מה הייתם עושים אם הייתם מוצאים את אחד מבעלי החיים הנדירים בארץ אצלכם בגינה? זה בדיוק מה שקרה לרז דפני, חובב טבע ממרום גולן, שמצא בחוות הסוסים שלו סמור משוייש. הסמור נמצא במצב ירוד. הוא היה חלש מאוד, אפטי וגרר את אחת הרגליים שלו. דפני לכד את הסמור ויצר קשר עם מתנדבי החיבולנס. משם החל מירוץ שליחים להצלת חיית הבר.
הסמור שנמצא תשוש ברמת הגולן
(קרדיט: דימה וייסברג)
הסמור הועבר במהירות למרפאה באגמון החולה, שם קיבל טיפול רפואי חינוי ומייצב מהווטרינרית ד״ר רונה נדלר. אחרי שמצבו התייצב מעט הוא הועבר לקיבוץ אפיקים, ומשם נאסף על ידי מתנדבת החיבולנס צוקית רביב, שהביאה אותו לאזור חריש.
באזור חריש היא פגשה שני מתנדבי חיבולנס נוספים. הם אספו את הסמור ממנה ולקחו אותו בשעת ערב מאוחרת כל הדרך עד לבית החולים לחיות בר בספארי, שם המתין צוות רפואי. הסמור הגיע לבית החולים כשהוא חלש, אך מצבו הוגדר יציב. הוא קיבל טיפול מעובדי ומתנדבי המקום.
הסמור עדיין מאושפז בבית החולים בספארי, אך מראה התאוששות איטית. כולם מקווים שיצליח להתאושש וישוב בהצלחה לטבע. בבדיקה עלה כי הוא סובל משבר ברגל הקדמית.
דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, אמר: "לצערנו סמורים הפכו נדירים בישראל והתצפית שלפנינו היא נדירה מאוד. אובדן בתי גידול כתוצאה מפיתוח, ריבוי כבישים הגורמים לקיטוע בתי גידול וכן שימוש בחמרי ריסוס שונים, הביאו לירידה משמעותית באוכלוסיות הסמור בישראל - והוא מוגד כמין בסכנת הכחדה".
רותם הוסיף: "סמור הוא טורף קטן ממשפחת הסמוריים. שמו ניתן לו בשל סימור שערות הגב בעת התגוננות. ביכולתו גם להתיז ריח חריף מבלוטות, הממוקמות בסמוך לפי הטבעת, על תוקפיו. הריח נחשב דוחה במיוחד. בנוסף הוא בעל נביחה אופיינית, המשמשת גם להרתעת התוקף, אך גם להתראה לסמורים אחרים הנמצאים בטווח שמיעה. בישראל הוא נצפה בחורש, ביער פארק ובעיקר בשטחים בתה עשבוניים".
האקולוג ציין כי תוספת שמורות טבע של בתות עשבוניות, וכן שמירה על רצף שטחים פתוחים – מסדרונות אקולוגיים – יכולים לסייע רבות לשימור האוכלוסיות של מין זה.
