אם עליות המחירים הרבות שינחתו עלינו עם תחילת השנה האזרחית החדשה - חשמל, מים, מוצרי מזון ועוד - מדאיגות אותכם, וזה לאחר עליות חוזרות ונשנות בשנים האחרונות, אז דעו שעליית המחירים הגיעה עכשיו גם לשוקולד ולקפה. שטראוס הודיעה בימים הללו על העלאת מחיר של עד 18% בחלק ממוצרי השוקולד והקפה, בשל עלייה בשיעור של כ-120% במחירי פולי הקקאו ובין 50%-70% במחירי פולי הקפה במהלך השנה האחרונה. בהמשך גם אסם ויונילבר הודיעו על העלאת מחירים במוצרי קפה ושוקולד.
אבל העלייה הזו לא קרתה בוואקום. לא סתם מגדלי פולי הקפה והקקאו ויצרני חומרי הגלם קמו בוקר אחד והחליטו להעלות את המחירים. הסיבה לעלייה הזו היא אחת וברורה – משבר האקלים!
במקרה של הקקאו, למשל, כ-70% מפולי הקקאו בעולם גדלים במערב אפריקה וסדרה של שינויי אקלים פגעו בגידולים שוב ושוב לאחרונה והובילו לתוצאה המכאיבה. מחד גיסא, בצורת קשה שפגעה באפריקה ובפרט במערב היבשת הובילה לירידה משמעותית בכמות הגשמים ובתנובת עצי הקקאו.
זאת ועוד, החום הכבד והיובש הובילו לשריפות שהשמידו מטעים רבים. מאידך גיסא, כשהגיע הגשם סוף סוף הוא ניתך בעוצמה וגרם להפצה של מחלה פטרייתית שפוגעת בעצי הקקאו, "התרמיל השחור". אם כל זה לא הספיק אז סופות אבק כיסו את העצים ומנעו מעבר אור והפריעו לתהליך הפוטוסינתזה. התוצאה היא ירידה משמעותית בתנובה העולמית והיצע נמוך לצד מגבלות אספקה בניסיון של היצרנים להגדיל את הרווחים.
גם מחירי הקפה בשוק העולמי הגיעו לשיא מאז 1977 והאמירו במעל ל-70% בגלל בצורת בברזיל, ספקית הקפה המרכזית בעולם. בד בבד, גידולי הקפה בווייטנאם, היצרנית השנייה בעולם, נפגעו בשל מזג אוויר יבש בתקופת הגידול וגשמים עזים שהכו עם תחילת הקטיף. התוצאה, שוב, מחסור גדול בקפה ועליית מחירים.
הירידה בתנובה של הקפה והקקאו והעלייה במחירים הן דוגמה אחת למקרים דומים שהכרנו בשנים האחרונות, למשל עליית מחירי הווניל או מחירי שמן הזית. יתרה מכך, משבר האקלים על מופעיו השונים משפיע לא רק על הכמות של הגידולים השונים, אלא גם על האיכות שלהם. הוא משפיע על הטעם של הפירות והירקות, ועל המינרלים והחלבונים באורז ועוד. החשש הגדול הוא שבעתיד הקרוב יפגעו לא רק גידולים אקזוטיים, אלא גם יותר ויותר גידולים בסיסיים כמו תירס או חיטה, ויובילו למשבר מזון עולמי.
הקשר בין ביטחון מזון למשבר האקלים ברור וודאי. עלייה בטמפרטורה ושינויי בכמות ובפיזור של גשמים לצד רוחות וסופות חול וכן שינויי בתפוצה ובעוצמה של מזיקים ומחלות בצמחים ובעלי חיים לצד תפוצה של מינים פולשים, מאיימים על אספקה נאותה של מזון מזין לבני האדם.
לצד ההשפעות הגלובליות, למשבר האקלים ולפגיעה ביבולים יש הרבה השלכות מקומיות, למשל על הפרנסה של עובדים רבים באזורים גדולים בעולם. היא גם ממחישה את הגלובליות של המשבר, ואיך כל אחת ואחד מאיתנו יכול להיפגע. ואם זה לא מספיק, אז כשיש מחסור במוצרים יש שימוש גבוה יותר בחומרים באיכות נמוכה או בתחליפים סינטטיים פחות בריאים.
משבר האקלים מסלים ונהיה אלים יותר ושינויי האקלים פוגעים באורחות חיינו ואף בחיינו, בתשתיות ובשירותים. נגישות פיזית, חברתית וכלכלית לכמות מספקת של מזון בריא ומזין המאפשר חיים פעילים ובריאים, וגם לקפה ולקקאו יש לא מעט תועלות, היא זכות בסיסית של כל אדם ואדם.
לאחרונה משרד החקלאות שינה את שמו למשרד החקלאות וביטחון המזון. אבל הגיע הזמן שמשרד החקלאות וממשלת ישראל כולה יפנימו שמשבר האקלים כבר כאן ועכשיו וצריך להיערך בתחום המזון ובכל התחומים האחרים.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
