זאב נדיר שפרוותו לבנה תועד בנגב, אלא שבשונה ממרבית הזאבים הלבקנים בטבע, לא מדובר בזאב לבקן.
"במבט ראשון ניתן לחשוב שזהו זאב לבקן, אך העיניים שלו אינן אדומות", אומר דותן רותם אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים. "ככלל תופעת הלבקנות, שהיא תופעת טבע נדירה יחסית המתבטאת בצבע לבן של העור והשערות, נגרמת כי פיגמנט המלטונין המצוי בעור לא בא לידי ביטוי עקב פגם גנטי. במינים קטנים, המהווים טרף למינים גדולים, לבקנות עלולה להיות לרועץ מפני שהם בולטים יותר בשטח. לפעמים תופעת הלבקנות מאופיינת גם בנטייה למחלות עור ורגישויות אחרות".
אז למה הזאב שתועד בנגב הוא לבן? "נראה כי מדובר בתופעה הנקראת לאוציזם Lucism ", מסביר רותם. "זו תופעה שיש בה שילוב גנטי נדיר הגורם לזאב להיות בעל פרווה לבנה. בכל מקרה מדובר בתצפית נדירה ומעניינת".
התיעוד של הזאב התאפשר בזכות מצלמת קרקע שהציבה רשות הטבע והגנים באזור הנגב, שמטרתה ללמוד את התנהגות חיות הבר בשטח הפתוח. ברשות מבקשים שלא לחשוף פרטים נוספים בנוגע למיקום שבו תועד הזאב כדי לא לעודד סקרנים להגיע למקום ולהציק לזאבים.
אין זו הפעם הראשונה שבה תועדו זאבים לבנים בישראל. ב-2012 נצפה זאב לבן בעברונה, ובשנת 2015 תועדה זאבה לבנה באזור חולות מישור ימין. בהמשך תועדו גם הגורים שלה. אלון רייכמן, אקולוג זאבים ברשות הטבע והגנים, אמר כי ״בצפון הארץ ראינו תצפיות בודדות לאורך השנים של זאבים בצבעים שונים, אך לא בצבע לבן כמו הזאב הזה".
זאבים אפורים חיים בצפון הארץ ובדרומה. על פי הערכות, באזור הנגב המרכזי והדרומי מספרם עומד על כ-150-100 פרטים. בתנאי המדבר הטבעיים טרפם הפוטנציאלי של הזאבים הוא ארנבות, צבי הנגב, הפרא, הראם הלבן והיעל הנובי. כיום, זמינות המזון הרבה שמקורה בפסולת המזון של האדם מסיטה את תלות הזאבים בטרפם הטבעי וגורמת לעלייה באוכלוסייתם.
