הסלמוניים, שנדדו מהאוקיינוס השקט לנהרות הפנימיים כדי להשריץ, כפי שעושים כיום מיני הסלמון השונים.
חוקרים הסתקרנו זה מכבר מהניבים יוצאי הדופן של אלתית רסטרוסוס, שכן לדעתם זוג הניבים הקדמיים של הדג הפרהיסטורי דמו לאלו של הסמילודון (טיגריס שנחרבי) - סוג טורף נכחד מתת-משפחת השנחרבים שחי בצפון ודרום אמריקה בתקופת הפליסטוקן (מלפני 2.5 מיליון שנים ועד לתחילת ההולוקן לפני 10,000 שנים) - ולכן העניקו לו את הכינוי "סלמון שנחרבי" (בהסתמך על ניתוח שיניים שהתפרקו מהגולגולת).
2 צפייה בגלריה
אלתית רסטרוסוס, עם שני הניבים שפונים כלפי חוץ כמו ניביו של חזיר יבלות
(איור: PLOS ONE (2024). DOI: 10.1371/journal.pone.0300252)
כעת, באמצעות סריקות CT וניתוח של המאובנים השונים שנאספו במרוצת השנים, הצליחו ד"ר קרין קלייסון מהקולג' לרפואה אוסטאופתית בפילדלפיה ועמיתיה למחקר, שהתפרסם בכתב העת PLoS ONE, להוכיח כי הניבים פנו כלפי חוץ ולא כלפי מטה, בדומה לניביו של חזיר יבלות. כתוצאה מכך, הציעו החוקרים כי יש לשנות את כינוי המין ל"סלמון בעל שיניים". עוד הסיקו החוקרים, כי לא מדובר באב קדמון של אלתית פסיפית, אלא בקרוב משפחה, במיוחד של אלתית אדומה (Oncorhynchus nerka).
אמנם לא ברור למה בדיוק שימשו השיניים הללו, אבל החוקרים מאמינים כי הן שימשו ככל הנראה ללחימה - נגד מיני אלתית רסטרוסוס אחרים או כהגנה מפני טורפים - כאשר גם האופציה של שימוש בניבים לחפירת אזורי רבייה לא נשלל על הסף.
מכיוון שדגי האלתית רסטרוסוס ניזונו מפלנקטון, בשונה מתזונתו מיני הסלמון כיום, סביר להניח כי שני הניבים בקצה לסתותיו המעוקלות היו קצרים (3-2 ס"מ) מכדי להינעץ בבשר הטרף.
2 צפייה בגלריה
מאובן של אלתית רסטרוסוס, עם שני הניבים שפונים כלפי חוץ כמו ניביו של חזיר יבלות
(צילום: University of Oregon)
"אנחנו יודעים כבר עשרות שנים שהסלמון הנכחד הזה ממרכז אורגון היה הגדול ביותר שחי אי פעם, כמעט פי 3 מגודלו של המין אלתית גמלונית (Oncorhynchus tshawytscha), שנחשב לאחד הגדולים בדגי הסלמון, עם אורך גוף של 90-61 ס"מ. לא היה מדובר בבעל חיים עדין במיוחד, שכן הניבים סייעו בהגנה מפני טורפים, בתחרות מול מיני אלתית רסטרוסוס אחרים (בין היתר כחלק ממלחמה בין זכרים על נקבות בעונת הרבייה) ובבניית הקנים שבהם הוטלו הביצים", אמרה ד"ר קלייסון.
האיכתיולוג פרופ' בריאן סידלאוסקאס מאוניברסיטת אורגון סטייט, שנמנה על צוות המחקר, הוסיף: "לנקבות ולזכרים כאחד היו את אותם ניבים שדמו לשני חטים זעירים. על כן, נראה כי המינים היו מפחידים באותה המידה". כעת, פניהם של החוקרים פונות לבחינת דפוסי בלאי על הניבים, מה שעשוי לסייע להם בחשיפת השימוש המדויק שנעשה בהם.
