חוקר עטלפים וחוקר תולעים, מומחים להתנהגות בעלי חיים, חברו יחד וכתבו מאמר שמכה גלים בעולם המדעי. לטענתם, בניגוד לתפיסה הרווחת, הבינה המלאכותית לא תאפשר לנו לדבר עם בעלי חיים. בעלי חיים פשוט לא "מדברים" כמונו. במאמר שפירסמו בכתב העת היוקרתי "Current Biology" טוענים שהדרך להבנת שפת בעלי החיים ארוכה מאוד, רצופה מהמורות וייתכן שהיא פשוט בלתי אפשרית.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
החוקרים, פרופ' יוסי יובל, ראש בית הספר סגול למדעי המוח, ופרופ' עודד רכבי מהמחלקה לנוירוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים, מציעים את "מבחן דוליטל" שיקבע אם אכן הצלחנו להבין את שפת בעלי החיים. "לדבר עם חיות הוא רצון בסיסי של בני אדם", הם כותבים. "אנחנו קוראים למשימה לדבר עם חיות 'מבחן דוליטל', ומזהים שלושה מכשולים עיקריים בדרך להשגת היעד". ראשית, מודלים של AI אומנם יכולים לייצר דוגמאות לתקשורת של חיות, אבל חסר ההקשר. שנית, יש צורך בעריכת ניסויים מבוקרים שימדדו את תגובת החיה. בנוסף, התקשורת בין החיות מתמקדת בקשרים מאוד ספציפיים, כמו אזהרה או חיזור. "למרות זאת שימוש ב־AI כדי לפענח את שפת החיות הוא דבר מרתק וחשוב. לכן, אנחנו מציעים קריטריונים לעבור את מבחן דוליטל וקוראים למדענים לקחת על עצמם את המשימה".
ואם המבחן הזה מצלצל לכם מוכר זה לא סתם: הוא מתייחס למבחן טיורינג המפורסם, שמציע קריטריונים כדי לדעת אם אנחנו מדברים עם בן אנוש או מחשב. "באותה דרך, אנחנו שואלים מהם הקריטריונים שצריך לעבור כדי שנדע שבאמת הצלחנו לדבר עם החיה, הצלחת להבין אותה והיא אותך", אומרים החוקרים. לאחרונה פורסמו מאמרים ברחבי העולם, מ"הניו יורק טיימס" ו"הניו יורקר" ועד כתבי עת מדעיים כמו "סיינס", שהציעו להשתמש במודלי שפה גדולים כדי לתקשר עם בעלי חיים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
לפני שנעבור על הקריטריונים לצלוח את המבחן, צריך להבין גם איך מצאו עצמם חוקר תולעים וחוקר עטלפים חוברים יחד וכותבים את אחד המאמרים המעניינים שהתפרסמו בתחום. פרופ' רכבי חוקר תחומים שונים, אבל בעיקר תורשה אפיגנטית בתולעים. כלומר, תורשה של אינפורמציה שלא דרך הדנ"א, אלא דרך מולקולות אחרות שעוברות בתורשה שנקראות רנ"א. לתולעים שאותן הוא חוקר יש מוח פשוט ביותר, המורכב רק מ־302 תאי עצב, ולכן אפשר להבין בצורה טובה יותר את הקשר בין הגנים לפעילות העצבית וההתנהגות.
פרופ' יובל נחשב למומחה עולמי בתחום העטלפים, וב־BBC אף הכתירו אותו בתואר "הלוחש לעטלפים". לאחרונה פירסם ספר בשם "עטלפים - מסע בעקבות יונק מעופף" (הוצאת כנרת) ובו הוא נותן לנו הצצה על עולמם המסתורי של העטלפים (גילוי נאות: אני באמצע הספר כעת, ומדובר בספר הרפתקאות סוחף שמעורר את יצר הסקרנות הטבוע בכל אחד).
4 צפייה בגלריה
''בעל החיים צריך להגיב למסר בכמה הקשרים. לא מספיק רק להפחיד עטלף ולראות שהוא בורח''
(shutterstock)
כנס על בינה מלאכותית באוניברסיטת תל־אביב חיבר בין שני החוקרים לכתיבת המאמר המשותף. "נחתתי מאפריקה כמה שעות לפני הכנס", סיפר פרופ' יובל, "ושאלו אותי אם אני רוצה לדבר. שאלתי את עצמי מה כבר אני יכול לומר על ChatGPT. אמרתי שיש המון מגבלות. המחשבה של 'הנה אנחנו נדבר עם חיות', אם להיות פסימיסט, היא לא ריאלית. ואם להיות אופטימיסט אז זה תלוי איך אנחנו מגדירים את המונח 'לדבר'. עודד, שאני מכיר היטב, סימס לי: 'תגיד, אם אני מפריש ריח פרומון לתולעת והיא מגיבה, אני מדבר איתה לא?' אמרתי, 'תשמע, זה גבולי. זה לתקשר בהקשר אחד ספציפי.' רצינו לחדד את הנקודה ולהבין מה אפשרי ולא אפשרי ולמה".
הצעד הבא היה להגדיר את מבחן דוליטל, שנועד לבדוק אם בינה מלאכותית יכולה לדבר עם בעלי חיים. "אנחנו מציעים כמה תנאי סף שכל מי שטוען שהצליח לדבר עם בעלי חיים צריך לעמוד בהם. החשוב בהם הוא שבעל החיים יגיב למסרים שמושמעים באמצעות התקשורת שלו כנדרש – ובכמה הקשרים שונים", מסביר פרופ' יובל. "לא מספיק רק להפחיד עטלף ולראות שהוא בורח. זאת ועוד, כמו שכדי לעבור את מבחן טיורינג הנבחן אמור לא לדעת אם הוא מדבר עם אדם או עם מכונה, כך בעל החיים צריך לא לדעת אם הוא מדבר עם אדם או עם חיה אחרת".
"יש מגבלות בסיסיות של מה אנחנו יכולים ללמוד על חוויות אחרות של בני אדם לעומת חיות", אומר הרכבי, "וההבדלים במורכבות של השפה שלנו לעומת המורכבות של תקשורת של בעלי חיים. אנחנו לא סוגרים את האפשרות הזו ואומרים שזה בלתי אפשרי לדבר עם חיות, אלא מעלים כמה בעיות מאוד בסיסיות. הלוואי שמישהו יצליח לפתור את הבעיות האלה, כך שנוכל להבין איך חיות חושבות ולהציץ לעולמות שונים משלנו".
בני האדם התקדמו מעט בכל הנוגע להבנת שפת בעלי החיים. לדוגמה, הצלחנו להבין מה עומד מאחורי ריקוד הדבורה, שמספרת לדבורים אחרות היכן ניתן למצוא אוכל. "זו דוגמא לתקשורת שפוענחה, אבל יש עדויות שהדבורים קולטות דברים נוספים מלבד הריקוד. אבל הריקוד מאפשר לדבר עם הדבורה רק על הקשר ספציפי: לאן ללכת. אנחנו לא יכולים לשאול את הדבורה איך היא מרגישה".
עד היום ניסו חוקרים רבים לפצח את שפת בעלי החיים. חוקרים הצליחו לתקשר עם קופי אדם בשפת הסימנים, אנחנו יודעים לזהות קולות אזהרה של קופים, הצלחנו ללמד כלבים לזהות חפצים בשם, וחוקרים אפילו הצליחו לפצח את העובדה שלדולפינים יש צלילים ייחודיים זה לזה. "דולפינים שורקים וזו תקשורת חברתית", מסביר פרופ' יובל. "אנחנו יודעים שהשריקות כנראה מבטאות את השם של הדולפין שממול. הנה, יוסי פה. אבל נגיד שיש להם עוד שריקה שאומרת 'בוא' או 'אוכל'. מה אפשר לומר לדולפין? יוסי, בוא. יש אוכל. זה נקרא לדבר עם דולפין. אבל אם אתה רוצה לומר לו 'בני האדם מחריבים את כדור הארץ, ראית מה הם עשו במפרץ מקסיקו'? זה לא יקרה.
"אנחנו עובדים על פענוח התקשורת של החיות. כולם עובדים על זה. לדבר בשפת החיות זה דבר אחר. אנחנו מגלים באמצעות ה־AI דברים שלא יכולנו לעשות קודם ואין ספק שזה מקדם את המחקר. אבל לדבר עם חיות כמו שאנשים מפנטזים - זה לא יקרה. למה? אין בעיה לקחת מידע קולות של בעל חיים ולהכניס למכונה, ולייצר קולות חדשים. עשינו את זה עם עטלפים. ייצרנו במעבדה קול של עטלף שאף עטלף לא השמיע. אבל השאלה היא אם ה־AI מבינה את מה שהוא ייצר או שמא זה סתם רצף של תווים. ובנוסף, אתה צריך למדוד את התגובה של החיה ובהרבה מקרים זה מאוד קשה. נניח שאת חושבת שיללה אחת של חתול משמעה לך והשנייה היא בוא. אז צריך לייצר יללות כאלה ולראות שהחתול מגיב, והוא בא והולך. ורוב בע"ח לא מגיבים כמו שאתה מצפה. וזה לא מפתיע.
"אפשר לקחת המון קולות של עטלפים, להזין אותם למודל שפה גדול ולייצר קול חדש של עטלף שמעולם לא הוקלט, ואפילו עשינו את זה", ממשיך פרופ' יובל. "אבל מה אומר הקול החדש הזה שיצרתי? האם הוא אומר 'שלום' או 'לך מכאן'? ויכול להיות שהוא לא אומר כלום, שהוא ג'יבריש. כדי להבין מה הוא אומר, צריך לתכנן ניסוי ולבדוק את תגובת החיה, אבל גם אם העטלף יגיב, יזיז אוזן, האם הוא הזיז אוזן כי הוא זיהה קול או כי הוא זיהה 'שלום'? אנחנו לא יודעים. אפשר לסרוק לו את המוח בזמן שמשמיעים לו את הקול הזה – אבל גם אם נזהה פעילות מוחית, עדיין לא נדע אם ומה העטלף הבין מהקול שיצרנו".
החוקרים מאוניברסיטת תל־אביב מדגישים שהם מקווים שהם טועים, ושמודלי שפה גדולים אכן יאפשרו לנו להציץ עמוק יותר משהם חושבים לתוך עולמם של בעלי החיים, אפילו לנהל איתם שיחה שוטפת. לשם כך בדיוק יצרו את מבחן דוליטל, שהלהיב גם תורמים, בהם איש העסקים ג'רמי קולר (שאיים להפסיק את התרומות שלו אם ההפיכה המשטרית תמשיך), שמציע תחרות בין קבוצות מדענים שמבקשות לעמוד באתגר. הקבוצה הזוכה תזכה למענק של 100 אלף דולר למחקר.
