תגלית לא שיגרתית במהלך למידה בשטח: בעת סיור לימודי בחורבת עין נשוט שברמת הגולן, מצאו שני סטודנטים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת, תבליט אבן של גור אריות היונק מלביאה. ככל הנראה התבליט הוא מתקופת השלטון של הקיסר גליאנוס, בין השנים 268-253 לספירה.
במחלקה ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית כנרת יוצאים הסטודנטים במהלך הלימודים לעשרות ימי סיור ולימוד ברחבי הארץ. כך, במסגרת קורס אקדמי, שנושאו ״הכפר היהודי בגליל ובגולן בעת העתיקה״, בהנחיית פרופ׳ מוטי אביעם, יצאו כ-20 סטודנטים וסטודנטיות לתואר שני לסיור בכמה מיישובי הגולן העתיקים. היום החל בביקור בחפירתו של מרצה אחר במחלקה - ד"ר מיכאל אזבנד - בכפר הקדום מג'דוליה. בעת הביקור בכפר הקדום, מצא הסטודנט ליאל מימוני מטבע במצב השתמרות מצוין של הקיסר גליאנוס מן המאה השלישית לספירה.
ואולם, התגלית המסעירה בסיור הגיעה מאוחר יותר: לקראת סוף היום הגיעה הקבוצה לאתר עין נשוט שליד קצרין, שבו שרידי בית כנסת עתיק, שחפר ד״ר צבי אורי מעוז. בהנחיית המרצה התפזרו הסטודנטים בשטח האתר כדי ללמוד את מאפייניו, ולאחר כחצי שעה התכנסו שוב כדי להציג את שראו. אחת הסטודנטיות, צביה דהאן, סיפרה לחבריה שהיא וסטודנט נוסף - מיכאל בניש - נתקלו באבן מגולפת שמתואר בה כנראה אריה. הסטודנטים הלכו לחפש את האבן, ואכן - כעבור כמה דקות אותרה פעם נוספת האבן, שזוהתה בידי פרופ' אביעם כשבר תבליט יפהפה של לביאה המניקה גור.
בשל החשש הממשי שמא האבן, שנמצאה במדרון הגבעה, תיגנב מהשטח - כמו ממצאים ארכיאולוגיים לא מעטים באתרים מסוג זה - החליט פרופ' אביעם לנסות ולהעביר את האבן למקום מבטחים, ולהודיע על התגלית מיד לרשות העתיקות. אחד הסטודנטים הרים את אבן הבזלת הכבדה על כתפו, ובסיוע חברים הביא אותה עד לאוטובוס. מיד לאחר מכן הועברה הודעה לארכיאולוג נפת הגולן של רשות העתיקות, צביקי בדיחי, שהוא גם סטודנט לשעבר של המחלקה, על גילוי התבליט ומיקומו, ובינתיים הועבר התבליט, במתואם, למשמרת זמנית במכללת כנרת, עד למסירתו לאוצרות המדינה.
התבליט המרשים מפתיע מבחינת מצב השתמרותו, ואולם איננו יחיד במינו: פסלי אריות מוכרים בהרבה בתי כנסת בגליל ובגולן, ובחפירת בית הכנסת בעין נשוט עצמה, מצא בעבר ד"ר מעוז שברים של שמונה פסלי אריות ולביאות, שאליהם התווספו כעת לביאת האבן החדשה וגורה.
פרופ' אביעם סיכם כי כך נראית אקדמיה, המשלבת באופן ממשי בין לימודים עיוניים להתנסות בשטח: "הבנת ההקשר ההיסטורי והארכיאולוגי, התנסות בסקרים ובחפירות באתרים השונים, וכמובן - תיאום מתמיד עם רשויות המדינה והחוק בכל מצב שבו הדבר נדרש. זו גם הזדמנות לחזור ולהדגיש כי יש לדווח לרשות העתיקות על כל ממצא עתיק המתגלה בטיול וסיור בארץ".