קשה לתפוס את גודל האסון המתקרב, שכבר פוגע בחלקים גדולים מכדור הארץ, למרות הבסיס המדעי הרחב שעליו מבוססות אזהרות החוקרים ולמרות ההוכחות בשטח. חשוב גם להעלות ספקות, לדרוש עוד מידע והסברים. אבל הניסיון להכחיש את הסכנה המתקרבת עלול לגבות מחיר כבד. לגרום למקבלי ההחלטות לדרוך במקום. לעצום עיניים מול הקטסטרופה. גם הנטייה הטבעית, שלא לומר הישראלית, להאמין שיהיה בסדר, שאנחנו רק מדינה קטנה, שזו בעיה של המזהמות הגדולות, סין וארצות־הברית, שיש מספיק צרות בהווה ‑ היא לא פחות מהרסנית. לכן, פנינו למיטב החוקרים, אנשי המקצוע והפעילים הסביבתיים בארץ, שפירקו אותן אחת לאחת את הטענות השגויות של מכחישי האקלים. חלק שני.
טענת המכחישים: אנרגיה סולארית היא לא אמינה
ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה: "אנרגיות מתחדשות משפיעות על הסביבה. ניתן לעבור למשק המבוסס על אנרגיות כאלה אם נשכיל להתמקד במשאב השטח היחיד שגדל מידי שנה - וזה השטח הבנוי והמופר בישראל. לפי עבודה שביצענו במשרד להגנת הסביבה, כבר היום אפשר לספק יותר מ-40% מצריכת האנרגיה באנרגיה מתחדשת בשטחים המבונים. עלינו לנצל את השטח העצום של מבנים, חניונים, בתי עלמין, מפעלים, כבישים, שטחים חקלאיים, תשתיות ועוד להתקנת מתקני ייצור סולאריים, ובכך לייצר אנרגיה ולאגור אותה בסמוך למוקדי הצריכה שלה, ובאופן ששומר על השטחים הפתוחים שלנו".
ד"ר פרואקטור הוסיף ופירט את החשיבות שבמעבר לאנרגיה ירוקה, ולא רק בשל סיבות סביבתיות: "קידום האנרגיות המתחדשות הוא לא פחות מהכרח כדי לשמור על הכלכלה והתחרותיות שלה. המשק שלנו היום משלם מיליארדים של שקלים ומסבסד את התלות שלנו בפחם ובגז. רק בשנה האחרונה מחירי החשמל עלו ב-20 אחוז בגלל המשך התלות שלנו בפחם. אנחנו צריכים ללמוד מהלקח היקר של 2012, כשפוצצו את צינור הגז ממצרים אלינו ושילמנו למעלה מ- 9 מיליארד שקלים עודף כי חברת חשמל הייתה צריכה לשרוף דלקי גיבוי. הציבור צריך להבין שתשתיות פוסיליות הן לא אמינות. מחירי הפחם והגז הם תנודתיים. לכל תחנת כוח כזו צריכה לשלם המון כסף לתשתיות גיבוי תומכות סולר. יש המון תקלות והפסקת פעילויות ובעיות, גם בתחנות גזיות וגם בפחמיות. אם ניקח את אנרגיית השמש ונפזר אותה על פני עשרות אלפי מתקנים ברחבי הארץ נקבל ייצור מבוזר. לא רק שנחסוך הון עתק בעלויות מטורפות של גיבוי וחשיפת המשק לתנודתיות של מחירי הדלקים הפוסיליים, כמו שכל העולם סובל ממנו כיום, נשפר את רמת הביטחון האנרגטי שלנו. תארו לכם שבמלחמה הבאה עם חיזבאללה הם יפוצצו את תחנת אורות רבין. אם זה יקרה לא יהיה לנו חשמל לימים ושבועות. מערך אספקת החשמל בישראל כיום על כרעי תרנוגלות".
פרופ' ליעוז אתגר, המכון לכימיה באוניברסיטה העברית: "תחום האנרגיה הסולארית התפתח מאוד מבחינה טכנולוגית בשנים האחרונות, הדבר נובע בעיקר מפיתוחים ומחקר בתחום החומרים החדשים ושיטות הייצור. כיום איננו מקובעים עוד לייצור אנרגיה סולרית מפאנל סולארי גדול וקשיח, שניתן למקמו בדרך כלל רק בשטחים מסוימים ואשר נצילותו באה לידי ביטוי בעיקר בשטחים החשופים לאור השמש. המחקר והידע הרב הקיים היום מאפשר למשל לפתח תאים סולריים גמישים אשר יודפסו במדפסת פשוטה יחסית. כיום קיימות טכנולוגיות שונות בתחום התאים הסולריים בשלבי פיתוח שונים אשר מאפשרות פתרונות יצירתיים אשר אינם תופסים שטח רב , או הנמצאים בשטחים קיימים".
לדבריו, "יש לצאת מהמחשבה המקובעת של תאים סולריים התופסים שטח רב לשימוש ספציפי ומסוים. כמו בטכנולוגיות אחרות גם במקרה של אנרגיה סולארית פותחו טכנולוגיות מתקדמות יותר לשימושים שונים בעלי יעילות גבוהה יותר, שמציבים את תחום האנרגיה הסולרית כתחליף אטרקטיבי לייצור אנרגיה ממקורות מזהמים. שימוש באנרגיה סולרית באופן כללי מאפשר עצמאות אנרגטית ולכן גם כלכלית למדינת ישראל. תחילה ייצור אנרגיה סולרית באופן עצמאי משחרר אותנו מהתלות באנרגיה המבוססת על דלקים (כידוע מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים לייצור אנרגיה מדלקים אשר מבוססים על חומרי גלם ממדינות אחרות). היכולת לייצר באופן בלתי תלוי את האנרגיה הינו פקטור מאוד חשוב בעצמאותה וכלכלתה של ישראל. אולי לטווח הקצר תהיה עלות כלשהי של הפנאלים הסולריים, אם זה בפיתוחם והתקנותיהם במיקומים שונים, אך לטווח הארוך מקורות אילו ייצרו אנרגיה ללא צורך בהשקעה נוספת, יוזילו את עלויות החשמל ויתרה מכך יעשו שימוש במקור אנרגיה בלתי נדלה שהוא השמש. נקודה זו הינה קריטית עבור מדינת ישראל אשר צריכה לפתח עצמאות אנרגטית ולא להיות תלוייה במשאבים אחרים ממקורות חיצוניים ומזהמים".
טענת המכחישים: אין לישראל בכלל השפעה על משבר האקלים. עדיף שנתעסק בדברים אחרים
פרופ' נגה קורנפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה: "ההפך, החמרת משבר האקלים מוביל להאצה במעבר לכלכלה עולמית מאופסת פליטות. ישראל היא מדינה מוטית ייצוא, אשר תלויה בייבוא מרבית חומרי הגלם והמשאבים שלה. כתוצאה מכך, ישראל מסתכנת בכך שהיא תאבד את יכולת התחרות שלה, כמו גם את מעמדה הבין-לאומי, אם היא לא תטמיע מדיניות אגרסיבית למעבר לכלכה דלת פחמן, אשר משמעותה כלכלה יעילה מאוד בצריכת המשאבים שלה וכזו המסוגלת לייצר ולספק שירותים ללא או כמעט ללא זיהום.
"בכלכלה עולמית מאופסת פליטות, מי שמזהם יספוג עלויות גבוהות מאוד במיסוי ובמכסים וכתוצאה מכך לא יוכל להתחרות באופן גלובלי. יתרה מזאת, עלויות סחורות ומשאבים ילכו ויעלו, ועל כן אנחנו נשלם הרבה יותר על הזיהום ועל הבזבוז. רק מדיניות ברורה ונחושה להפסקת השימוש שלנו בדלקים מזהמים ולהפסקת הבזבוז של חומרים ומשאבים, תוך שמירה על המשאבים הטבעיים שלנו, תאפשר לנו להתחרות ולשגשג בעולם".
איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע: "אמנם חלקה של ישראל מבחינת פליטות הוא קטן, אבל לישראל תפקיד קריטי בהתמודדות במשבר האקלים, הרבה מעבר לשטח המדינה. בישראל יש ניסיון לצייר את מכחישי האקלים כגליליאו גליילי החדשים. זה מאוד מסוכן. בתחום האקלים מנסים לצייר את הנושא כפוליטי, ימין ושמאל. יש ניסיון לצייר את ישראל כשחקן לא משמעותי. ישראל קטנה אז מה מבלבלים לנו את השכל? זה אויב נוסף, הניסיון לצייר את ישראל כשחקן לא משמעותי בתחום. אמנם חלקה של ישראל מבחינת פליטות הוא קטן, אבל לישראל תפקיד קריטי בהתמודדות במשבר האקלים, הרבה הרבה מעבר לשטח המדינה: ישראל היא מעצמת טבע. התברכנו במגוון של בתי גידול, מיני חי וצומח ומערכות טבעיות - מגוון שהוא בעל חשיבות בינלאומית, החורגת בהרבה משטחינו הזעיר".
האן הוסיפה: "ישראל היא ציר הנדידה השני בחשיבותו בעולם, ולגבי חלק ממיני העופות - כל האוכלוסייה העולמית חולפת מעל ראשינו פעמיים בשנה. ישראל היא בית לכ-2,400 מיני צומח, מגוון עצום בקנה מידה בינלאומי, חלק מהם מיני הבר של מיני התרבות שלנו, כמו אם החיטה. ולמה זה קשור לאקלים? מפני שמשבר האקלים ומשבר המערכות הטבעיות קשורים זה בזה קשר בל יינתק, לא נצליח להתמודד עם משבר האקלים בלי לשמור על הטבע, הטבע הוא קו ההגנה הראשון שלנו מול משבר האקלים - בהפחתה ובהתמודדות (אדפטציה). לישראל יש חובה , יכולת וזכות להוביל את השמירה על הטבע הייחודי שלנו כצעד משמעותי מול משבר האקלים. ומה מחיר הטעות בכל תרחיש... בואי נניח, לשם התרגיל, שמכחישי האקלים צודקים, שתבהלת האקלים היא פרי דמיון וקונספירציה. גם אם מדובר בטעות, מה יהיה מחירה? מחיר מעולה! נחיה בסביבה טובה הרבה יותר. ננשום אוויר נקי יותר, נשתה מים נקיים יותר ונחיה בסביבה בריאה יותר. לעומת זאת מחיר הטעות לכיוון השני - המטת כליה על עצמנו...".
רמות שיא של גזי חממv באטמוספירה. ריאיון באולפן net עם פרופ' דניאל רוזנפלד
(צילום: נויל האריס)
טענת המכחישים: תראו מה קורה באירופה בלי הגז. מחירי האנרגיה נוסקים. זה אסון
ד"ר רם פישמן, אוניברסיטת תל אביב: "אף אחד לא מציע לוותר על דלקים מאובנים מבלי להחליף אותם במקורות אנרגיה מתחדשת שיספקו הספק אנרגיה זהה. השקעות מושכלות בתשתיות אנרגיה מתחדשת רק יעזרו להעלות את ההיצע ולהוזיל את מחירי האנרגיה. המחירים האלה צנחו דרמטית אפילו במהלך העשור האחרון, וככל שהשימוש וההשקעה באנרגיה מתחדשת יגדלו, כך הם צפויים להמשיך ולרדת בגלל למידה והתייעלות, מחקר ופיתוח חדשים. אף ממשלה לא הייתה מעיזה לצאת למעבר האנרגטי (לאנרגיות מתחדשות) אם היה לה חשש שמשמעות הדבר הוא אנרגיה יקרה יותר. מחסור באנרגיה, או עלייה חדה במחיריה, עלול אכן גם לגרום לעלייה במחירי המזון, לפגוע בעיקר בעניים, לחשוף אותם למזג אוויר קיצוני ואולי אפילו לתמותה גוברת ולרעב במדינות שהממשלות שלהן לא יהיו מסוגלות לספוג את עליות המחירים. אבל אין שום דבר שמחייב שהמעבר האנרגטי יגרום לתופעה כזו. בימים אלה זה קורה בגלל המלחמה באוקראינה, לא בגלל המעבר האנרגטי שכבר החל, אלא אם כבר בגלל שהוא לא התקדם מהר יותר.
"מה שבטוח יגרום לעליה בתמותה מחום, פגיעה בכלכלה ואולי אפילו עליה בשיעורי הרעב (שאמור לעבור מן העולם עד 2030) זה שינוי האקלים שיתרחש ללא מעבר אנרגטי. על כך אין שום ספק, וזה כבר קורה. אנחנו יודעים איך להפיק אנרגיה חלופית, ואנחנו יודעים איך להגן על העניים מעליה במחירי האנרגיה (למשל סובסידיות). אבל אנחנו לא יודעים, לפחות עד עתה, איך ניתן להסתגל לאקלים קיצוני, ובטח שלא להגן על העניים מפניו", הוסיף ד"ר פישמן. "גם מבחינה פוליטית, אף ממשלה לא היתה מעיזה לצאת למעבר האנרגטי (לאנרגיות מתחדשות) אם היה לה חשש שמשמעות הדבר הוא אנרגיה יקרה יותר באופן קבוע. כמובן שאין ביטחון שמחירי האנרגיה לא יעלו כלל במהלך המעבר הזה, במיוחד בטווח הקצר. ממשלות יצטרכו לוודא שאם זה קורה אז השכבות החלשות והפגיעות בחברה יהיו מוגנות מתנודות מחירים כאלה".
ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה: "הפוך. עצם השימוש בפחם, גז ונפט מביא בכל שנה לנזקים בריאותיים עצומים ולמוות מוקדם ומחלות של מילוני בני אדם בכל העולם. המשך התלות והשימוש בדלקי מאובנים היא הגורם המוביל לשינויי אקלים הולכים ומקצינים, הפוגעים בראש ובראשונה בייצור המזון העולמי ומחריפים את השפעות פגעי מזג האוויר - הצפות, חום קיצוני ושריפות - בתשתיות, במבנים ובערים. המשמעות היא נזקים כלכליים הולכים ומתעצמים והורדת מיליוני אנשים מתחת לקו העוני ומתחת ליכולת לקיים חיים יציבים. ניתן לראות דוגמאות לכך בתביעות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים מחברות ביטוח בגין פגיעות בחיי אדם ונזקים לתשתיות ולפעילות כלכלית בכל רחבי העולם.
"האספקה של דלקי המאובנים אינה יציבה ולא אמינה, וכתוצאה מהתלות בדלקים אלו העולם נכנס שוב למשבר עולמי כלכלי, חריף יותר ממשבר הקורונה. עלייה מטאורית בעלויות הפחם והנפט הביאו לנזקים חסרי תקציב לכלכלות בכל העולם מפותחות ומתפתחות. ככל שמדינה פחות תלויה בפחם ונפט, כך היא פחות חשופה לתנודתיות ולחוסר האמינות של שרשרת האספקה של הדלקים הללו".
טענת המכחישים: אז מה אם הטמפרטורה עולה? החיות והצומח כבר יידעו להסתגל וגם אנחנו
פרופ' רבקה רבינוביץ, האוניברסיטה העברית: "זו לא סתם היעלמות של חיות בר וצומח. אנחנו נמצאים בעידן ההכחדה. הכחדה המונית פירושה העלמות נרחבת של מינים מסובבים שונים ביבשה ובים. בין לבין ישנו מנגנון אבולוציוני חשוב של חילוף מינים המתרחש כל הזמן. בעבר היו לפחות חמש הכחדות המוניות, אשר שינו את הרכב המינים על פני כדור הארץ. ההכחדה המוכרת ביותר היא זו של הדינוזאורים שהתרחשה לפני 65 מיליון שנה. אחרי כל הכחדה כזו חלה התבססות של הרכבי חי וצומח שונים. מכאן הסברה שכדור הארץ מתאושש ולכן אין מה לחשוש משינויים החלים כעת. יש לציין שהתהליכים התרחשו לפני מיליוני שנים, התרחשות ההרס וההתאוששות ערכו כנראה מאות אלפי שנה.
"על קצב הכחדת המינים יש ויכוחים. כל שנה יוצא מאמר שאומר שכל שנה נכחדים כמות כזו של חרקים וחיות בר. במקומות שבהם יש ניטור קבוע התמונה עגומה מאוד. האקלים מתחמם, יש פחות צמחיה, יותר מדבור, אירועי גשם קיצוניים, גלי חום ועוד. כבר 25% מהחרקים באזורים המתועדים נעלמו. יש להם חלק חשוב בהאבקת המזון שאנחנו אוכלים. אנחנו נמצאים בשעה מאוד קשה. הסכנה אמיתית".
טענת המכחישים: המילה "משבר" לא מופיעה בשום דוח מדעי וזו רק פרשנות של אקטיביסטים
ד"ר נטע ליפמן, סמנכ"לית בכירה (בפועל) למשאבי טבע וחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה: "צמד המילים climate crisis מופיע 22,100 פעמים בספרות המדעית מאז שנת 2018 (לפי בדיקה שבוצעה ב-GOOGLE SCHOLAR בחודש ספטמבר 2022) מדובר במושג רווח ומקובל בשפה המדעית המקצועית. בורות אקלימית וחוסר בהיערכות, הם אלה שמסוכנים למין האנושי. מי שיחכה, יישא בעלויות גבוהות במיוחד שכן יאלץ להתאים במהירות למצב נתון ולא להיערך במועד (ע"ע קורונה). יש לעבור מהתקדמות בצעדים קטנים להתקדמות בקפיצות ענק שאפתניות ומהירות שכן השלכות שינוי האקלים הופכות מורכבות יותר וקשות יותר להתמודדות".
ד"ר אורי רול, המחלקה לאקולוגיה מדברית באוניברסיטת בן גוריון: "בנוסף, המושג משבר מגוון המינים הופיע בלמעלה מ- 300 מאמרים מדעיים, בעיתונות מדעית מקובלת וטובה, רק בשלוש השנים האחרונות. חוץ מזה - מה זה משנה איך אנחנו קוראים לתופעה הזו? אפשר לקרוא לה מסיבת האקלים. זה לא ישנה את העובדות. המצב רע. והוא יהיה עוד הרבה, הרבה, הרבה יותר רע".
