באזור אשכול, שאחראי על 70% מגידול העגבניות בישראל, כבר מתורגלים לעבוד בתנאי הקיץ הישראלי החם. ובכל זאת, הקיץ הנוכחי - ובמיוחד בחודש יולי שהיה החודש החם ביותר ב-120 אלף השנים האחרונות - הפתיע גם אותם. "יש שעות מסוימות ביום שאי-אפשר לשהות בחממה יותר מחמש דקות ברציפות", מספר החקלאי חיים לוגאסי. אך לצד החום הכבוד, הופתעו יותר החקלאים מכך שנותרו ללא מענה כשגילו שהמדינה סוגרת לפרקים את אספקת המים לאחר הגעה למכסות המוגדרות ללא התחשבות במצב החריג.
4 צפייה בגלריה
חיים לוגסי (משמאל) ואבירם אלמוג, חקלאים ממושב מבטחים, בחממה לגידול עגבניות
(צילום: חיים הורנשטיין)
"בשנים האחרונות המצב מחמיר בגלל ההתחממות הגלובלית", אמר ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet מזכיר מושב מבטחים איתן אהרון. "צריך יותר מים כי יותר חם. בחום הזה, וללא מים, נשרפות הרבה תפרחות בגידולים. אם סוגרים לנו את המים בשעות החום, זה לא עוזר לנו שאחר כך פותחים מחדש אחר הצהריים או בלילה. החום השנה יצר איזה פקק באספקת המים שלא עמדו בו. בום, יום אחד, אין מים. סוגרים".
לדברי אהרון, החקלאים החלו לספוג נזקים כלכליים - ללא מענה מהמדינה: "אומרים חרגתם - וסוגרים את המים. שהמדינה תבוא ותגיד מה מצפים מאיתנו לעשות".
כעת, מספר לוגאסי, הם חוששים שלא יצליחו לצמצם את ממדי הנזק: "אין לנו מה לספק לשוק, וזה רק ילך ויחמיר. חלקות ששתלנו נפגעו. שתילים צעירים בכלל לא שרדו והשתילים הבוגרים לא הניבו מספיק. המצב מאוד מתסכל, הקיץ הזה היה נוקאאוט. המדינה עדיין לא הפנימה את המשמעות של ההתחממות הגלובלית - לא יהיה מנוס מעליית מחירי העגבניות לקראת החגים".
במועצה האיזורית רמת נגב, המייצרת כ- 70% מעגבניות השרי, נמצאים גם כן במצוקה. אבל המצוקה שלהם היא של ידיים עובדות.
יענקלה מוסקוביץ, מנהל מו"פ רמת נגב, סיפר כי למרות ההבטחות להגדלת מכסת העובדים הזרים, עוד אין ולו עובד זר אחד בשטח. בחודש שעבר הודיעו במשרד החקלאות על העברת החלטת ממשלה להגדלת המכסות, אבל בפועל הדבר יקרה רק ב-2024. "הממשלה הבינה את המצב וקיבלה החלטה, מה שלא קרה בממשלה הקודמת. אבל העניין הוא שאנחנו מקבלים מסרים שייקח שנתיים לגייס את העובדים ולבצע את החלטת הממשלה. תוך חודש אפשר להביא מאות עובדים אם רק רוצים", הוא אמר.
"הקיץ הזה היה נוקאאוט. המדינה עדיין לא הפנימה את המשמעות של ההתחממות הגלובלית - לא יהיה מנוס מעליית מחירי העגבניות לקראת החגים"
עדי רז ממושב כמהין שבפתחת ניצנה מגדל 40 דונם עגבניית שרי, 60 דונם עגבניית אשכול ו-20 דונם מלפפון. "יש מחסור גדול בידיים עובדות בחקלאות", מסביר רז. "אנחנו לא עושים שתילות, כי במקביל המדינה גם פתחה ייבוא. העגבניה הטורקית עולה פחות וגם מסובסדת. אבל גל החום באירופה השפיע גם על טורקיה. להם יחסר עגבניות, אבל המדינה מעדיפה לייבא. רמי לוי רוצה לייבא מטורקיה, והחקלאים הטורקים מרוויחים. אנחנו יודעים לייצר את כל הירקות והפירות שצריך. המדינה רק צריכה להשקיע בחקלאות ובנגב".
יבוא? גם המדינות השכנות סובלות ממשבר האקלים
השילוב של המתרחש באזורי הנגב הצפי לעליית מחירים גורמים לרשתות השיווק לבחון אפשרויות להגברת יבוא העגבניות. אבל גם כאן יש בעיה.
פרופ' אהרון טרואן, חוקר בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, הסביר כי "ייבוא זה לא פיתרון קסם. זה פיתרון קצר טווח וקצר רואי למצב של משבר המזון בעולם, שלא לוקח בחשבון את חשיבות החקלאות לסביבה, לקיימות ולרווחה של תושבי ישראל. אנחנו עדים למשבר אקלים שימשיך לפקוד אותנו ביתר שאת, ולהוביל ללחצים גיאופוליטיים".
בפועל, ניתן לייבא עגבניות. אין צורך בקבלת אישורים ממשרדי הממשלה. השאלה היא רק גובה המכסים וכמה זה יעלה ליבואנים. אבל שאלת הייבוא אינה רק שאלה של מחירים, ויש צורך בראייה ארוכת טווח, כפי שהסבירו המומחים. לדוגמה, בשנת 2022, כשהמדינה הסירה את המכס על השום, היא גרמה לקריסת שוק השון הישראלי. החקלאים נאלצו להשמיד את השום שגידלו והצרכן הישראלי חסך כמה שקלים.
לכן, הוא הזהיר מפגיעה בחקלאות הישראלית על ידי יבוא נוסף. פרופ' טרואן אמר: "אלה מובילים לחוסר יציבות של מערכות המזון הגלובליות. במצב של משבר - המחירים עולים, התחרות מתגברת, וכיוון שישראל והמזרח התיכון הן hot spot אקלימי, החלופות לייבוא פירות וירקות יהפכו לפחות נגישים. אנחנו צפויים להסתכן אם נייבש את החקלאות הישראלית על ידי ייבוא חסר רסן ואסטרטגיה, ללא חשיבה לעתיד. נמשכן את העתיד על חשבון ההווה. זה לא נכון אסטרטגית".
"רוב הייבוא של תוצרת חקלאית טרייה לארץ מגיע משכנותינו, מצרים, ירדן וטורקיה", מסביר איל קמחי, פרופ' לכלכלה חקלאית בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, וסגן נשיא עמותת מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי. "אבל צריך לחשוב לטווח הארוך מה יקרה לחקלאות בארץ. ככל שנסתמך יותר ויותר על ייבוא תהיה לנו פחות שליטה. לפני מספר שנים הייתה רעידת אדמה גדולה בטורקיה. היה מחסור בעגבניות כי הטורקים עצרו את הייבוא. אנחנו חושפים את עצמנו לסיכונים הבינלאומיים, שאין לנו שליטה עליהם. אני מאמין שצריך למצוא את שיווי המשקל, מתוך גישה של ניהול סיכונים. צריך תמהיל של תוצרת מקומית וייבוא, כדי לפזר את הסיכונים. צריך להשאיר גרעין מספיק גדול של חקלאות מקומית".
"זה לוקח זמן. זה לא מהיום למחר"
"היה לחץ על המערכת, שלא עמדה בכך", הסביר מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא. "ניסינו להשפיע על מודל החלוקה לפי שעות כדי שהתשתיות יוכלו לעמוד בזה. אבל מדובר בבעיה של השנים האחרונות. נכנסו יותר חקלאים לאזור ותשתיות המים לא שודרגו. זה אתגר לא פשוט וייקח שנים לשפר את התשתיות שם. אבל אנחנו מתכוונים להוביל את הנושא מול משרד האנרגיה ורשות המים".
במשרד החקלאות אומרים כי ברשות האוכלוסין אחראים על האשרות לעובדים זרים. "זה לוקח זמן. זה לא מהיום למחר", הסביר המנכ"ל לביא. "בנוסף, יש לנו הסכמה לעשות שינוי חקיקה, שיאריך את זמן השהות של העובדים הזרים לשש שנים. זה יגדיל בצורה מהירה את כמות העובדים".
קידום הארכת השהות תתפרס על פני שנתיים. "אבל אני חושש שנוצרה בישראל, ואני אומר זאת בצער רב וכאב רב, כלכלה חדשה. אני מכנה אותה כלכלת שום. לקחו את השום והורידו ביום אחד את המכס. גדענו ענף. אני לא יודע מה יותר גרוע - האם תכננו לעשות זאת או שלא תכננו והענף נגדע. כמה הנהלת משרד החקלאות דאז השפיעו על יוקר המחיה? שקל בחודש? המכסים ירדו, ואגף תקציבים התחייב לממן תמיכות לחקלאות. אבל במשך שנתיים מורידים את המכסים ולא העבירו 700 מיליון שקל התחייבות לחקלאים. זאת, בעקבות אי הסכמה על מודל חלוקת התמיכות. כיום החקלאים סופגים את ירידת המכסים ומצד שני לא מקבלים את התמיכות".
מלשכת האוכלוסין נמסר: "אנו מברכים על החלטת הממשלה אשר הוגשה על ידי שר הפנים להגדלת מכסת העובדים הזרים בענפים השונים לרבות חקלאות. רשות האוכלוסין וההגירה נערכת למימוש החלטת הממשלה יחד עם משרדי הממשלה הרלוונטים וכן אל מול המדינות מהן מגיעים העובדים. כבר נערכה פנייה למדינות והתהליך החל".
ממשרד החקלאות נמסר: "כחלק מהיערכות משרד החקלאות לקראת חגי תשרי, מקיים המשרד הערכות מצב תדירות הסוקרות את כלל ענפי המזון הטרי בישראל, כדי לדאוג לאספקה סדירה של כלל המזון הטרי, ולשמירה על ביטחון המזון. המשרד ממשיך לעקוב אחר השינויים בשוק, ויעדכן את הציבור. אנו בוחנים את השוק תדיר ונפעל בהתאם ככל שיידרש".
מרשות המים נמסר: "לנוכח רצף מתמשך של ימים חמים ביותר הגיעה המערכת לקצה מבחינת יכולת האספקה. רשות המים מקדמת את הגדלת מפעל השפד"ן על ידי חברת מקורות לצד הוספת מאגרים גדולים לאיגום המים. ההערכה היא שכבר בשנה הבאה יחול שיפור ביכולת אספקת המים בזמני שיא".
