אחרי שגילו שמגפה חיסלה את כל קיפודי הים השחורים במפרץ אילת, החוקרים מגלים שהמגפה הפכה גלובלית. במאי אשתקד פרסמו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, שמגפה קטלנית גרמה תוך זמן קצר לתמותה המונית של קיפודי הים השחורים במפרץ אילת, והתפשטה גם לים התיכון. כעת, במחקר המשך שפורסם הערב (יום ה') בכתב העת Current Biology, הם מגלים שהמגפה התפשטה לאורך הים האדום וגלשה גם לאוקיינוס ההודי.
קיפודי ים מתים
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
החוקרים מעריכים כי מאז דצמבר 2022 – המועד שבו התפרצה המגפה – חוסלו מרבית אוכלוסיות קיפודי הים (מהמינים שנפגעים מהמחלה) בים האדום. וכך מאות אלפים של קיפודי ים בכל העולם.
קיפודי הים נחשבים ל"גננים" של שוניות האלמוגים. הם ניזונים מהאצות שמתחרות עם האלמוגים על אור השמש ומאיימות עליהם. השמדתם עלולה לגרום לפגיעה קשה בשוניות האלמוגים ברחבי העולם. החוקרים מציינים כי מאז חשיפת המגפה, קיפודי הים במפרץ אילת נעלמו לחלוטין.
ד"ר עמרי ברונשטיין מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, הוביל את המחקר יחד עם תלמידות המחקר לחן רוט, גל אביתר, ליסה שמידט ומאי בונומו. צוות שותפים בינלאומי, בהם חוקרים ממדינות האזור ואירופה לקחו חלק במחקר שהקיף אלפי קילומטרים של שוניות אלמוגים. גם החוקר הירדני, עלי אל-סוואלמה מהמרכז הימי בעקבה באוניברסיטת ירדן, השתתף במחקר החשוב.
זאת, לרמות שגם "בימי שיגרה" נדיר שחוקרים ממדינות ערב מסכימים לקחת חלק בפרסומים משותפים עם חוקרים ישראלים, במיוחד בתקופה הזו. בנוסף, גם חוקר מג'יבוטי, מדינה מוסלמית שלישראל אין קשרים רשמיים איתה, לקח חלק במחקר. מדובר במדינה שנמצאת בנקודה קריטית, בחיבור שבין האוקיינוס ההודי לים האדום על מיצרי באב אל-מנדב.
בזמנו העריכו החוקרים כי מקור המגפה הקטלנית הוא טפיל פתוגני חד תאי ממשפחת הריסניות, שעבר מהים התיכון לים האדום. כעת זיהו החוקרים, בעזרת כלים מולקולריים-גנטיים, כי מדובר בפתוגן ריסנית מסוג Scuticociliate. החוקרים מסבירים כי זהו אותו טפיל חד-תאי שנמצא אחראי לתמותה המונית של אוכלוסיות קיפודי הים בקריביים לפני כשנתיים, אשר הובילה לקריסת שונית האלמוגים במקום.
עוד בשנות ה-80 של המאה ה-20 הפתוגן פגע בקיפודי הים בקריביים, מה שהוביל להתפשטות אצות ללא בקרה. האצות הסתירו לאלמוגים את אור השמש והשונית הפכה לשדות אצות. למרות שהתמותה הגדולה בקריביים התרחשה כבר לפני 40 שנים, אוכלוסיית קיפודי הים - ואיתם שוניות האלמוגים שם - לא חזרו למצבם הקודם ואף נצפו אירועי תמותה נוספים לאורך השנים.
"אנחנו יודעים שהמגפה החלה באזור צפון הים האדום, אצלנו במפרץ אילת", מסביר ד"ר ברונשטיין. "וזה מתפשט דרומה, וזה מהיר בצורה יוצאת דופן. הצפי הוא שזה ימשיך להתפשט ויגיע לאוסטרליה, וישפיע על אוכלוסיות קיפודי הים ברחבי העולם. אלה כבר חדשות מטרידות מאוד. לקיפודי הים יש תפקיד מפתח בתפקוד ושרידות שוניות האלמוגים".
החוקר מאוניברסיטת תל אביב הוסיף: "במילים הכי פשוטות, הם מכסחי הדשא של שונית האלמוגים. האצות והאלמוגים מתחרים על אור. ולא צריך דמיון מפותח להבין שקצב הצימוח של אצות גדול מזה של האלמוגים. מה שאצות עושות ביום האלמוגים עושים בשנה. זו לא תחרות הוגנת. ברגע שמסלקים מהמערכת בעלי חיים הניזונים מהאצות, יש הפרה של מנגנון קריטי לשרידות האלמוגים. בנוסף".
תוך 48 שעות מרגע ההדבקה קיפוד הים מת. אפילו קיפודים שגודלו במערכות מי-ים לצורכי מחקר במכון הבין-אוניברסיטאי באילת, או במצפה התת-ימי, נדבקו ומתו, כיון שהפתוגן הצליח להיכנס דרך מערכות השאיבה. צוות המחקר הצליח לתעד בפעם הראשונה את כל שלבי התחלואה- מרגע ההדבקה ועד למוות הצפוי- במערכות ייחודיות שהוקמו במכון הבין-אוניברסיטאי באילת.
"עד העבודה שלנו ידעו על מין אחד של קיפודי ים שנפגע מהפתוגן הזה - המין הקריבי, וניתן היה אולי לקוות שגם אם הפגיעה חמורה, הטבע ימצא מנגנוני פיצוי כמו למשל גידול באוכלוסיות של מיני קיפודים אחרים. לצערי, במחקר החדש אנחנו מראים שגם מינים קרובים, כמו המין שקיים אצלנו בים האדום, ואפילו מינים נוספים מאותה משפחה, חשופים ורגישים למחלה", אמרו החוקרים.
למרות המצב הקשה, החוקרים לא מאבדים תקווה. "האם המערכת תתאזן? בוודאי. כמה זמן זה ייקח? שנים. מה יקרה בזמן הזה לאלמוגים, שדרושות להן שנים רבות לגדול? אין להן זמן שיבואו דגים שיחליפו את קיפודי הים. בפרק הזמן הזה השונית לא יכולה להשתקם. היא יכולה לקרוס. אלמוג שמכוסה באצות ימות תוך מספר שבועות עד חודשים", אמרו החוקרים.
לדברי ד"ר ברונשטיין, אין כיום דרך לסייע לקיפודי הים שנדבקו או לחסנם מפני המחלה, אך יש להקים במהרה גרעיני רבייה של מינים בסיכון במערכות גידול המנותקות לגמרי מהים – כדי שבעתיד נוכל להשיבם לטבע.
נכון לעכשיו באקווריום בירושלים מוכנים לסייע, אבל כדי להקים גרעיני רבייה יש צורך בהיתרים מיוחדים מרשות הטבע והגנים. בינתיים, הנושא תקוע. "לצערי אין לנו איך לתקן את הטבע, אבל אנחנו בהחלט יכולים לתקן את עצמנו. בראש ובראשונה אנחנו צריכים להבין מה גרם להתפרצות הזו עכשיו? האם מדובר בהעברה של הפתוגן בשוגג על ידי כלי שיט? או שמא הפתוגן היה כאן תמיד, ורק שינוי בתנאי הסביבה גרם לו להתפרץ? על השאלות הללו בדיוק אנחנו עובדים בימים אלו", אמר ד"ר ברונשטיין.
הפרסום מגיע בימים בהם משרד ראש הממשלה פועל להגדל את שינוע הנפט של קצא"א דרך מפרץ אילת, וניסיון לחסל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" של המשרד להגנת הסביבה. "אנחנו יכולים למצוא את עצמנו בסערה המושלמת", אומר ד"ר ברונשטיין. "אחד מהרכיבים המשמעותיים ביותר בשונית האלמוגים המתפקדת שלנו נעלם. האיומים לא פוגשים את השונית במצב אידיאלי. נוסף על זה, יש הליכים של הגדלת כמות הנוטריינטים למי המפרץ בגלל ההתפלה. בפועל מדובר בדשן, מה שגורם לאצות לגדול. חשוב שנכיר במחיר שאנחנו עלולים לשלם".
