אוצר מדעי ביד
בתחילת השבוע צנחה בהצלחה במדבריות יוטה הקפסולה ששיחררה החללית OSIRIS-Rex עם דגימת הקרקע שנטלה באוקטובר 2020 מהאסטרואיד בֶּנוּ (Bennu), במרחק של יותר מ-330 מיליון קילומטרים מכדור הארץ. צוות של סוכנות החלל האמריקנית אסף את הקפסולה במסוק למעבדת קליטה ראשונית, ומשם היא הוטסה למעבדות המחקר של נאס"א ביוסטון, לפתיחת הדגימה עצמה.
7 צפייה בגלריה
הנשימה נעתקה. מדענים במרכז החלל ביוסטון פותחים את החלק החיצוני של מכל איסוף הדגימה מהאסטרואיד בֶּנוּ
(צילום: NASA/Robert Markowiz)
"ברגע שהמצנח הראשי של הקפסולה נפתח - זהו זה. ידענו מה לעשות", סיפר המדען הראשי של המשימה, דנטה לורטה (Lauretta), לאחר כמה דקות של מתח בעקבות חשש כי מצנח הגרר לא נפרש כמתוכנן. "ממש זלגו לי דמעות. אבל ברגע זה לא נשארו עוד הפתעות, והייתה תחושה מהממת של הקלה, תודה, גאווה, יראה וניסיון כן לשכנע את עצמי שאני לא חולם: המצנח פתוח, הקפסולה נוחתת, ויש לנו אוצר מדעי ביד".
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מזור לאלצהיימר על מדף תוספי התזונה?
תולעים אכלו בוסר. והנכדים?
יום כיפור והתקווה לסביבה
בשלב הראשון פתחו המדענים את המעטה החיצוני של קופסית האיסוף, ונתקלו במעט חומר מהאסטרואיד שדבק בה. "נשימתם של המדענים נעתקה כשפתחו את הקפסולה, וראו אבקה שחורה וגרגירים בגודל של גרגירי חול בתוך המכסה והבסיס", צייץ המדור לחקר חומרי חלל בנאס"א. עם זאת, פתיחת הדגימה עצמה תיקח עוד זמן. בנאס"א הודיעו כי יציגו לציבור את הדגימות עצמן במסיבת עיתונאים ב-11 באוקטובר.
הדגימה שאספה החללית, כ-250 גרם של אבנים ואבק, תחולק לכמה מעבדות מחקר ברחבי העולם. המדענים מקווים כי מכיוון שהאסטרואיד הוא שריד מראשית ימיה של מערכת השמש, חקר הדגימות שניטלו ממנו יסייע להבין כיצד הגיעו מים לכדור הארץ ולכוכבי לכת אחרים, ואולי אפילו להבין אם אסטרואידים מילאו תפקיד בהפצת אבני הבניין של החיים.
החללית עצמה לא נכנסה לאטמוספרה עם הדגימה, וקיבלה משימה חדשה, לחקור את האסטרואיד אפופיס (Apophis), שיחלוף קרוב מאוד לכדור הארץ בשנת 2029. החללית, שקיבלה כעת שם חדש, ApEx, קיצור של Apophis Explorer, תגיע סמוך אליו זמן קצר לאחר אותו מעבר, ותטוס קרוב אליו במשך שנה וחצי. היא אינה מצוידת לנטילת דגימה נוספת, אבל היא תצלם אותו מקרוב ותנתח את הרכב הקרקע בעזרת ספקטרומטרים, בין השאר בניסיון להבין את המבנה של אסטרואידים סלעיים כאלה, השונים מן האסטרואיד בֶּנוּ שהוא אסטרואיד פחמני.
בא לשכונה לוויין חדש
איראן הודיעה כי שיגרה בהצלחה לוויין תצפית מתוצרתה, נור 3, למסלול סביב כדור הארץ. על פי הדיווחים הרשמיים הלוויין שוגר למסלול בגובה 450 קילומטר על גבי טיל קאסד (Qased, "שליח") של משמרות המהפכה, כמו שני קודמיו, נור 1 ונור 2, ולא באמצעות משגר הלוויינים החדש שהיא מפתחת, זולג'אנה (Zuljanah). מפקד משמרות המהפכה, הגנרל הוסיין סלאמי (Salami) אמר לטלוויזיה האיראנית כי השיגור הוא ניצחון, וכי הלוויין יצלם תמונות ויאסוף מידע נוסף. עם זאת, בינתיים לא נמסרו פרטים על גודל הלוויין או על יכולותיו, וגם לא על אתר השיגור ומועדו המדויק.
מדינות מערביות, ובראשן ארצות הברית, הביעו חשש כי השיגור הוא הפרה של החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, המבוססת על הסכם הגרעין עם איראן, ואוסרת עליה לפתח טכנולוגיית טילים שעשויה לשמש לשיגור פצצות אטום. באיראן דוחים דרך קבע את הטענות האלה.
סין מחפשת סופרנובות
סין החלה להפעיל טלסקופ חדש ומתקדם לסקר שמיים בחיפוש אחר שינויים מהירים בשמיים, הטלסקופ הגדול ביותר מסוג זה בחצי הכדור הצפוני. הטלסקופ שהוקם באזור נידח ברמה הטיבטית הוא בעל מראה בקוטר 2.5 מטרים. שמו הרשמי Wide Field Survey Telescope, טלסקופ סקר בעל שדה רחב, או בקיצור WFST, והוא מכונה בסין "מוזי" (Mozi). הוא מיועד לסרוק את השמיים בגלים הקצרים ביותר של אור נראה, הקרובים לקרינה על-סגולה, בחיפוש אחר שינויים המתרחשים בזמן קצר יחסית, ולזהות עצמים המתקרבים לכדור הארץ, וכן אירועים קוסמיים כמו פיצוצי כוכבים מסוג סופרנובה.
7 צפייה בגלריה
המטרה: לזהות מאה סופרנובות בשנה. טלסקופ WFST והתמונה הראשונה שלו שפורסמה, של גלקסיית אנדרומדה
(צילומים: University of Science and Technology of China, Jin Liwang/Xinhua via ZUMA)
גילוי מוקדם של אירועים כאלה יאפשר לכוון אליהם טלסקופים נוספים. הסינים מקווים כי סקר השמיים בטלסקופ הזה יאפשר להם לגלות כמאה סופרנובות בשנה. במידה מסוימת מטרותיו דומות לאלה של טלסקופ החלל הישראלי, אולטראסט, המיועד לשיגור ב-2026, אלא שהוא יסרוק את השמיים בחיפוש אחר קרינה על-סגולה שאינה חודרת לאטמוספרה.
עד אז, הטלסקופ הסיני צפוי להשלים את עבודתם של טלסקופים דומים בכדור הארץ, כמו טלסקופ צוויקי (Zwicky) בקליפורניה וטלסקופ LSST (קיצור של Legacy Survey of Space and Time) המוקם בצ'ילה. בין השאר הוא יצפה אל שמי הצפון בעוד LSST סורק את שמי הדרום, וכן הוא יוכל לעבוד כשבחצי הכדור המערבי שורר יום, וכך לסייע לתצפית רציפה יותר על אירועים מסוימים. השדה שלו אינו רחב כמו זה של טלסקופ צוויקי, והוא אינו יכול לכסות חלק כה גדול של השמיים בכל תצפית, אבל גודל המראה מבטיח שדה עמוק יותר, כלומר אפשרות לצפות בעצמים רחוקים יותר, ולחקור יותר לעומק את שביל החלב.
השבוע פרסמה סין תמונה ראשונה מהרצת הטלסקופ החדש – תצלום מפורט של גלקסיית אנדרומדה, השכנה הקרובה של שביל החלב שלנו. בחודש הבא הוא אמור להתחיל שלושה חודשים של סקר ניסיוני, ובתחילת 2024 להיכנס לסקר שמיים שיימשך לפחות שש שנים.
גרירה יקרה
סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, פרסמה רשמית קול קורא להגשת הצעות לפיתוח חללית "גרר" שתוכל להסיט ממסלולה את תחנת החלל הבינלאומית, ובעיקר להבטיח את שריפתה באטמוספרה באופן מבוקר ובטיחותי לאחר שתסיים את פעילותה בשנת 2030. לפני כחצי שנה דיווחנו כאן כי הסוכנות שריינה 180 מיליון דולר בתקציב 2024 לקידום הפרויקט.
כיום מי שאחראי על תיקוני מסלול של התחנה הם הרוסים, באמצעות חלליות פרוגרס שעוגנות בה. נאס"א מעוניינת להבטיח לעצמה יכולת כזו, וגם לדאוג באמצעות החללית להשמדה בטיחותית של המרכיבים האמריקנים בתחנה, כשתסיים את תפקידה.
שותפות אחרות במיזם, כמו רוסיה, יפן והאיחוד האירופי, יהיו אחראיות לסילוק הרכיבים שלהן בתחנה. בכירה בסוכנות העריכה בעבר כי עלות הפיתוח של חללית כזו עשויה להגיע למיליארד דולר. את ההצעות לקול הקורא יש להגיש עד 17 בנובמבר, ונאס"א מתכוונת לבחור חברה אחת לפיתוח חללית הגרירה, ולהודיע על הבחירה בעוד כחצי שנה, באפריל 2024.
משימה ארוכה
האסטרונאוט פרנק רוביו (Rubio) היה לאמריקני שהשלים את השהייה הרצופה הארוכה ביותר בחלל, כשחזר השבוע לכדור הארץ בחללית סויוז עם עמיתיו הרוסים סרגיי פרוקופייב (Prokopyev) ודמיטרי פטלין (Petelin) לאחר 371 ימים בתחנת החלל הבינלאומית. שלושתם שוגרו לתחנה בספטמבר 2022 למשימה שהייתה אמורה להימשך ששה חודשים, אבל שובם לכדור הארץ התעכב עקב דליפת נוזל קירור מחללית הסויוז שלהם, שעגנה בתחנה. מכיוון שהחללית העוגנת בתחנה היא גם "סירת הצלה" שאליה יימלטו האסטרונאוטים במקרה חירום, שיגרה סוכנות החלל הרוסית חללית סויוז ריקה להחליפה, מה שהביא לדחייה בשיגור הצוות המחליף, והאריך את משימתם של השלושה בשישה חודשים נוספים.
החללית סויוז 23 נוחתת בקזחסטן
(צילום: סוכנות החלל הרוסית)
"אם היו שואלים אותי מראש, לפני שהתחלנו באימונים, על משימה של שנה, כנראה הייתי מסרב, בגלל המשפחה", אמר רוביו בריאיון מתחנת החלל בשבוע שעבר, והודה כי ההארכה הבלתי מתוכננת יצרה משבר מסוים. "לגורם הפסיכולוגי הייתה השפעה גדולה יותר ממה שציפיתי, אבל השלמתי עם השינוי, בין השאר בזכות העובדה שכשיש צוות כה מדהים סביבך זו עזרה יוצאת מהכלל". הוא הוסיף כי הוא מתגעגע לא רק לאשתו ולילדים, אלא גם לעצים ולשקט של חצר ביתו, בניגוד לזמזום הבלתי פוסק של מכשירים בתחנת החלל.
כאמור, רוביו הוא כעת האמריקני המחזיק בשיא השהייה הרצופה בחלל, אחרי ששבר את שיאו של מרק ונד היי (Vande Hei), שסיים בשנה שעברה משימה של 355 ימים בחלל. הוא ועמיתיו הרוסים גם מחזיקים בשיא השהייה הרצופה בתחנה הבינלאומית - שלושת הרוסים ששהו בחלל פרק זמן רצוף ארוך יותר, בראשם ולרי פוליאקוב (Polyakov) עם 437 ימים, עשו זאת כולם בתחנת החלל מיר.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
