פיתוחים חקלאיים רבים בעשורים האחרונים הגיעו מראשון לציון, שם פועל מכון וולקני. אבל למרות החשיבות הרבה של המכון לכלכלה הישראלית ולפיתוחים המדעיים הרבים, שהחוקרים עמלים עליהם גם בימים אלה, חרב הקיצוצים לא פסחה עליהם - והמכון החשוב נמצא בסכנת סגירה. למרות ששר החקלאות אבי דיכטר הכריז כי מצא תקציב להפעלה זמנית של המכון, המדענים אינם אופטימיים ומזהירים מפגיעה אנושה לא רק לפיתוח המדעי בתחום, אלא גם לביטחון התזונתי של מדינת ישראל.
בשבוע שעבר אישרה הכנסת את תקציב המדינה, שם קוצץ 21% מהתקציב של מכון וולקני. בין חברי הכנסת שתמכו בתקציב היה גם השר דיכטר. מדובר במכון פורץ דרך שהוביל לפיתוחים גדולים בתחום החקלאות, שהניבו כסף רב למדינה. אחד מהפיתוחים הבולטים של מכון וולקני הוא ה"אורי", זן של מנדרינה שקבעה סטנדרט חדש לפירות הדר. בחמש השנים האחרונות הוקמו כ-35 חברות סטארט-אפ סביב פיתוחים של המכון, מבשר מתורבת ועד ממתיקים טבעיים וקליטת פחמן דו-חמצני מהקרקע.
חוקרי המכון מתריעים שהקיצוץ מוביל כבר היום לפגיעה במחקרים, שמהווים חלק מהביטחון התזונתי של מדינת ישראל. משבר הקורונה והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה וגם המלחמה שפרצה אחרי מתקפת הטרור הרצחנית של מחבלי חמאס ב-7 אוקטובר - חידדו את החשיבות של החקלאות המקומית. ובמדינה כמו ישראל חקלאות חזקה היא חלק מהביטחון הלאומי.
החוקרים עוסקים בהשבחת זנים, כדי שיתאימו לגידול באקלים מדברי, יוצרים בשר דגים מתורבת ועוסקים במחקר על יערות כדי לחזות איך תתנהג שריפה שתפרוץ. כל המחקרים האלה יכולים להציל חיים ולהשפיע על הביטחון התזונתי שלנו. בעולם הולך ומתחמם, כשהשטחים הפתוחים נעלמים ומיליארדים משוועים לתזונה טובה יותר, ויתור על המחקרים האלה הוא כמו ויתור על הביטחון שלנו.
ד"ר קובי בירן, חוקר במכון וולקני במחלקה לעופות ומדגה, פיתח מיזם ליצירת דג מתורבת עם חברת "איפישיאנט". אפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו הספיק לטעום בשר דג מתורבת. אמנם בחברה אחרת, אבל הוא עצמו אמר כי "ישראל מובילה עולמית במחקר ויזמות בתחום החלבון האלטרנטיבי... זו מהפכה עולמית. בקרוב נביא לאישורים חדשים ולפסגות חדשות שישנו את העולם".
אבל דיבורים לחוד ומעשים לחוד. "אנחנו משתמשים בכלים של עריכה גנומית כדי לעשות שינויים במטען הגנטי של הדגים", הסביר ד"ר בירן. "התחלנו מייצור אמנונים אדומים עם ערך שוק מוגבר, אנחנו מייצרים גם אמנונים שיש להם מסת שריר מוגברת, אמנונים עם תיאבון מוגבר כדי להוריד את קמח הדגים מהדיאטה. קמח הדגים הוא הרכיב הכי יקר והכי פחות בר קיימא באוכל של דגי מאכל. אנחנו דגים דגים בים כדי לגדל דגים בבריכות". ד"ר בירן הוסיף: "אנחנו עושים דברים נוספים בעריכה גנומית, וזה הוביל אותי בשלב מסוים לעסוק בפיתוח בשר אמנון מתורבת. אנחנו נוגעים בהכל. אנחנו עובדים כדי ללמוד איך דברים עובדים, ואת הידע הזה אנחנו מממשים כדי לשפר את החקלאות הימית בישראל. יש לנו סביבות מימיות, שלא מנוצלות לחקלאות וייצור מזון. אנחנו רואים באופן טבעי שהעולם פונה לשם. אם הנישה הזו לא תקודם אנחנו נמשיך להחמיץ מקור מזון שיכול להיות משמעותי, בשביל כל אוכלוסיית העולם".
ד"ר קובי בירן צילום: ניר סלקמן"כרגע יש בעיה תקציבית מאוד קשה", הוסיף ד"ר בירן. "מכון וולקני נסמך בחלקו על תקציב ממשלתי. ויש חסימה של התקציב של מכון וולקני, בעקבות קיצוץ רדיקלי. כספים שגייסנו לטובת מחקר מקרנות תחרותיות בלתי תלויות, חלקן כספים ממשלתיים של המדינה, כל הכספים האלה לכודים בעצם בתקציב התפעול. לא ניסינו להזמין לדגים אוכל לאחרונה. אנחנו משתמשים במאגרים קיימים. אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה ופועלים על אדים. מה שקורה הוא סכנה משמעותית להמשך המחקר".
ד"ר יגיל אוסם, חוקר יער וראש המחלקה למשאבי טבע במכון וולקני, פיתח מודל לחיזוי סכנת שריפה ביערות הארץ. על בסיס מודל זה מבצעת קק"ל הערכות סיכון שריפה ומטפלת ביערות כדי לצמצם את סכנת השריפות.
"אני מלווה את קק"ל בצמידות במחקר ופיתוח הכלים וההנחיות המקצועיות לניהול היערות. כיום יש בישראל כמיליון וחצי דונם יער, חלקם נטועים וחלקם טבעיים. את היערות הנטועים מנהלת בעיקר קק"ל. יש לנו היום כמה מחקרים ארוכי טווח, שהחלו לפני 15 שנה בשיתוף קק"ל, בחלקות יער בכל רחבי הארץ", אמר ד"ר אוסם. "אנחנו עוקבים ומנטרים את מצב היערות בישראל, זה מערך שלם של היערכות לקראת שינויי האקלים. וכל המערך הזה משותק לחלוטין בחודשיים האחרונים. אנשים לא יוצאים לשטח. אי אפשר להרים רחפנים לאוויר שאוספים מידע. אי אפשר לשלם לאנשים. אני חושש. מעמידים אותנו במצב בלתי אפשרי".
ד"ר יגאל אוסם צילום: יעל אביבאבל הפגיעה הגדולה ביותר היא במוניטין של המכון. "עוד רגע נכנסים לשנת לימודים חדשה", אומר ד"ר אוסם. "צריכים להכניס סטודנטים חדשים, ואי אפשר לשלם מלגות. המערכת עובדת על אדי דלק. ואתה לא יכול להתקדם במחקר שלך. גם מכונים אחרים שאתה משתף איתם פעולה, וחולק איתם את נטל המחקר, שומעים מאיתנו שאנחנו לא יכולים להביא את החלק שלנו במחקר. יש קרנות בינלאומיות. איזו קרן תעביר עוד שקל למוסד שלא יכול לעמוד בהתחייבויות שלו? זה דבר שלא קרה מעולם בכל שנות המכון. זה מצב שאין לו אח ורע. ואם המצב הזה יימשך - הנזקים יהיו ארוכי טווח".
ד"ר רעות פאר עוסקת בהשבחה. היא לוקחת חלק בהשבחת תפוחים ובפיתוח התפוח המדברי, זן חדש שפותח במכון וולקני והוא היחיד בעולם המותאם לאקלים חצי מדברי וגדל במישור החוף ומתאים לאחסון ארוך. היא מנהלת המרכז לעריכה גנומית, כלי המאפשר לשנות תכונות בפרי ובירק מבלי לעשות הנדסה גנטית (העברה של גן מצמח אחד לצמח אחר). "אני חוששת לגבי העתיד. השבחה של עצי פרי לוקחת זמן. זה ריצה למרחקים ארוכים. אנחנו נראה את התוצאות רק בעוד כעשור. יש חשיבות במחקר, בטח בעצי פרי, לזמן ארוך. מה שקורה עכשיו משפיע על התוצרת החקלאית העתידית".
