כמו בכל שנה, ב-31 ביולי, מציינים בארץ ובעולם את יום פקחי שמירת הטבע הבין לאומי. יום זה, המאורגן על ידי הפדרציה הבינלאומית של הפקחים, שבה חברה גם ישראל באמצעות רשות הטבע והגנים, צוין לראשונה ב-2007 ונועד להוקיר את פקחי הטבע, הנמצאים בחזית ההגנה על ערכי הטבע (חי, צומח ודומם) והמורשת בעבודה מאומצת בכל מקום ומסביב לשעון.
מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, אמרה: "יום פקחי הטבע הבינלאומי המצוין בארץ ובעולם, הוא הזדמנות חשובה להוקיר את העשייה של פקחי רשות הטבע והגנים, האמונים במסגרת תפקידם על שמירת הטבע בישראל ועושים זאת במסירות ובנחישות, בכל מקום ובכל זמן ומול אתגרים ואיומים רבים על הטבע. תפקידם מרתק, מגוון ומשמעותי במיוחד ובמקביל גם מאתגר מאוד ומסוכן לא אחת. על כך יש להוקיר ולחזק את ידם. יחד איתם חשוב להוקיר גם את העשייה המבורכת של אלפי המתנדבים של הרשות הפועלים יחד עם פקחי הרשות במגוון משימות שמירת טבע, מורשת ונוף. כל אחד ואחת מהפקחים והמתנדבים הוא חוליה חשובה ומשמעותית בשמירת הטבע, הנוף והמורשת בישראל".
לרגל יום זה ריכזנו יחד עם רשות הטבע והגנים, הגוף הממלכתי האמון על שמירת הטבע בישראל, מספר תמונות שמאחוריהן סיפור משמעותי של שמירת הטבע בישראל, בדגש על חיות הבר בסכנת הכחדה.
העתקת קן צבת ים שזה עתה הוטל בחופי ישראל לחוות הדגרה מוגנת
סביר להניח שלא כל אחד יבין מה שני פקחי רשות הטבע והגנים עושים מוקדם בבוקר בפינה מגודרת בחוף הים, אך התמונה הזו משקפת מציאות נחושה של מספר חודשים בכל שנה, בעונת הרבייה של צבות הים, בין החודשים מאי עד אוגוסט, שבה פקחים של רשות הטבע והגנים בשיתוף מתנדבים רבים, סורקים בכל יום את חופי ישראל בחיפוש אחר קינים של צבות ים שאליהם הוטלו ביצים בלילה הקודם.
המטרה היא להגן על הקינים מכל פגיעה, בין אם טריפה על ידי בעל חיים או פגיעה פיזית, גם אם לא במכוון, מצד משתמשי החוף. הפקחים שהוסמכו לכך (חשוב לציין שרק להם מותר לעשות זאת), מגיעים אל הקן שהוטל בחוף ובמידת הצורך מבצעים העתקה פיזית שלו מהמקום בחוף, שבו הוטל לחוות הדגרה מוגנת ומפוקחת בשמורת טבע או גן לאומי סמוכים. שם יגנו עליו עד שהאבקועים, הצבים הצעירים, יבקעו מהביצים בבטחה בדרכם אל הים הפתוח, שם יעבירו את מרבית חייהם.
על פי נתוני המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים בעונת הרבייה ב-2021 הוטלו בחופי ישראל כ-29 אלף ביצים של צבות ים ב-449 קינים, נתון שמשקף אגב עלייה של פי 2 במספר הקינים שהוטלו לעומת הממוצע של השנים האחרונות. רוב הביצים שהוטלו בחופים הועברו לחוות הדגרה מוגנת למען שמירתם. מהן היו פוריות ובקעו בהצלחה כ-22 אלף אבקועים שעשו דרכם לים הפתוח. שם תפגוש אותם סטטיסטיקה והערכה כלל עולמית עגומה שמצביעה על כך שרק פחות מאחוז מאותם אבקועים יגיעו לגיל בגרות מינית בגלל מגוון איומים ביניהם פגיעה מציוד דיג, כלי שייט, זיהומי נפט, פסולת בים ועוד.
עם זאת, בזכות הממשק ומאמצי שימור האוכלוסייה שרשות הטבע והגנים מבצעת, הסיכוי של צבי הים לשרוד ולהגיע לבגרות מינית באזור הים התיכון, גדל לכ-20% עד 30%. מדובר בנתון משמעותי כאשר מדובר על כך שאוכלוסיית צבי הים בארץ ובעולם כולו מצויה בסכנת הכחדה וכל פרט נוסף שמצטרף לאוכלוסייה הוא משמעותי וחשוב במיוחד. במיוחד אם ביום מן הימים הנקבות ישובו אל החוף בו בקעו ויטילו ביצים משלהן.
צבי שיטים שצולם במהלך ספירת צבאי שיטים וצבאי נגב בגדרה המוגנת בערבה
פקחי רשות הטבע והגנים זוכים במהלך עבודתם היום יומית לתצפיות רבות בחיות בר. בין אם באופן אקראי או כזה שהוא יותר מתוכנן או צפוי. אחד מהם הוא במהלך ספירות תקופתיות של חיות בר על מנת לאמוד את גודל האוכלוסייה באזור נתון ולבחון את מצבן יחד עם יעילות מאמצי שמירת הטבע והממשק האקולוגי שנועד להגן עליהן.
בתמונה זו מדובר בספירת צבאי שיטים בגדרה המוגנת שנמצאת בערבה ונועדה להגן ולשמר את המין שהינו ייחודי לישראל ומצוי בסכנת הכחדה חמורה. ספירה זו מתקיימת פעמיים בשנה, בחורף ובקיץ, למענה מתכנסים עשרות פקחים בזמן נתון לפנות בוקר, מקיימים תדרוך וחלוקת גזרות בתא השטח הגדול ויוצאים עם רכבים במבנה הקרוי "מסרק" בסריקת השטח וספירת הצבאים הנצפים תוך הבחנה בין זכר נקבה וצעירים.
הנתונים הנאספים בין ספירה לספירה ומשנה לשנה מאפשרים לאקולוגים ולפקחים של רשות הטבע והגנים לנטר את אוכלוסיית הצבאים ובהתאם לגבש תכנית ממשק אקולוגית שתאפשר הגנה עליהם ובשאיפה גם את הגדלת אוכלוסייתם.
פקח שמורת הטבע גמלא ברשות הטבע והגנים אוחז בנשר במהלך פעילות תיוג נשרים
התמונה הזו יכולה להיות חלק מכרזה של סרט הוליוודי או בתפריט של נטפליקס, אך בפועל היא חלק מהמציאות של פקחי שמורת הטבע גמלא ברשות הטבע והגנים, שחלק מסמליה הם הנשרים. בתמונה רואים את פקח השמורה, טל טורוז, אוחז בנשר במהלך פעילות לתיוג נשרים. בכל שנה בשנים האחרונות פקחים ואקולוגים של רשות הטבע והגנים מתייגים עשרות נשרים בכל הארץ, במסגרת פרויקט "פורשים כנף", שהוקם במטרה להגן על אוכלוסיית הנשרים ושאר העופות הדורסים המצויים בסכנת הכחדה, ומשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל יחד עם גופים נוספים כגון המעבדה של אור שפיגל בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
תיוג הנשרים באמצעות תג כנף וטבעת נועד לסייע לפקחים ולאקולוגים של הרשות לנטר את אוכלוסיית ותנועת הנשרים במרחב הישראלי ולזהות אותם בתצפיות מרחוק או חלילה כשהם במצוקה כלשהי. באמצעות התג ניתן לזהות את הפרט.
לחלק מהנשרים מוצמד משדר GPS מיוחד באופן שאינו מפריע להם ומאפשר לעקוב אחר תנועתם בזמן ולזהות בין היתר קינונים פעילים ודפוסי מעוף של כל נשר. משדרים אלו הם גם חלק ממערכת התרעות מיוחדת, שפותחה ברשות הטבע והגנים, ונועדה לזהות מצבי מצוקה של נשרים, המחייבים פעולות מהירות בשטח כגון טיפול רפואי וסילוק מפגעים ואיומים על הנשרים כגון הרעלות המהוות את עיקר האיום על אוכלוסיית הנשרים בישראל ובעולם. כל נשר וכל תג הוא עולם ומלואו ופעילות זו ,שמרגשת את הפקחים כל פעם מחדש, היא בלב ליבה של העשייה למען שמירה על אוכלוסיית הנשרים.
עדר של ראמים בשמורת נחלים גדולים בערבה
בתמונה הזו לעומת האחרות לא רואים את פקח רשות הטבע והגנים, שנמצא במרחק של עשרות מטרים ומנטר (ומתעד) את העדר של הראמים באמצעות רחפן. יחד עם זאת תמונה זו, מעבר ליופייה וייחודה, מבטאת הצלחה של פרויקט השבת הראמים לטבע שמובל על ידי הפקחים והאקולוגים של רשות הטבע והגנים.
הראם הלבן הוא פרסתן מעלה גרה, מין שכבר נכחד ונעלם מהטבע בישראל בסוף המאה ה-19 והושב חזרה לטבע בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20. בעבר הראם הלבן היה נפוץ במדבריות של חצי האי ערב, אך הכניסה של נשק חם וכלי רכב ממונעים הובילו להכחדתו מהטבע בעולם. לפני הכחדתו הסופית נאספו מספר פרטים מגן חיות שהועברו והוחזקו בגרעין רבייה בשבי שהוקם בשמורת חי בר יטבתה שבדרום, לצורך השבות עתידיות.
גרעין הרבייה של רשות הטבע והגנים החל ב-1978 עם שמונה פרטים וכיום, לאחר תחילת ההשבות לטבע בסוף שנות ה-90, אוכלוסיית הראמים בטבע כבר נאמדת על פי ההערכות בכ-100 פרטים, כאשר חלקם נולדו כבר בחי בר. זאת, בנוסף למספר פרטים דומה שנמצא בגרעין הרבייה בחי בר יטבתה וממנו משוחררים לטבע בכל שנה מספר פרטים נוספים.
ברשות הטבע עוקבים אחר תנועת הראמים בטבע באמצעות תצפיות ומשדרי GPS מיוחדים המוצמדים לצווארם של חלק מהראמים המושבים ומספקים מידע על מיקומם לאורך שעות היממה. המידע מאפשר לפקחים והאקולוגים של הרשות ללמוד על שרידותם ואזורי השוטטות והמחייה המועדפים עליהם במרחב והתצפיות הויזואליות, כמו בתמונת הרחפן, מאפשרים ללמוד אם הראמים חברו לעדרים קיימים, דבר המצביע בין היתר על הצלחת ההשבה לטבע של כל פרט.
פקח היחידה הימית של רשות הטבע והגנים עם פסולת ימית ביד אחת ודג ששילם את המחיר שלה ביד השנייה
במפרץ אילת, הכולל גם את שמורת האלמוגים ושמורות נוספות, אלפי מינים של דגים, חסרי חוליות ואלמוגים, צבי ים ויונקים ימים. אלו יחדיו מהווים מערכת אקולוגית מגוונת, ייחודית ומרשימה במיוחד, המאפשרת גם לכל צולל, ממתחיל ועד מנוסה להכניס את ראשו למים ולחוות מראות קסומים.
עם זאת, מערכת אקולוגית מגוונת זו מהווה גם אתגר גדול בשמירה והגנה עליה נוכח איומים רבים ביניהם פסולת ימית, זיהום ים ועבירות סביבתיות כגון פגיעה וסחר לא חוקי בערכי טבע מוגנים. התמונה בה מצולם פקח היחידה הימית של רשות הטבע והגנים באילת, עמרי עומסי ממחישה היטב את ההתמודדות של פקחי רשות הטבע והגנים ובעלי החיים עם אתגר הפסולת הימית ואת המחיר שמשלמים בעלי החיים בגללה.
בתמונה עומסי אוחז ביד אחת בפסולת חוטי דיג ומתכת שהוצאה מהמים וביד השניה בדג שריונון, המוגדר כערך טבע מוגן ושילם את המחיר של ההסתבכות בפסולת זו ומת. חילוץ דגים וחיות בר בסביבה הימית שהסתבכו ונלכדו בהן הוא בין הפעולות שפקחי רשות הטבע והגנים מבצעים יחד עם אנשים וגופים נוספים שנרתמים לכך למען המערכת האקולוגית במפרץ אילת ושמירה על בעלי החיים שבה. בתוך כך לאורך השנים טופלו לא אחת גם מקרים בהם דולפינים וצבי ים בסכנת הכחדה נפגעו מפסולת זו.
