ב-23 באוגוסט 2023 נרשמה היסטוריה כאשר המשימה ההודית צ'נדריאן-3 (Chandrayaan-3) הושלמה בהצלחה עם נחיתה על אדמת הירח. החללית שוגרה מבסיס החלל שריהריקוטה (Sriharikota) בחופה המזרחי של הודו, כשעצם השלמת המשימה הפכה את הודו למדינה הראשונה שמנחיתה בהצלחה חללית בקוטב הדרומי של הירח, זאת לאחר שהחללית הרוסית לונה-25 התרסקה במהלך תמרון לקראת הנחיתה, מספר ימים לפני הרגע ההיסטורי.
הודו הצליחה להנחית חללית על הירח
(צילום: סוכנות החלל ההודית)
זמן קצר לאחר שנחתת ויקראם (Vikram) נגעה בשטח הדרומי של הירח, היא שחררה את הרובר פראגיאן (Pragyan) שסקר את השטח, אסף ובדק דגימות קרקע, תוך מדידות פעילות סיסמית ותנאים אטמוספריים.
צוות של גאולוגים ומדעני חלל במעבדת המחקר הפיזיקלי של הודו, שעבד עם מספר עמיתים מהתחום, ביניהם הארגון ההודי לחקר החלל, ניתח את נתוני דגימות הקרקע שנאספו על ידי פראגיאן, ומצא ראיות המחזקות את התיאוריות לפיהן פני הירח היו מותכים לגמרי זמן לא רב לאחר היווצרותו.
במחקרם, שפורסם בכתב העת Nature, תיארו מחבריו את הניתוח שביצעו לנתוני הקרינה שנשלחו בחזרה מספקטרומטר רנטגן של חלקיקי אלפא, אשר מותקן על גבי הרובר ההודי. כחלק מבדיקות הקרקע שביצע, השתמש הרובר בספקטרומטר רנטגן של חלקיקי אלפא 23 פעמים כדי ללמוד עוד על ההרכב של רגולית הירח - שכבה של חומר הטרוגני המכסה סלע מוצק, וקיים בין היתר גם על כדור הארץ ("שמיכת אבן" מיוונית).
3 צפייה בגלריה
הנקודה בה נחתה צ'נדריאן-3, והמוקדים שנדגמו משטח הירח על ידי הרובר פראגיאן
(צילום: Nature (2024). DOI: 10.1038/s41586-024-07870-7)
3 צפייה בגלריה
הגשושית ההודית ויקראם, לאחר נחיתתה על הירח
(צילום: Indian Space Research Organisation, AP)
עד כה, נתונים שנשלחו בחזרה מהחיישן הראו שכל 23 הדגימות היו עשויות ברובן מאנורתוזיט (Anorthosite), אותו ניתן למצוא גם בסלעים געשיים. נתוני חיישנים ממשימות אחרות העלו תמונה דומה לפי רגולית באזורים אחרים של הירח, כמו למשל קו המשווה, מורכב בערך מאותו חומר.
על כן, הממצאים בשטח מרמזים על כך שישנה שכבה אחידה של חומר המכסה את הירח. שכבה אחידה כזו מחזקת את התיאוריות לפיהן כל פני הירח כוסו במאגמה מותכת בתחילת ההיסטוריה שלו, תולדה של אופן היווצרותו. אותה תיאוריה גם טוענת שהירח נוצר כאשר גוף גדול בשם תיאה (Theia), שהיה קיים בראשית מערכת השמש, התנגש בכדור הארץ לפני יותר מ-4.5 מיליארד שנה.
לאחר ההתנגשות בכדור הארץ התקבצו השברים ופסולת החלל של תיאה (על שמה של הטיטאנית תיאה, אמה של סלנה אלת הירח, מהמיתולוגיה היוונית) והתאספו יחד סביב כדור הארץ, מה שיצר את הירח המוקדם. אירוע זה טומן בחובו את הסיבה לכך שלסלעי ירח רבים כל כך יש הרכב דומה לאלו שנמצאו על פני כדור הארץ. התנגשות כזו ייצרה חום רב, מה שמסביר את קיומה של שכבת מאגמה מותכת שכיסתה את פני הירח.
3 צפייה בגלריה
הדמיה של ההתנגשות בין תיאה לכדור הארץ אשר ככל הנראה גרמה להיווצרות הירח
(איור: Shutterstock)
הממצאים הללו הם רק חלק מהנתונים שנאספים כחלק משימת צ'אנדריאן-3, בתקווה לגלות בסופו של דבר עוד ועוד ממצאים שיפכו אור על הירח ויאפשרו גם נחיתות של אסטרונאוטים על שטחו בעתיד. עד אז, ההודים לא אמרו את המילה האחרונה בנוגע לחקר הירח, כשהתקווה היא להחזיר דגימות לכדור הארץ ולנתחן לעומק כדי להגיע לתובנות מעמיקות ופורצות דרך נוספות.
