צוות של ארכיאולוגים מדנמרק ומאיטליה מצא פסולת רפואית שנקברה במטמנה מתקופת הרנסנס, במה שהיה בעבר המקום בו עמד פורום קיסר ברומא בעת העתיקה. גילוי הפסולת הרפואית משמעותי מכיוון שהוא מספק תובנה לגבי הפרקטיקות הרפואיות של אותה תקופה.
את הפורום הקים יוליוס קיסר, שתכנן אותו כתחליף לפורום רומאנום, שהיה האתר הציבורי המרכזי של רומא (הן לצורך מפגשים פוליטיים ציבוריים של הסנאט הרומי והן לצורכי מסחר), כשאת שמו קיבל במטרה להרשים ולהציג את כוחו הפוליטי. חנוכתו התקיימה בשנת 46 לפנה"ס על אף שבנייתו לא הושלמה לגמרי, אלא מספר שנים מאוחר יותר על ידי הקיסר אוגוסטוס. בשלב הרבה יותר מאוחר, במהלך המאה ה-16, האתר עדיין היה שמיש, זאת על ידי אנשים מתקופת הרנסנס שהשתמשו בו כבית חולים. רופאי אותה תקופה ידעו שמחלות עלולות להיות מדבקות, ולכן קבעו פרוטוקולים להתמודדות איתן. בנוסף הם קבעו נהלים לגבי הבגדים והכלים המשמשים לטיפול בחולים.
מחקרים קודמים הראו כי רופאים וחוקרים רפואיים באיטליה מילאו תפקיד מרכזי בקביעת פרוטוקולים, כגון סילוק מכשירים לאחר שימוש חד פעמי, והשלכת חפצים שעלולים להיות מזוהמים על ידי שריפתם או הטמנתם. במחקר הנוכחי, שממצאיו פורסמו בכתב העת Antiquity, מצאו החוקרים עדויות לפרוטוקולים הללו, בדמות מטמנה בסמוך למה שהיה פעם בית חולים שבו אנשי אותה תקופה קברו או השליכו חומרים הקשורים לטיפול בחולים.
3 צפייה בגלריה
שברי הכלים ששימשו בימי הרנסנס לבדיקת שתן
(צילום: Sovrintendenza Capitolina, Antiquity)
המטמנה התגלתה רק לפני שנתיים, ומאז צוותים של ארכיאולוגים חופרים באיטיות ומגלים את מה שהושלך שם כדי ללמוד יותר על שיטות הרפואה מתקופת הרנסנס, כאשר גם צוות המחקר הנוכחי מיקד את מאמציו בבור מים שהתגלה באתר זה.
החוקרים ציינו כי בור המים מהמחצית השנייה של המאה ה-16, שעומקו כ-9 מטרים, נאטם בכוונה עם מכסה חרס, ככל הנראה מסיבות היגייניות, לאחר שמולא בפסולת רפואית. הסרת המכסה חשפה כי הבור היה מלא בכמות גדולה של חרוזים, צנצנות, פסלונים ואפילו מטבעות, אך בעיקר בכלי זכוכית שהכילו שתן, שעל פי מחקר קודם שימשו את הרופאים כדי לבחון דגימות שתן (בין היתר על פי צבען, ריחן ואפילו טעמן), באמצעותן יכלו לזהות תסמינים של מחלות כמו סוכרת, צהבת או מחלות כליות.
באיטליה של ימי הביניים, הדרך העיקרית לגילוי מחלות הייתה באמצעות בדיקת שתן, אולם תחילתה של שיטה זו היה בתקופת היפוקרטס ביוון העתיקה. בנוסף לכך, מצאו החוקרים בבור גם מלחציים מעופרת וכן שאריות מרהיטים שנשרפו עקב חשד שהתעורר לאחר מגע של חולה שנדבק במחלה מדבקת, במה שמוכר כאמצעי היגייני ידוע היסטורית.
