רבים מתושבי שדרות עזבו מאז פרוץ המלחמה את בתיהם, בשל מטחי הרקטות הבלתי הפוסקים על העיר וגם בשל החשש כי מחבלים נוספים יחדרו ליישוב הנמצא קילומטרים בודדים מרצועת עזה. מי שנשארה בעיר היא עופרה קריספל, מחנכת בבית ספר יסודי, שלא רצתה לנטוש את עשרות החתולים שאותם היא מאכילה.
ריאיון עם עופרה קריספל משדרות
(צילום: ירון ברנר)
קריספל סיפרה כי לימדה בעבר את קובי פריאנטה ז"ל, שנרצח על ידי מחבלים כשיצא לריצה, וגם שני בני משפחה שלה - אושר ומיכאל וקנין ז"ל - נרצחו בטבח הנורא במסיבת הטבע ברעים. בנוסף, היא סיפרה, נרצחו הוריה של תלמידה שאותה לימדה בשנה שעברה. "ההורים שלה נרצחו באותה שבת בתוך הרכב לנגד עיני הילדים", היא אמרה. "הכאב עצום, ההלם גדול, אני לא יודעת איך אפשר לעבור את כל זה. המראות קשים והתמונות מזעזעות, זה בלתי נתפס".
בריאיון ל-ynet live סיפרה המחנכת - מדוע נשארה בעיר: "יש לי בבית 13 חתולים שאני מטפלת בם ויש לי בחצר עוד 15 חתולים, שבאים לאכול בכל יום. אני פשוט דואגת להם. מה יהיה איתם? מי יאכיל אותם? מי ידאג להם? אז אני פה בינתיים. אני בודקת אפשרות לשנע אותם למקום אחר, ונראה מה יתפתח".
קריספל סיפרה כי הכלב שלה הועבר לבתה בירושלים. "יש לי גם כלב, האסקי סיבירי", היא סיפרה. "הכלב נמצא עם הבת שלי בירושלים. כאן, הכלב שבוע שלם לא הסכים לצאת מהממ"ד. הוא אפילו לא הסכים לצאת לעשות פיפי בחוץ. הוא פחד בצורה בלתי רגילה".
על מצבם של החתולים, היא סיפרה: "החתולים גם מאוד חרדים, כשיש 'צבע אדום' הם כולם מתחילים להתרוצץ, אפילו לפני שאני שומעת 'צבע אדום' הם כבר מתחילים להתרוצץ מתחת לאיזו מיטה או ספה. יש כמה חתולים שנכנסים לממ"ד ואחרים - כל אחד מחפש את הפינה שלו".
קריספל הוסיפה כי ההתנהגות של החתולים שונה בימים אלה: "הם חרדים, אני רואה את זה בהתנהגות שלהם, בתגובות שלהם. קודם הם היו משתוללים, רצים, קופצים, עכשיו הם ישנים רוב היום. אני מרגישה שהם יודעים מה קורה, וכשאני נמצאת במצב של לחץ וחרדה - אז תמיד יש איזה חתול שבא ומתיישב עליי, וככה מרגיע אותי עם הגרגורים שלו ועם ההתלטפויות שלו. הם בהחלט מרגישים את זה".
היא גם סיפרה על הקשר עם תלמידיה: "אני מורה כבר 36 שנים, היו לי אלפי תלמידים. בהתחלה אני בעצמי הייתי בהלם. היה לי קשה. לקח לי יומיים-שלושה ואז התקשרתי לתלמידים, התלמידים מאוד שמחו לשמוע אותי. 95% מהתלמידים שלי נמצאים מחוץ ליישוב. הם נסעו לבתי מלון, לדודים, לסבים. הם נשמעים עליזים ושמחים".
קריספל סיפרה כי חלק מהתלמידים לא מודעים לאסון הכבד. "הם חושבים שסתם היה צבע אדום, כי לא מספרים להם", היא אמרה. "חלק מהתלמידים יודעים וכן הם חרדים, הם חוששים, אבל הם מחכים לחזור לכיתה. הם מתגעגעים לכיתה, מתגעגעים לילדים ורוצים לחזור הביתה. היום אנחנו עושים שיחת זום, כדי שהם יראו גם אחד את השני. רובם עסוקים בבילויים, בלהיות עם המשפחות. אני שמחה שהם לא נמצאים בעיר, אני שמחה שהם בחוץ".
