בחינה מחודשת של אבן סקון (שנקראת גם אבן הגורל או אבן ההכתרה) מהמאה ה-9, חשפה סימנים מסתוריים שטרם התגלו עליה עד כה, לרבות עדויות למוצאה של האבן שבה השתמשו להכתרת מלכי סקוטלנד ומשתמשים כיום להכתרת מלכי אנגליה והממלכה המאוחדת.
4 צפייה בגלריה
"אבן הגורל" ששימשה להכתרת מלכי סקוטלנד במאה ה-13, אך כיום משמשת להכתרת המלך של הממלכה המאוחדת
(צילום: Historic Environment Scotland)
טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות וניתוח מדעי חשפו יותר מהסיפור של אבן הגורל, אשר הוחזקה בעבר במנזר סקון במחוז פרת' וקינרוס שבסקוטלנד כששימשה כאבן ההכתרה של מלכי סקוטלנד מאז שנת 847, הועברה בשנת 1296 לארמון וסטמינסטר לשימוש כאבן ההכתרה של מלכי אנגליה והממלכה המאוחדת, והוחזרה בשנת 1996 לסקוטלנד, שם היא מוצגת בטירת אדינבורו, כאשר העתק שלה שוכן במקומה המקורי סמוך לארמון סקון.
כעת, לקראת טקס הכתרתו של המלך צ'רלס השלישי, הועברה האבן המקורית שוב אל ארמון וסטמינסטר (המוכר גם בשם "בית הפרלמנט") שנמצא על גדות נהר התמזה ברובע וסטמינסטר של לונדון, זאת בהתאם להחלטת ממשלת הממלכה המאוחדת משנת 1996 לפיה האבן תושאל לשמירה בסקוטלנד ולא בארמון וסטמינסטר, אך תושב לארמון לצורך טקסי ההכתרה, כמו זה שעתיד להתקיים בקרוב.
4 צפייה בגלריה
"אבן הגורל" עם טבעות הברזל בקצותיה, שבאמצעותן ניתן היה לנייד את האבן ממקום למקום
(צילום: Historic Environment Scotland)
למרות ההיסטוריה הארוכה שלה, אנשי סביבה היסטורית סקוטלנד (HES) - גוף ציבורי ממשלתי בסקוטלנד, האחראי על מחקר, טיפול וקידום הסביבה ההיסטורית של סקוטלנד - גילו בבדיקות שערכו לה במרכז הלאומי לשימור מבנים של סקוטלנד, כי קיימים בה מספר סימנים מסתוריים שלא תועדו עד כה, לרבות תגליות שמהווים עדות למוצאה של האבן החול ההיסטורית, אותה נהוג להכניס לבסיסו של כיסא עץ אלון המכונה כיסא אדוארד הקדוש, שעליו הוכתרו כל מלכי אנגליה, בריטניה הגדולה והממלכה המאוחדת למעט מרי השנייה.
לאבן שמתוארכת לתקופה שלפני יותר מ-1,000 שנה, נוצר מודל תלת-ממדי דיגיטלי, באמצעותו ניתן היה לבחון את האבן מנקודות מבט שונות בפירוט גבוה מאי פעם. מודל חדשני זה חשף סימנים שלא תועדו עד כה על פני האבן, בעלי מראה דמוי ספרות רומיות. ההדמיה הדיגיטלית שיפרה גם את הנראות של המאפיינים הגיאולוגיים של האבן, כגון ריבוד צולב, המעיד על התנאים הגיאולוגיים שבהם נוצרה אבן החול, כשבנוסף לכך ניתן לראות כעת בבירור רב יותר את סימני הכלים הרבים על חלקה העליון, כתוצאה מעבודות החציבה וכן את הסימנים שמעידים על תיקונה משנת 1950, כשביום חג המולד, ב-25 בדצמבר באותה השנה, ארבעה סטודנטים סקוטיים נכנסו למנזר וסטמינסטר וגנבו את האבן במטרה להשיבה לסקוטלנד.
במהלך גניבת האבן היא נשברה לשני חלקים, כשאותם סטודנטים החביאו את החלק הגדול בקנט למספר שבועות ואז נסעו עמו לסקוטלנד, בעוד שחלקה השני של האבן הובא לסקוטלנד מספר שבועות מאוחר יותר. האבן הועברה לידיו של פוליטיקאי סקוטי מגלזגו, שהעביר אותה לסתת האבן רוברט גריי על מנת שיתקנה. באותה העת, ממשלת בריטניה הורתה על חיפוש האבן, תוך הצבת מחסומים לאורך הדרכים בין אנגליה וסקוטלנד, אולם החיפושים עלו בתוהו. הסטודנטים הניחו את האבן על המזבח של מנזר ארברות' ב-11 באפריל 1951 (כנראה מתוך הנחה שהכנסייה של סקוטלנד לא תשיב את האבן לאנגליה), אולם עם גילוי האבן, היא הושבה למנזר וסטמינסטר. הסריקה הדיגיטלית שבוצעה כעת, שימשה גם ליצירת העתק תלת ממדי מודפס ומדויק של האבן, אשר סייע בהכנות להנחתה על כס ההכתרה של המלך צ'ארלס השלישי.
"זה מאוד מרגש לגלות מידע חדש על אובייקט ייחודי וחשוב להיסטוריה של סקוטלנד כמו אבן הגורל. הגילוי של סימונים שלא תועדו עד כה הוא משמעותי לא פחות, למרות שבשלב זה איננו יכולים לומר בוודאות מה מטרתם או משמעותם של הסימנים דמויי הספרות הרומיות (שלושה איקסים ווי אחד), הרי שהם מציעים הזדמנות מרגשת לתחומי מחקר נוספים בעתיד", אמר יואן היסלופ, ראש מחלקת מחקר ושינויי אקלים בסביבה היסטורית סקוטלנד. תוך שימוש במגוון רחב יותר של טכניקות משפטיות מאשר בעבר, הניתוח המדעי החדש חשף גם מידע נוסף על האבן, מה שהיווה התקדמות ביחס לממצאי המחקר הקודם אודותיה משנת 1998, כאשר שברים מהאבן עברו בדיקה מפורטת על ידי המכון הגיאולוגי הבריטי.
הבדיקה החדשה סיפקה ראיות נוספות למקורותיה של האבן, ובמקביל גם חשפה עוד מההיסטוריה שלאחר החציבה שלה. ניתוח פלואורסצנצית קרני רנטגן (XRF) - טכניקה לא הרסנית הפועלת על ידי מדידת ההרכב הכימי של חומרים כגון סלעים, מינרלים ומשקעים - בוצע כדי לקבוע את הרכב היסודות של האבן, מה שהוביל לגילוי עקבות של סגסוגת נחושת על השטח העליון של האבן, מה שמרמז על כך שחפץ ברונזה או פליז היה במגע או הונח על האבן בזמן כלשהו בתולדותיה. כמו כן, נמצאו עקבות מיקרוסקופיים של טיח גבס הממלאים נקבוביות באבן החול במקומות שונים מסביב לה, ייתכן מהסיבה שבשלב מסוים בוצעה יציקת גבס של האבן, אם כי טרם נמצאה עדות ליצירת העתק של האבן באמצעות יציקה מסוג זה. "הניתוח המדעי שהצלחנו לבצע באמצעות טכניקות חדשניות שלא היו זמינות לנו בעבר, הציע כמה רמזים חדשים ומסקרנים להיסטוריה של האבן. אולי אין לנו את כל התשובות בשלב זה, אבל מה שהצלחנו לחשוף הוא עדות למגוון שימושים בהיסטוריה הארוכה של האבן ותורם למקורה ולאותנטיות שלה", הסביר היסלופ.
כאמור, אבן הגורל תיכלל בטקס הכתרתו של המלך צ'ארלס השלישי, שם היא תוצב בתוך כיסא ההכתרה, לפני שתוחזר אל שטחה של סקוטלנד. הדגם הדיגיטלי התלת-ממדי של אבן הגורל זמין לצפייה באתר Sketchfab, הן לחוקרים והן לציבור הרחב. הזמינות של המודל המקוון מאפשרת לכולם ללא יוצא מן הכלל לסקור חלק מהראיות ולהיות עדים למראה של האבן ההיסטורית, שלמרות גילה רב השנים, לא תהיה הפריט העתיק ביותר בטקס ההכתרה, אלא כפית הכתרה אליה ייצקו את השמן בו יימשח המלך צ'ארלס השלישי, שמתוארכת לראשית המאה ה-12.
