עוד לפני ששוגר לחלל, טלסקופ החלל ג'יימס וֶבּ כבר הספיק לשבור כמה שיאים: זו משימת החלל שתכנונה הוא כנראה הארוך בהיסטוריה – לא פחות מ-25 שנה חלפו מאז עלה הטלסקופ על שולחנות השרטוט של המהנדסים ועד שיגורו. זו גם אחת ממשימות החלל היקרות בהיסטוריה, ובוודאי טלסקופ החלל היקר אי פעם, עם תג מחיר של כ-11 מיליארד דולר – רובם הגדול מכיסם של משלמי המיסים בארצות הברית – ולא רק בגלל שהמראה שלו מצופה זהב. זהו גם טלסקופ החלל הגדול ביותר, ואחת החלליות הלא מאוישות הגדולות ביותר ששוגרו אי פעם. בסוכנות החלל האמריקנית, כמו גם בסוכנויות הנוספות השותפות לפרויקט, מקווים כי ההשקעה האדירה אכן תצדיק את עצמה, עם ממצאים מדעיים ששום טלסקופ חלל לפני ג'יימס וֶבּ לא היה יכול לספק. נכון לעכשיו השיגור מיועד ליום שישי הקרוב.
8 צפייה בגלריה
הדור הבא של המסע בין הכוכבים. טלסקופ ג'יימס וב על רקע שלל גרמי שמיים ותופעות קוסמיות
(איור: ESA, NASA, S. Beckwith (STScI) and the HUDF Team, Northrop Grumman Aerospace Systems / STScI / ATG medialab)
מבט לאחור
ג'יימס וֶבּ הוא טלסקופ אופטי, המיועד לקלוט אור נראה, בעיקר בגוני האדום בעלי הגלים הארוכים, כמו גם קרינה תת-אדומה. את האור הוא יקלוט באמצעות מראה ענקית, בקוטר 6.5 מטר, כמעט פי שלושה מהמראה של טלסקופ "האבל".
השילוב בין גודל המראה ותצפיות באורכי הגל האלה יאפשר לנו להתבונן באמצעות הטלסקופ הזה עמוק הרבה יותר לתוך היקום הקדום, בניסיון להבין איך נוצרו הגלקסיות הראשונות. על פי התיאוריות המקובלות, הגלקסיות החלו להיווצר רק כמה מאות מיליוני שנים אחרי המפץ הגדול, אם כי הנושא שנוי במחלוקת ויש מחקרים המצביעים על אפשרות שזה קרה מוקדם הרבה יותר. מכיוון שהיקום מתפשט, ככל שגלקסיה שאנו צופים בה רחוקה יותר, זה אומר שהיא גם עתיקה יותר. לדוגמה, אם אנו רואים גלקסיה במרחק 12 מיליארד שנות אור, זה אומר שלקח לאורה 12 מיליארד שנים להגיע אלינו, והיא נראית לנו כפי שנראתה אז, כשהיקום היה בן פחות משני מיליארד שנים. כמובן שככל שגלקסיה רחוקה יותר מאיתנו, פחות מהאור שלה מגיע אלינו. כאן היתרון של המראה הגדולה מאוד של הטלסקופ החדש, שקולטת יותר אור ממראות קטנות, ולכן מאפשרת לנו לראות באמצעותו גם עצמים רחוקים מאוד.
טלסקופ החלל ג'יימס ווב
(צילום: נאס"א)
בנוסף, בגלל שהיקום מתפשט בקצב מואץ, הגלקסיות הרחוקות ואנחנו מתרחקים זה מזה בקצב מהיר יותר בהשוואה להתרחקות שלנו ושל גלקסיות קרובות יותר. הקצב המואץ גורם לאור של הגלקסיות הרחוקות לעבור "הסחה לאדום" – כלומר הוא יהיה קרוב יותר לאורכי הגל האדומים. לכן, טלסקופ שרגיש במיוחד לאורות בטווח התדרים הזה יאפשר לנו תצפית טובה יותר על אותן גלקסיות עתיקות מקצות היקום. החוקרים מקווים כי השילוב של מראה גדולה ומכשור רגיש במיוחד לאור אדום, יאפשרו לנו לכתוב מחדש את ספר ההיסטוריה של היקום בעזרת טלסקופ ג'יימס וב, ולהבין טוב יותר כיצד נוצרו הגלקסיות הראשונות.
כוכב נולד
תעלומה קוסמית נוספת שהטלסקופ החדש עשוי לסייע לנו לפענח היא איך נולדים כוכבים. אנחנו יודעים שהם נוצרים מתוך עננים של גז ואבק, כשהכבידה מרכזת מספיק חומר במקום אחד - אך אותם גז ואבק, שאינם חדירים במיוחד לאור הנראה, מסתירים מאיתנו את פרטי התהליך. במהלך היווצרות הכוכבים, עם זאת, נפלט חום, כלומר קרינה תת-אדומה, והחוקרים מצפים שתצפיות באורכי הגל האלה יסייעו לחשוף את המתרחש בתוך ענני הגז, ולהבין טוב יותר איך נוצרים כוכבים מסוגים שונים.
לאחר שכוכב נוצר, נוצרים סביבו לעיתים גם כוכבי לכת. גם המנגנון הזה אינו מובן עד הסוף, והתצפיות בטלסקופ ג'יימס וב עשויות לשפוך עליו אור חדש. החוקרים מקווים כי התצפיות האלה יסייעו להבין לא רק איך נוצרים כוכבי הלכת עצמם, אלא גם איך נוצרת אטמסופרה מסביב לחלק מהם, ומדוע זה קורה דווקא בכוכבי לכת מסוימים ולא באחרים. בנוסף, היכולת של ג'יימס וב להתבונן במערכות שמש מרוחקות בהגדלה חסרת תקדים תאפשר למדענים לחקור מאילו חומרים מורכבות אותן אטמוספרות, באמצעות ניתוח בליעת האור שלהן. זה יאפשר לנו להבין טוב יותר איך האטומספרות נוצרות ומתפתחות, ויותר מכך, למקד את החיפוש אחר סימני חיים ברחבי הגלקסייה שלנו.
ההגדלה העצומה של הטלסקופ תאפשר גם מבט חודר למקומות מסוימים במערכת השמש שלנו, מהשלמת התצפיות הרבות על מאדים ובחינה מזווית חדשה של האטמוספרה שלו, דרך חקר כוכבי הלכת המרוחקים יותר, ועד תצפית מדוקדקת על גופים קטנים יותר כמו שביטים ואסטרואידים.
8 צפייה בגלריה
בגלקסיית M82 קצב היווצרות הכוכבים גבוה פי עשרה מאשר בשאר היקום. טלסקופ וב אמור לראות דרך ענני הגז, שנראים כאן בצילום של טלסקופ האבל
(מקור: NASA, ESA, and The Hubble Heritage Team (STScI/AURA)
מפרשית בגודל מגרש טניס
ג'יימס וב הוא טלסקופ אופטי, אבל בניגוד לטלסקופים המוכרים לנו, המראות שלו אינן סגורות בתוך צינור. הוא מעוצב כמו טלקסופ רדיו, והמראה הגדולה מתפקדת כמו צלחת לוויין ומרכזת את האור המגיע אליה. המראה מורכבת מ-18 מראות משושות, כל אחת בקוטר 1.32 מ', המסודרות בשני מעגלים: שש מראות סביב מרכז המראה, ועוד 12 מראות סביבן. יחד הן יוצרות מראה קעורה במקצת, בקוטר 6.5 מטרים. המראות עשויות מבריליום, ומצופות בשכבה דקיקה מאוד של זהב, שעובייה 100 ננומטר בלבד, כלומר 0.0001 מילימטר. הוא כה דקיק, שאפילו על פני כל שטח המראה, יותר מ-25 מטר רבוע, מדובר בסך הכל על פחות מ-50 גרם של זהב. הסיבה לציפוי היוקרתי היא שהזהב מחזיר מצוין את האור בטווח הצבעים האדום והתת-אדום - זו גם הסיבה שאנו רואים אותו בגוון צהוב-כתום-אדמדם. האור מהמראה הזו יתרכז במראה קעורה קטנה יותר, בקוטר 74 ס"מ, המוחזקת כשבעה מטרים מול המראה הגדולה. היא עצמה תחזיר את האור המרוכז אל ארבעת המכשירים האופטיים של הטלסקופ, הכוללים מצלמות וספקטרוסקופים לאורכי הגל השונים, דרך הפתח שבמרכז המראה הגדולה.
8 צפייה בגלריה
ציפוי זהב בעובי 1/10,000 מילימטר. התקנת המראה הראשית של טלסקופ ג'יימס וב
(צילום: NASA Goddard Space Flight Center)
משום שהאור האדום והתת-אדום הם הקרינה הכי פחות אנרגטית בטווח האור הנראה והקרוב אליו, כדי שהמערכת האופטית של הטלסקופ תפעל באופן מיטבי, בלי הפרעה ממקורות קרינה אחרים, היא צריכה להיות קרה מאוד: פחות מ-50 מעלות קלווין, כלומר לא יותר מ-223 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. בחלל העמוק אין בעיה להגיע לטמפרטורה הזו, אבל לא במקום שהשמש מאירה עליו. לכן הטלסקופ פתוח, ולא ארוז בתוך מעטפת שעשויה לשמר חלק מהחום, כמו טלסקופי חלל אחרים. כמו כן, הוא בנוי כך שבין המכשירים האופטיים לבין השמש חוצץ מגן חום בצורת עפיפון, שאורכו כ-22 מטר ורוחבו כ-14 מטר, כך ששטחו דומה לזה של מגרש טניס.
המגן מורכב מחמש שכבות דקיקות של חומר פולימרי בשם קפטון (Kapton) המצטיין בבידוד חום, ומצופה בציפוי דקיק של אלומיניום וסיליקון. השכבות מוחזקות בעזרת פיני מתכת במרחק של כמה סנטימטרים זו מזו, וכל הסידור מבטיח שחום השמש יוחזר מהן ויפוזר לצדדים. כך, בעוד הצד של המגן הפונה לשמש עשוי להגיע לטמפרטורות של 120 מעלות ואף יותר, הטמפרטורה מצדו השני תהיה בערך 237 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, והמערכות האופטיות יוכלו לתפקד באופן המיטבי. שמירת הקור היא גם הסיבה שהטלסקופ פתוח לחלל, ולא מוחזק במערכת סגורה.
המערכת כולה, שנראית יותר כמו ספינת מפרש מוזרה מאשר כמו טלסקופ חלל מתקדם, כוללת גם לוחות סולריים לייצור החשמל הדרוש למערכות הטלסקופ, מערכת ייצוב שמבטיחה כי מגן החום אכן יפנה אל השמש בעזרת מערכת ניווט הממפה את השמים, מערכת כיוון המאפשרת להפנות את הטלסקופ אל יעדי התצפית בעזרת גלגלי תנועה וגירוסקופים, וכמובן מערכת קשר שבעזרתה אפשר להפעיל את הטלסקופ מכדור הארץ ולקבל את התמונות שצילם.
8 צפייה בגלריה
החללית הלא מאוישת הגדולה ביותר. עובדים במיזם הטלסקופ על רקע דגם בגודל מציאות של טלסקופ ג'יימס וב, במרכז גודארד של נאס"א
(צילום: NASA/Goddard Space Flight Center/Pat Izzo)
בעזרת ה-L
ג'יימס וב הוא טלסקופ חלל עצום בגודלו. לשם השוואה, קוטר המראה של טלסקופ החלל הענקי "האבל" הוא רק 2.4 מטר, לעומת 6.5 מטר בג'יימס וב – פי שלושה כמעט. הגודל הזה מציב אתגרים לא פשוטים בשיגור: האבל נכנס בשלמותו למעבורת חלל שהציבה אותו במסלולו, אך זה בלתי אפשרי עם ג'יימס וב, מאחר שהמעבורות כבר אינן פעילות, וממילא הוא גדול מדי. לכן יש צורך לשגרו בטיל הגדול שמשמש את סוכנות החלל האירופית. כדי לארוז את הטלסקופ בתוך טיל אריאן-5, קיפלו המהנדסים לאחור חלק מהמראה הגדולה, כמו שתי כנפיים. מגן החום קופל לא פחות מ-12 פעמים, כמו אוריגמי, וגם הזרועות שיחזיקו את המראה הקטנה מול הגדולה ארוזות במצב מקופל. מערכת שלמה של מנועים, קפיצים ופירוטכניקה תוכננה להבטיח שהטלסקופ ייפתח וייפרש כמתוכנן כשיגיע ליעדו.
טלסקופ החלל האבל מצליח לעבוד כבר כשלושים שנה, בין השאר בזכות העובדה שהקיף את הארץ בגובה של כ-550 קילומטרים. זה איפשר לנאס"א לשגר אליו ארבע משימות שירות, שעשו בו תיקונים ושדרוגים רבים עם השנים. בטלסקופ ג'יימס וב לא תהיה לנאס"א אפשרות אפילו לחלום על משימות תיקון. לא רק שכבר אין לה מעבורות חלל, המותאמות לתפיסת לוויין בחלל ומאפשרות לאסטרונאוטים לעבוד עליו במשך כמה ימים, אלא שטלסקופ ג'יימס וב יוצב רחוק בהרבה ממה שבני אדם הגיעו אליו אי פעם.
טלסקופ החלל החדש מתוכנן לפעול מנקודת L2, אחת מחמש נקודות לגראנז' (Lagrange points), שבהן הכבידה של שני גופים - במקרה זה כדור הארץ והשמש - מבטלת זו את זו. L2 נמצאת בצד של כדור הארץ הנגדי לשמש, בערך במרחק 1.5 מיליון קילומטר מהארץ, פי ארבעה רחוק יותר מהירח.
היתרון במיקום זה הוא שעצם הנמצא בנקודת לגראנז' אינו צריך כמעט להשקיע אנרגיה כדי לשמור על מסלולו. הטלסקופ יהיה למעשה במסלול קטן סביב הנקודה עצמה, ובפועל הוא ייכנס למסלול סביב השמש, שבו הארץ תמיד נמצאת בינו לבינה. זו גם נקודת לגראנז' הרחוקה ביותר מהשמש, ולכן הקרירה ביותר, אבל עדיין יש בה די אור שמש כדי לייצר את החשמל הדרוש לפעילות הטלסקופ. ג'יימס וב יצטרף לכמה טלסקופי חלל שחגו סביב נקודת L2, בהם הטלסקופ האירופי גאיה, שעדיין פעיל וממפה את שביל החלב.
8 צפייה בגלריה
מיליון וחצי קילומטר מכדור הארץ: המסלול של טלסקופ ג'יימס וב סביב נקודת L2 (האיור אינו בקנה מידה: המרחק בין השמש לארץ גדול פי 100 מהמרחק בין הארץ ל-L2)
(איור: נאס"א)
השקעה רחבה
רשמית, טלסקופ ג'יימס וֶבּ הוא שיתוף פעולה בין סוכנויות החלל של ארצות הברית, האיחוד האירופי וקנדה. בפועל הרוב המוחלט של המימון, יותר מ-90 אחוז, נופל על כתפיהם של משלמי המיסים בארצות הברית. מתוך עלות מצטברת של קרוב ל-11 מיליארד דולר, האיחוד האירופי תרם כ-850 מיליון, כולל שיגור הטלסקופ, והסוכנות הקנדית כ-150 מיליון. הרוב המכריע של העלות הושקע בתכנון הטלסקופ ובפיתוחו, והעלות של הפעלתו בחלל צפויה להיות "רק" כמה מאות מיליוני דולרים.
הפיתוח של טלסקופ חלל חדש עלה על שולחן השרטוט כבר ב-1996, כשבנאס"א החלו לחשוב על יורש לטלסקופ האבל, והוא כונה NGST, ראשי תיבות (באנגלית) של "הדור הבא של טלסקופ חלל" (Next Generation Space Telescope). התכנון המקורי היה לשגר בשנת 2007, טלסקופ עם מראה בקוטר שמונה מטרים ובעלות של חצי מיליארד דולר. אולם תכנון הטלסקופ התגלה כמורכב הרבה יותר ממה שחשבו תחילה, התוכניות שונו השכם והערב, מועד השיגור נדחה שוב ושוב, ועלויות הפיתוח האמירו ותפחו. בשנת 2010 הסתיים הליך מקיף של תכנון הטלסקופ מחדש, והשיגור נקבע ל-2015, אך הוזז שוב ל-2016, ואז ל-2019 ול-2020. כשהתקרב מועד השיגור נכנסה לחיינו מגפת הקורונה, וכמו שקרה עם עוד פעילויות חלל, היא עיכבה גם את השלבים הסופיים של הכנת הטלסקופ לשיגור. כך הגענו עד דצמבר 2021 – 15 שנים אחרי תאריך השיגור המקורי. עם כל שנה של דחייה ועם כל שינוי במפרט הטכני, האמירו גם העלויות של התכנון, והגיעו לתג מחיר שהופך את טלסקופ החלל החדש לאחד המכשירים המדעיים היקרים בהיסטוריה.
השנים הארוכות של פיתוח הטלסקופ, וההשקעה של מיליארדי דולרים, הניבו גם כמה טכנולוגיות בעלות שימושים רבים אחרים. המראה הגדולה של הטלסקופ קעורה מעט, כדי שתמקד את האור הפוגע בה במראה שניצבת מול מרכזה. כדי להבטיח שזה יקרה, נדרשו המהנדסים למדוד בדיוק רב את צורת המראה ואת האחידות המושלמת של ציפוי הזהב הדקיק. הכלים שהם פיתחו למטרה זו כבר משמשים רופאי עיניים במיפוי העדשות וחלקים אחרים בעין, לצורך בדיקות ראיה, אבחון מחלות והתאמת עדשות מגע.
פטנטים נוספים שפותחו במהלך הייצור והבדיקה של הטלסקופ המורכב כוללים אִינְטֶרְפֶרוֹמֶטְרִים חדישים, המודדים הפרשים זעירים בין קרני לייזר, ומאפשרים לנטרל הפרעות סביבתיות ולמדוד את תפקוד המראה ורכיבים אחרים של הטלסקופ באופן דומה לזה שבו יתפקדו בחלל. החברה שפיתחה אותם כבר מוכרת אותם למגוון רחב של שימושים, לא רק בתעשיות החלל והתעופה, אלא גם במכשור רפואי, אלקטרוניקה ועוד. גם החיישנים האופטיים שפותחו לשימוש בטלסקופ כבר מצאו שימושים בתעשיות נוספות.
באופן מפתיע, פיתוח אחד שנועד לטלסקופ העתידי סייע בתיקון של טלסקופ החלל האבל, וכבר מתפקד בחלל. אחת הטכנולוגיות הדרושות לטלסקופ החדש הם מעגלים משולבים היכולים לפעול בטמפרטורות נמוכות מאוד. המהנדסים של וב מצאו דרך לפתח מעגלים כאלה, זעירים במיוחד, שגם אפשר לתכנת אותם. מעגלים כאלה שולבו במערכת שהותקנה בטלסקופ האבל במשימת התיקון האחרונה שלו, ואיפשרו לשדרג את יכולות המצלמה שלו.
8 צפייה בגלריה
מטלסקופ החלל לרפואת עיניים. מערכת לייזר שפותחה לסריקה של מרכיבי הטלסקופ, ועשתה הסבה רפואית
(צילום: Abbott Medical Optics Inc)
וֶבּ. ג'יימס וֶבּ
בשנת 2002, בעקבות אחד משלבי התכנון מחדש של הטלסקופ, החליטה נאס"א לשנות את שמו, ולקרוא לו על שם ג'יימס וב (Webb), מנהלה השני של סוכנות החלל. וב (1996-1902) היה טייס בחיל הנחתים בשנות השלושים, לאחר מכן למד משפטים, עבד עם חברי קונגרס ועם חברת אווירונאוטיקה, התגייס שוב לשירות במלחמת העולם השנייה, ואחריה נשא תפקידים בכירים במשרד האוצר ובמשרד החוץ. בשנות החמישים חזר לשוק הפרטי, עד שב-1961 הנשיא החדש, ג'ון קנדי, גייס אותו לעמוד בראש סוכנות החלל הצעירה. וב הוביל את הסוכנות בימיהן של טיסות החלל המאוישות הראשונות, תוכנית מרקורי ותוכנית ג'מיני, והוביל את הפיתוח וגיוס המשאבים לתוכנית אפולו, שהנחיתה את בני האדם הראשונים על הירח.
וב לא זכה להוביל את נאס"א בעידן של תוכנית אפולו עצמה. הוא הוביל את שיקום תוכנית הירח לאחר אסון השריפה בחללית אפולו 1 ב-1967, אבל כפי שמחייב המינהל התקין התפטר מתפקידו לקראת סיום כהונתו של הנשיא לינדון ג'ונסון (מחליפו של קנדי, שנרצח ב-1963), ופינה את מקומו ארבעה ימים בלבד לפני שיגור המשימה הראשונה בתוכנית אפולו, שקיבלה את השם אפולו 7. למרות שלא בא מתחום החלל, הוביל וב את הסוכנות באחת התקופות החשובות בתולדותיה, ניהל בהצלחה את גיוס התקציבים העצומים שנדרשו לתוכנית אפולו, והביא אותה להישגים מרשימים.
עם זאת, קריאת הטלסקופ על שמו של וב לא עברה בלי ביקורת ציבורית. כמה גופים ואנשים האשימו אותו בהומופוביה, בין השאר משום שנשא משרות בכירות במשרד החוץ בתקופה שכונתה The Lavender Scare, בתחילת שנות החמישים, שבה אלפים מבני ובנות הקהילה הגאה פוטרו ממשרותיהם בשירות הציבורי, או אולצו להתפטר, בנימוק שהעסקתם היא סיכון בטחוני. אף שווֶבּ עצמו כנראה לא היה מיוזמי ה"טיהור", המבקרים טענו כי די בשתיקתו נוכח האירועים כדי לפסול את קריאת הטלסקופ על שמו. סוכנות החלל אכן דנה בעניין, ואף מינתה את אחד ההיסטוריונים שלה לחקור את הסוגייה, ובסופו של דבר החליטה לפני שלושה חודשים כי אין ממצאים המצדיקים את שינוי שמו של הטלסקופ.
8 צפייה בגלריה
זכה להנצחה בשם הטלסקופ, למרות המחלוקת. ג'יימס וב (במרכז) מקבל אות הוקרה מהנשיא ג'ון קנדי
(צילום: נאס"א)
דרך ארוכה
אם לא יהיו דחיות נוספות של הרגע האחרון, טלסקופ ג'יימס וב ישוגר ב-24 בדצמבר מבסיס החלל האירופי בקוּרוּ שבגיאנה הצרפתית. הטיל האירופי אריאן-5 גדול מספיק כדי לשאת למסלול סביב כדור הארץ את הטלסקופ, שלמרות מידותיו המרשימות משקלו רק 6.5 טונות. משם השלב האחרון של הטיל יכוון את הטלסקופ הארוז אל יעדו, נקודת L2, והוא אמור להגיע לשם לאחר מסע של כחודש. את המסע הארוך ינצלו מפעילי הטלסקופ להכנה הדרגתית שלו לפעילות: בשלב הראשון ייפתח ויוצב מגן החום, בתהליך שיימשך יותר משבוע. לאחר מכן ייפתחו המוטות המחזיקים את המראה המשנית מול המראה המרכזית, ובסוף ייפתחו החלקים המקופלים של המראה הראשית.
8 צפייה בגלריה
מוכן למסע הארוך. טלסקופ החלל ג'יימס וב מקופל וארוז בתוך טיל השיגור האירופי, אריאן-5
(מקור: Arianespace/ESA/NASA)
לאחר שהטלסקופ ייכנס למסלול סביב נקודת L2, ייכוונו אותו מפעיליו כך שמגן השמש אכן יחצוץ בין המראות לשמש, ואז יידרשו עוד כשלושה שבועות עד שהטמפרטורות יירדו לטווח הרצוי. אז יתחיל תהליך איטי ומייגע של בדיקת כל המכשירים, הפעלתם וכיולם. התהליך הזה יימשך כחצי שנה, ואם הכל יתנהל כשורה, יתחיל הטלסקופ לפעול בקיץ 2022.
בחודשים הראשונים יוקדש כל זמן הטלסקופ למחקרים שנקבעו מראש, ועומדים בראש סדר העדיפויות המדעי. לאחר מכן ייפתח חלק מזמן התצפית לצוותי מחקר מהמדינות השותפות בטלסקופ, ובהמשך יוקצה "זמן חופשי", שאותו יוכל לבקש כל חוקר בעולם שמעוניין בכך, ויגיש הצעת מחקר מתאימה. בסך הכל מתוכנן הטלסקופ לפעול כחמש שנים, אך המהנדסים והמדענים מקווים כי הוא יפעל בהצלחה אפילו עשור שלם. כולם מייחלים שבמשך הזמן הזה הטלסקופ אכן יצדיק את ההשקעה העצומה, ויקיים את ההבטחה לשפוך שפע של אור חדש על העבר, ההווה והעתיד של היקום שאנו חיים בו.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
