בשלושת העשורים האחרונים האזור הארקטי, הסובב את הקוטב הצפוני, חווה את שינויי האקלים הגדולים ביותר מכל מקום אחר על פני כדור הארץ, כולל קצב עליית הטמפרטורות, התכה של קרח בים והפחתת כיסוי השלג יבשתי בזמן האביב. התחממות מהירה באזור הארקטי ביחס לשאר כדור הארץ מכונה הגברה ארקטית. על אף ההתחממות הגלובלית, לתהליך ההגברה הארקטית יש קשר ישיר, באופן לא צפוי, לתדירות אירועי קור קיצוניים. מחקר של צוות חוקרים בינלאומי שהתפרסם הערב (יום ה') ב- Science, בחן האם שינוי האקלים יכול להוביל דווקא לאירועי קור בקווי הרוחב הבינוניים (ארצות הברית ואירופה), למרות המגמה של עלייה בטמפרטורה.
תיעוד מהאוויר: טקסס קבורה בשלג בחודש פברואר
(צילום: רויטרס)
צוות החוקרים בהובלת פרופ' יהודה כהן מאוניברסיטת MIT ומ-AER ובהשתתפות פרופ' חיים גרפינקל וד"ר איאן וויט מהאוניברסיטה העברית, יחד חוקרים מאוניברסיטת מסצ'וסטס, ערכו מחקר מקיף על פני 42 שנים, ובחנו את השינויים במערבולות הארקטיות והפריסה שלהן לאזורים הקרובים יותר לקו המשווה בעקבות שינויי האקלים. מאז שנת 1979, המערבולות הארקטיות משנות את פריסתן, "נמתחות" ומרחיבות את תחומי ההשפעה שלהן. על ידי ניתוח תצפיתי בשילוב מודלים חישוביים, הראו החוקרים כי שינויים באזור הארקטי הנובעים מהתחממות מואצת, דוגמת התכה של קרח ים והגברת ירידה של שלג סיבירי בסתיו, מובילים לשינוי הפריסה של המערבולת הארקטית, שבעקבותיו נוצרים אירועי קור קיצוניים בצפון אמריקה ממזרח לרוקי.
"אנחנו נמצאים בעיצומה של ההתחממות הגלובלית שנגרמה כתוצאה ממעשי ידי אנוש, ושמצד אחד גורמת לקיץ להתארך, אך מצד שני מובילה לתדירות גבוהה יותר של אירועי קור קיצוניים בחורף", אומר פרופ' יהודה כהן. "החורף האחרון היה רווי באירועי קור קיצוניים בכל העולם, סיביר, אירופה, אסיה ואמריקה, כשהזכור ביותר היה בפברואר השנה במדינת טקסס בארצות הברית, שם נזקי גל הקור וכמויות השלג חסרות התקדים נאמדים בכ-200 מיליארד דולר. תוצאות המחקר מוכיחות שהעובדה שכדור הארץ מתחמם, לא תגן עלינו מהשפעות הרסניות של מזג אוויר חורפי קשה".
המאמר מציג מנגנון פיזיקלי של שינויי האקלים בכלל והשינוי הארקטי בפרט באופן שלא הוצג בעבר. החוקרים הראו כיצד ההתחממות המהירה באזור הארקטי תורמת למזג אוויר חורפי קשה יותר למרות תופעה כוללת של התחממות האקלים. המחקר החדש הראה קשר חזק בין מזג האוויר הארקטי לקווי הרוחב הבינוניים, לפחות בארה"ב. "השתמשנו בניתוח של תצפיות בשילוב עם פלט ממודלים שהרצנו", הסביר פרופ' גרפינקל.
לדבריו, "ברוב העולם יש ירידה באירועי קור קיצוניים, וכמעט המקום היחיד שזה לא קורה הוא בארצות הברית ואירופה. היה ידוע שהיחלשות במערבולות הארקטיות כ-30 ק"מ מעל השטח יכולה להוביל לגל קור בסיביר וצפון אירופה, אך חשבו שההשפעה על צפון אמריקה יחסית קטנה. בניגוד לדעה המקובלת, המחקר שלנו דווקא הראה שכחודש אחרי תחילת האירוע ההשפעה בצפון אמריקה יותר חזקה. גם הראנו שיש מגמה של עלייה במנגנון החדש הזה. קיימת סתירה ארוכת שנים בין עלייה לכאורה של אירועי הקור הקיצוני בחורף באירופה וארה"ב, בזמן שהטמפרטורות בעולם מתחממות. המחקר שלנו מסייע בפתרון סתירה זו. אירועי הקיצון באמצע החורף כבר אינם תירוץ לעיכוב בפעולה הדרושה בדחיפות להפחתת פליטת גזי החממה".
עוד אמר פרופ' גרפינקל כי "ההתחממות הגלובלית היא בעיה שאנחנו צריכים להתייחס אליה ברצינות. עד הנקודה הזו צעדנו בצעדים קטנים. המאמצים הגלובליים עד עכשיו היו הססנים. אבל בכיוון הנכון. אנחנו כל כך רחוקים ממה שאנחנו צריכים לעשות. אנחנו צריכים להתעורר. אנחנו אפילו לא קרובים לעשות את מה שאנחנו צריכים. יש כל כך הרבה. כמו שימוש באנרגיה מתחדשת וצמצום השימוש בתחבורה פרטית, העדפה של מכוניות חשמליות ובתחבורה ציבורית. אין שום סיבה שבישראל לא נגיע ל-30% ויותר. זו רק שאלה של מוטיבציה".
