בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת, ניסחו רוברט אופנהיימר, אבי פצצת האטום, ושותפו הארטלנד סניידר תיאוריה שמתחקה על קריסתו של כוכב והפיכתו לחור שחור. חורים שחורים לא זכו באותם ימים להתעניינות משמעותית בעולם הפיזיקה, ולתיאוריה קמו מתנגדים רבים. אך מה שהתחיל בחישובים ונוסחאות, התגלגל לספרי מדע בדיוני פופולריים, והפך כעבור יותר מ-30 שנה לתגלית מרעישה עם גילויו של החור השחור הראשון, ברבור 1-X, ובכך גם לאחד התחומים המסקרנים ביותר בחקר החלל.
כתבות נוספות למנויים:
רק לפני שבועיים פירסמה סוכנות החלל האירופית את גילויו של חור שחור חדש, הכבד ביותר בשביל החלב, פי 33 ממסת השמש, שנמצא כאלפיים שנות אור מכדור הארץ. לגילוי הזה של החללית האירופית Gaia אחראי בין היתר פרופ' צבי מזא"ה מאוניברסיטת תל-אביב, שזה עתה זכה בפרס ישראל לפיזיקה. אבל אם תשאלו אותו על רמת ההתרגשות שהוא חווה באותו השבוע - שבו גם התבשר על זכייתו וגם פורסם מחקרו על החור השחור הגדול - הוא יענה ללא השתהות: "פרס ישראל לקח בגדול.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"התחלתי לבכות. קצת. אני פולני", משחזר מזא"ה את הרגע המרגש, "ידעתי שהגישו אותי, אבל ראיתי שמודיעים על כל הפרסים ובפיזיקה לא, אז אמרתי: טוב, בטח החליטו לוותר על פיזיקה. צילצלו בדיוק כשהתחלתי ללמוד את הלימוד השבועי שלי בגמרא, ואמרו ששר החינוך רוצה לדבר איתי. לא קישרתי בכלל. אחר כך צילצלתי לאשתי וכתבתי לילדים, אבל חזרתי ללמוד גמרא".
אז המקומי מנצח את היקום הגדול?
"החור השחור זה תהליך של שנים, ואנחנו כבר שבעה חודשים מתעסקים בזה, אבל פרס ישראל זה בבת אחת".
קבלת הפרס הגיעה בימים מתוחים. פרופ' מזא"ה, שעמדותיו הפוליטיות נטועות עמוק בשמאל, הוא מתנגד נחרץ של הממשלה ושל העומדים בראשה.
ובכל זאת הסכמת לקבל מהממשלה הזו את הפרס.
"זה נכון שאני מאוד בשמאל, ואני חש אמביוולנטיות מהטקס. אבל שיכנעו אותי שהטקס ממלכתי, וזה לא שנתניהו וקיש נותנים לי את הפרס אלא מדינת ישראל וועדת המומחים שהייתה רק לפיזיקה וכימיה. אז החלטתי לקבל את זה".
המדען סטיבן הוקינג הוא כנראה האדם המזוהה ביותר עם המושג "חורים שחורים", בזכות ספרי המדע הפופולריים שלו בנושא. אבל רובנו לא ממש מבינים מה הם ומה משמעותם.
תעזור לנו להבין - איך אסטרופיזיקה משפיעה בעצם על חיינו?
"אני נותן על זה משל. נניח שהיינו נולדים באולם סגור, אין חלונות ואין פתחים, ויש בתוך האולם הזה עציץ אחד, ואנשים מפתחים תיאוריה ביולוגית רק בהסתמך עליו. עכשיו בא מישהו וקודח חור בקיר ומציץ החוצה. פתאום נגלה עולם שלם של עצים, דשא, פרחים. זה מה שאנחנו עושים, לוקחים טלסקופ ודרכו אנחנו מציצים אל העולם. הטלסקופ הוא חור בקיר. והעולם הוא שונה ממה שאנחנו מכירים. הרי אין חור שחור בכדור הארץ, ואנחנו, האסטרונומים, הצלחנו לגלות חור שחור ראשון כבר ב-1971".
ומה משמעותי בגילוי האחרון שלך?
"מעבר לזה שהחור השחור הזה כבד ורחב, הוא נוצר כנראה בשלבים מאוד מוקדמים של הגלקסיה. יכול להיות שהוא אפילו בא מקבוצת כוכבים חיצונית לגלקסיה שהתמזגה ואחר כך התפזרה. זה נותן לנו איזשהו מנוף לנסות להבין איך החורים השחורים נוצרו. ספציפית לגבי האחרון שהתגלה - הוא מאוד קרוב".
קרוב? אפשר להישאב אליו?
"אם תתקרב אליו יותר מדי תישאב. אבל בגלל שזה במרחק של אלפיים שנות אור זה לא פשוט להתקרב אליו. במונחים של היקום, זה קרוב, אבל הגלקסיה גדולה".
כל החלל מלא בחורים שחורים?
"אני חושב שכן, אבל במרחקים מאוד גדולים האחד מהשני. השניים הכי קרובים נמצאים אלפיים שנות אור מאיתנו. זה מספיק רחוק כדי לא לדאוג".
ומה לגבי אסטרואידים שיפגעו בנו?
"אני לא חושב שאפשר להגיד שאין מה לדאוג. ואי-אפשר להגיד שלא יתקרב אלינו אסטרואיד גם בעוד שנתיים. היו אסטרואידים שביקרו אצלנו ועשו סמטוחה".
בתקופת הדינוזאורים, אתה מתכוון?
"כן, 65 מיליון שנה".
ממש כלום.
"שוב, במונחי חלל".
זאת לא הפעם הראשונה שפרופ' מזא"ה (78) נמצא בין החוקרים שהובילו מחקרים פורצי דרך, ששינו את תפיסת המחשבה המקובעת. למעשה, הוא היה בין הראשונים שחיפשו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, ומהראשונים שהתעקשו על כך שמערכות השמש אינן דומות זו לזו, טרם גילוין.
"כשאני התחלתי לחפש כוכבי לכת הטכנולוגיה הייתה שונה. אנשים אמרו לי, 'אתה באמת רוצה שניתן לך זמן תצפית לחפש משהו שאנחנו יודעים שהוא לא קיים?' הייתה תיאוריה שכוכבי לכת חייבים להיות כמו במערכת השמש, וכל מערכות השמש דומות זו לזו. אני התחלתי את החיפוש עם טענה שזה לא חייב להיות כך. בסוף התברר שזה באמת לא כך. זאת מהות האסטרונומיה: להציץ החוצה ולראות את היקום. וזה יכול להוביל להבנה יותר טובה של חוקי הפיזיקה שחלים בכל היקום, וגם עלינו".
מה למשל?
"למשל יסוד ההליום, שנקרא על שם אל השמש הליוס, שנצפה לראשונה בשמש. אז אתה יכול להגיד 'מה אכפת לי אילו יסודות יש בשמש, למה אתם בכלל הולכים ומחפשים כל כך רחוק?' אבל הנה, גילינו יסוד חדש, וזה יכול לשרת אותנו פה. במרכז השמש יש תהליכים של מיזוג גרעיני, של הפיכת מימן להליום. אז אם נדע לחקות את השמש במרכזה, גמרנו את כל בעיית האנרגיה שלנו. נוכל להפיק מימן מהליום, ותוך כדי כך לשחרר הרבה מאוד אנרגיה. כמו שהשמש עושה".
לשים סוף למעצמות נפט וגז כמו איראן, סעודיה וקטאר.
"כן, נגמר הסיפור. עובדים על זה עכשיו, וכבר קראתי לאחרונה שהצליחו להחזיק במשך מאה שניות את הפלזמה בטמפרטורה של עשרה מיליון מעלות, שזה מה שצריך בשביל לשחרר אנרגיה.
"יש סיפור ידוע על המלכה ויקטוריה, שהגיעה אל המעבדה המלכותית בלונדון, בימים שאנשים שיחקו בחקר החשמל. זה היה הכל חקר תיאורטי, לגמרי פיזיקה במעבדה. בביקור הראו למלכה את הדברים, והיא שאלה, 'בשביל מה זה טוב הדבר הזה, מה זה השטויות האלה, למה אני משלמת כסף מהמסים של האנגלים?' לבסוף היא אמרה, 'אני אשמח מאוד אם אתם תמצאו דרך להפעיל את החשמל הזה כדי לגבות יותר מסים מהאזרחים הבריטים'. אתה מבין, כל הפיתוחים שלנו, חשמל, מחשבים, התחילו ממשחקים של מדענים במעבדה. ועכשיו במיוחד, כשקצב החידושים הולך וגדל בצורה אקספוננציאלית, אי-אפשר לדעת לאן זה יתפתח. אסטרונומיה מבוססת על הסקרנות האנושית בדבר מה שקורה בחוץ".
וזו שאלה של תקציבים.
"הכל זה שאלה של הקצאת משאבים. החללית האירופית Gaia זה פרויקט של מיליארד דולר. לבנות אותה, לשגר אותה. כל המדינות בסוכנות החלל האירופית תורמות כסף. ישראל לא חברה בארגון. אותי ואת שי צוקר, שהיה סטודנט שלי והיום הוא פרופ' פה בתל-אביב, קיבלו על סמך היכולות שלנו. הם חשבו שאנחנו נוכל לעזור להם. אבל סוכנות החלל הישראלית, שכבודה במקומה מונח, לא חלק מזה".
יש לך ביקורת על זה.
"בטח. הייתי רוצה שישראל תהיה חברה, אבל אני לא יודע אם היו מקבלים אותנו בכלל. אני תמיד אומר לעצמי, אתה אורח ואתה צריך לכבד את זה שהאירופאים הקדישו לסוכנות החלל שלהם המון תקציבים. יש להם מצפה כוכבים, ESO, שהוא חלום. כל המדינות באירופה כמעט שייכות לזה, והן תורמות כסף. ישראל - לא. אני חושש שהיום ישראל לא תתקבל בכלל".
המלחמה הפכה אותנו למוקצים.
"כן, לא רוצים אותנו. תראה, זה לא נוגע בי. אני חושב על האנשים הצעירים, שרק סיימו דוקטורט, וכמה שזה ישפיע עליהם. כל מי ששייך למוסד אקדמי, שנמצא במדינות החברות ב-ESO יכול להגיש הצעת מחקר ולקבל זמן על אחד הטלסקופים הפנטסטיים של ESO. זמן זה המון במקצוע שלנו. מאחר שישראל לא מקצה כספים, צריך לסמוך על שיתופי פעולה עם אנשים בתוך המדינות של ה-ESO. אחרי 7 באוקטובר אנחנו במצב מאוד קשה לשיתופי פעולה".
ברמה האישית אתה מרגיש את זה?
"קודם כל נדחה מאמר שלי שנשלח לכתב עת בריטי. לא יודע כמה פעמים זה קרה לי בכל הקריירה, אולי פעם אחת או שתיים. הפעם אני חושב שזה פוליטי. המאמרים שלי לא נדחים לרוב. זה כמובן יכול לקרות, אבל לרוב השופט אומר תתקן פה, תתקן שם. אבל לדחות בלי נימוקים רציניים? זה משהו נחרץ. אפילו עורך כתב העת הבחין בזה, והציע לנו לבקש שופט בורר".
מה עשיתם עם המאמר?
"שלחנו לכתב עת אחר, אמריקאי. אנחנו מחכים. עד עכשיו זה היה בהמתנה, בזמן שכתב העת הבריטי חיפש שופט בורר. אבל ברגע שעבר זמן מה אמרתי, יאללה, בוא נגיש למקום אחר. זה מאמר מצוין והוא עדיין לא פורסם, ואנחנו חיים רק על פרסומים. אני חושב שזה בגלל המלחמה. אין לי הוכחות, אבל זה מה שאני מרגיש".
עד כמה זה יכול להידרדר?
"זה יכול להיות בהחלט הרבה יותר גרוע. נגיד, יכולים להגיד, אנחנו לא רוצים חברים ישראלים ב- aia. אני יכול לדמיין את זה. אני מקווה שזה לא יקרה. כל המדע שלנו תלוי בשיתופי פעולה בינלאומיים, ואם זה ייפסק המדע פה יידרדר לתהומות. ואתה יודע, ההגנה האווירית של ישראל מפני התקיפה האיראנית, מאיפה היא באה? אלה נטו פיזיקה והנדסה, שפותחו על ידי מדענים ישראלים שלמדו באוניברסיטאות על ידי גדולי המדענים שמדינת ישראל יכולה להציע. הם למדו את החשיבה ואת ההשראה, וכל זה ייעלם, וזה ייעלם מהר מאוד. מנהלי המדיניות של מדינת ישראל לרוע המזל לא מבינים את זה".
אתה חושב שהם לא מבינים את זה?
"אני חושש שהם לא מבינים את זה. יש פוליטיקאים שאפילו לא יודעים אנגלית, בלי להזכיר שמות. יש אנשים שאומרים, מה אכפת לנו מהעולם, נסתדר בלעדיהם. מה זה, 'לא אכפת לנו מהעולם?' אנחנו קשורים בכל הנימים שלנו לעולם. כשהעולם יקיא אותנו – והוא מקיא אותנו יותר ויותר – אנחנו לא נוכל להחזיק פה מעמד. זאת הידרדרות שאי-אפשר להסכים לה. ורוב האנשים לא מבינים את זה. לפני 40 שנה, כשהייתי באמריקה, אמרתי את זה – העולם יקיא אותנו".
המתנגדים יגידו לך, ראינו מה קורה כשסמכנו על העולם, לא יצא מזה טוב. תראה את ההפגנות באוניברסיטאות המובילות באמריקה.
"אתה יכול תמיד להאשים את מי שאתה רוצה, זאת לא השאלה. השאלה מה עשית שהגענו למצב הזה, ומה אתה יכול לעשות כדי לשפר אותו. בעיני העולם אנחנו עושים דברים שלא ייעשו. והאנשים האלה, שמפגינים באוניברסיטאות, יהיו אלה שמנהלים את העניינים בעוד כמה שנים. הם יהיו המנהיגים. עלינו מוטלת האחריות להכיר במצב שלנו, שהוא נורא ואיום. זה הדבר הראשון. אחר כך נתחיל להגיד מה קורה אצלם".
אתה חושש לעבודה שלך, לקשרים שלך?
"רבים מחבריי יודעים שאני מתנגד לממשלה הזאת התנגדות נחרצת, אז הם מפרידים. אבל היה לי זום בדיוק לפני שבוע שבו דוברות סוכנות החלל האירופית אמרה לי, 'יש החלטה לא להזכיר את השם שלך בפרסום בגלל שאתה מישראל'. ואני אמרתי, 'זה מצב מוזר, כי גם אני מתנגד לממשלה', אבל הם החליטו וזה מה שהיה. אני לא חשבתי שכדאי לי להילחם על זה, אני אסיר תודה לאיס"א, סוכנות החלל האירופית, שנותנת לי לעבוד איתה. ובכל זאת, אנחנו משלמים ונשלם מחיר. זה תהליך איטי וזה יתפוצץ לנו בפנים".
כמה ימים אחרי אותו זום שערורייתי, שהתנער משמו של פרופ' מזא"ה כחוקר מוביל, התנצלה המנהלת המדעית של סוכנות החלל האירופית קרול מונדל והודיעה שלארגון אין מדיניות נגד ישראלים ושמישהו המציא את זה. אף שטענותיה נשמעות מופרכות, קשה שלא לזוז באי-נחת נוכח הדברים של אחד האסטרופיזיקאים הבכירים בישראל. המצב לא נעים עבור ישראלים. בכל הגזרות.
הוא נולד בירושלים, בן למשפחה ציונית-דתית; אמו עלתה מפולין לפני המלחמה ואביו עלה בגפו מביאליסטוק כסטודנט באוניברסיטה העברית. "אבי לא סיים את הלימודים", הוא אומר, "והוא תמיד אמר לי, 'אני רוצה שאתה תשלים את מה שאני לא סיימתי'. אני חושב שעמדתי בזה".
הוא זכה לראות אותך כפרופסור?
"פרופסור לא, אבל הוא זכה לראות את הדוקטורט שלי. הוא היה מאוד מרוצה. אחר כך, לא זוכר באיזו שנה, חתמתי עם התואר על עצומה בעיתון 'הארץ' נגד ההתנחלויות, והוא היה בית"רי לוהט. כשהוא ראה את זה הוא הסתכל עליי ואמר, 'בשביל זה קיבלת את הדוקטורט?'"
מאז"ה למד באוניברסיטה העברית מתמטיקה ופיזיקה לתואר ראשון, ופיזיקה תיאורטית ותורת היחסות לתואר שני. כשחיפש מנחה לדוקטורט פגש את פרופ' יעקב שחם, אסטרופיזיקאי, ואז הבין שהוא רוצה לעסוק באסטרונומיה.
בעבודת הדוקטורט שלך חקרת את בעיית שלושת הגופים, והיום יש סדרה בנטפליקס בדיוק בשם הזה.
"כן, שמעתי על זה אבל לא ראיתי את הסדרה. חקרתי משהו ספציפי בבעיית שלושת הגופים. ואז עברתי לאוניברסיטת תל-אביב מתוך מגמה לעסוק באסטרונומיה שעוסקת בתצפיות. בירושלים עסקתי באסטרופיזיקה, שזה לקחת את התצפיות שמישהו אחר עושה ולתת להם אינטרפרטציה, מה בדיוק קורה שם בכוכבים על בסיס מה שאנשים אחרים רואים".
איך באמת מתצפתים?
"טוב, זה השתנה דרמטית מאז שאני התחלתי בשנות ה-70. אז היית צריך לקרוא מאמרים על נושא מסוים, וכשהיית מזהה משהו לא מובן או מסתורי, ניסית לבדוק אם ההשערה שלך נכונה דרך תצפיות. בתחילת הדרך הייתי נוסע למצפה רמון וישן שם לילות. שם היה הטלסקופ היחיד. היום הכל מגיע אליך".
היום החלל הפך לאתר תיירות עבור מיליארדרים, אילון מאסק, איתן סטיבה. אם יש לך כסף, תוכל לטוס. לך הייתה איזו שאיפה לטוס לחלל?
"בכלל לא".
באמת?
"אני מתעניין בנתונים שמגיעים מהחלל. לנסוע לתחנת החלל יהפוך אותי להיות ככל אחד אחר. זה לא סוד שהחלל הוא היעד. תראה, הפיניקים בצור, ברגע שהם ידעו לבנות אוניות שיכלו לחצות את הים התיכון, הם הגיעו לקרתגו. בהתחלה הם הקימו תחנת מסחר קטנה ושם ישבו כמה אנשים. לאט-לאט זה גדל להיות קרתגו, שנהייתה גדולה יותר מצור. דוגמה נוספת בולטת זו אמריקה. ברגע שההולנדים והאנגלים ידעו לבנות אוניות שיכלו לחצות את האוקיינוס האטלנטי, זה שינה את כל הסיפור. מהר מאוד המושבה הקטנה הזו עברה את מדינת האם שלה. אין צל של ספק שזה מה שהולך להיות בחלל. כבר היום יש מושבות בחלל, כמו תחנת המסחר הקטנה של הפיניקים. לאט-לאט, אני לא יודע תוך כמה זמן, יבנו שם יותר ויותר כי תהיה מושבה של אנשים שיגורו שם כל החיים. נקודת המפנה תהיה כשאנשים יראו בתחנה הזו את ביתם. מי מהגר? תמיד האנשים הנועזים והצעירים".
מושבת מאדים, במובן מסוים, תהיה תחנה?
"אני לא יודע, אלה יכולים להיות מאדים או הירח או תחנת חלל. יש כבר תחנת חלל, ועובדה שנוסעים לשם במסעות של תיירות. זו שאלה של עלות של שיגור קילוגרם אחד לתחנת החלל. ברגע שהמחיר יֵרד, זאת תהיה פריצת דרך.
3 צפייה בגלריה
“כל כדור הארץ הוא גרגיר אבק מול העוצמה הזו של היקום. צריך לקבל קצת ענווה". צילום של טלסקופ החלל האבל, נאס"א
"קצב קידום הטכנולוגיה גדל בצורה אקספוננציאלית. אני חושב על סבא שלי, בכל חייו, אילו שינויים הוא חווה בחיי היומיום? מה הוא ראה כשהיה בן 60 שהוא לא ראה בגיל עשר? כמעט שום דבר. אולי רדיו. עכשיו תחשוב עליך, מה אתה עברת מגיל עשר עד גיל 40? אי-אפשר לחשוב על זה בכלל. ניידים לא היו. לא היה ווטסאפ. אפילו מחשב ביתי היה בגדר חלום".
כשאתה מקבל צילומי ערפיליות גז מהחלל, כמו אלה שטלסקופ הָאבֶּל מעביר לנו, מה אתה מרגיש?
"קודם כל השתאות שאפשר לצלם בצורה איכותית כזאת, אבל יותר מעניין אותי איזו אסטרופיזיקה נלמד מזה. מעבר ליופי ולעוצמה של היקום, נשאלת השאלה מה לומדים על זה מבחינת החלל. בני האדם תמיד התעסקו בעצמם. בהתחלה חשבנו שאנחנו במרכז, כדור הארץ במרכז והשמש מקיפה אותנו. בא קופרניקוס ואמר, זה לא באמת ככה. השמש במרכז ואנחנו אחד מכוכבי הלכת. אחר כך הבנו שהכוכבים האלה, שאנחנו רואים בשמיים, הם שמשות כמו השמש שלנו, ולאט-לאט הבנו שיש 100 מיליארד כאלה בגלקסיה שלנו בלבד. ועכשיו – וזו הפריצה הגדולה שלי הייתה זכות להיות חלק ממנה – גם לשמשות האלה יש כוכבי לכת מסביבן. אולי כמו כדור הארץ, אולי כמו מאדים או צדק, אנחנו לא יודעים עדיין, זו רק תחילת הדרך. אנחנו לא יודעים את התכונות שלהם. יש לנו ידיעה על 5,000 כוכבי לכת, אבל אנחנו מתעניינים בסקאלה היותר גדולה. המגמה היום היא תיאוריה, שלכל שמש יש כוכב אחד לפחות".
אז "כוכבים בחוץ" של אלתרמן זה לא באמת כוכבים אלא שמשות.
"זה הדבר המרכזי באסטרונומיה: הכוכבים שאנחנו רואים בשמיים הם למעשה שמשות. מה זו שמש? שמש זה משהו שבוער בפנים ומפיק אנרגיה בעוצמה של השמש שלנו, אולי קצת יותר או פחות, אבל זה סדר הגודל. ועכשיו אנחנו גם יודעים שיש כוכבי לכת מסביבם. אז מה אנחנו? אנחנו איזה גרגיר אבק קטן, כל כדור הארץ הוא גרגיר אבק מול העוצמה הזו של היקום. צריך לקבל קצת ענווה. מחבר ספר תהלים כבר אמר את זה: 'כי אראה שמיך מעשי אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו'".
הציטוט הזה לא חריג במהלך השיחה עם פרופ' מזא"ה. חשיבה מדעית מתובלת בפתגמים ובציטוטים מן המקרא, המשניות ובכלל ארון הספרים היהודי. קופרניקוס לצד הרמב"ם ואיינשטיין לצד משורר תהלים. כאיש חובש כיפה, שומר מצוות, רגלו האחת נטועה בחלל; רגלו השנייה נטועה עמוק בקרקע, בהיסטוריה של עם ישראל. זה אמנם חיבור לא שגרתי ואף מפתיע, אך יש לו משמעות בהבנת הראייה הרחבה של מזא"ה לאורך כל הדרך.
העיסוק באסטרופיזיקה לא סותר את הדת?
"לא, למה?"
כי לפי הדת האל יצר את כל היקום הזה בשביל האדם.
"לא, זה אתה אמרת".
אז בשביל מה?
"אין לי תשובה בשביל מה. האל יצר את העולם. אני לא יודע למה. אני מאמין שיש אל טרנסצנדנטי שהוא מעל היקום הגשמי, והוא יצר את העולם. נקודה. למה? אני לא יודע. אני מאמין קודם כל באלוהים שיצר באופן רצוני את היקום, ואני מאמין בדת היהודית, שמדריכה אותי איך לעבוד אותו".
אבל איך ההבנה שלך את היקום מתיישבת עם העובדה שבני אדם הם שכתבו איך לעבוד את האלוהים?
"אני עובד את האל בדרך שחז"ל קבעו, כי זו הדרך שהעם היהודי בחר לעבוד את אלוהיו. למה? אין לי תשובה. אני מחויב לזה, אולי בגלל החינוך שלי, ואני חושב שחשוב לעבוד את אלוהים. יש מוסלמים ונוצרים שעובדים את אלוהים בצורה אחרת. אני חונכתי וגדלתי בתוך הטקסטים היהודיים. אני לומד גמרא, לימדתי גמרא. ערכתי ספר על רעיונות בתורה. אני כל הזמן עוסק בדברים האלה. אני חושב שהעם היהודי יצר יצירה מפוארת של תרבות, וחלק מזה זה גם קיום המצוות.
"כתוב בתורה, 'לא תבשל גדי בחלב אמו'. זה כתוב שלוש פעמים. האם הכוונה לא לבשל גדי בחלב אמא שלו או לא חלב ובשר ביחד, זאת לא השאלה. חז"ל קבעו שלא, אז אני לא אעז להכניס כפית שנגע בה בשר לסיר חלב".
אבל חז"ל אמרו הרבה דברים שלא רלוונטיים לימינו.
"ברור שהשקפת העולם עברה אבולוציה במוסר המקראי. זה תהליך דינמי. לצערי הרבנים בימינו לא כל כך דינמיים, וצריך לקוות שהדת היהודית תצליח להתאים את עצמה לחיים המשתנים. אבל מה שיותר מטריד אותי, זה מה שעושים בשם הדת היהודית. הארץ לא שלנו. אלוהים אומר כל הזמן, אם לא תתנהגו פה טוב אני אתחיל מחדש, כפי שהוא עשה כמה פעמים. אנחנו שוכחים את זה שאנחנו פה על תנאי. כל הרבנים שאומרים לך אחרת, בעיניי מעוותים את היהדות".
אתה מכוון בעיקר להתנחלויות.
"בהחלט. המוסר שלהם נוגד לתורה. אם רוצים באמת להשתקע בכל הארץ, אז שיתנו אזרחות לכל הפלסטינים. אבל ברגע שזה יקרה נגמר המפעל הציוני. כולם מבינים את זה. הישראלים והפלסטינים בשטחים כפופים לשתי מערכות חוק. הילד הפלסטיני שהולך ברגל חמישה-שישה קילומטרים לבית הספר צריך להיות מלווה על ידי הצבא הישראלי כדי שמתנחלים לא יציקו לו. כל הישראלים כמובן מזדעזעים, אבל הכי נוח להתעלם. בשביל מה בנו את הגדרות? בשביל שלא יראו מה קורה שם".
האם הזהות או הסממן הדתי גורמים לך בושה?
"לא, כי הדת היהודית שלי היא האמיתית. מה שאני רואה לנגד עיניי זה שהיהדות הפכה להיות קרדום לחפור בו בידי אנשים שאני מאוד מתנגד לדעותיהם, ואם לא נעצור אותם מדינת ישראל תטבע. האיראנים זה רק חלק מהעניין. כמובן שצריך צבא חזק. אבל חייבים להבין שכוח זה לא הכל, ושום דבר לא נפתר בכוח. צריך בסוף לחיות בשלום עם האנשים סביבנו".
אתה יודע למה אני שם לב? אנחנו מדברים יותר מחצי שיחה על חורים שחורים ויקום ומסת שמש, ואתה עונה בקור רוח. פתאום, כשאנחנו מדברים על פוליטיקה ועל ההתנחלויות, כולך יצר ורגש. בסופו של דבר, עם כל היקום הזה, זה מה שמשפיע על חיינו, המוסר האנושי.
"זה בדיוק המתח הזה. מצד אחד, האדם הוא גרגיר אבק ביקום, אבל לגרגיר אבק הזה יש מחויבות מוסרית. בגלל שאתה מבין שאתה גרגיר אבק, יש לך יותר מחויבות. מה אתה? עוד מעט כולנו נהיה באדמה, למה לריב על פיסת האדמה הזו? איך אנחנו יכולים לריב בשם האלוהים על ריבונות הר הבית? כשאתה בא למקום קדוש, אתה צריך להוריד את הראש בהכנעה. לא לריב על ריבונות. זה ההפך מדת אמיתית, בעיניי. והיהדות הבינה את זה לאורך כל הזמן, חוץ מבדור האחרון. אסור היה לעלות להר הבית. אבל בגלל הלאומניות שלהם, הם רוצים גוג ומגוג, להרוס את הר הבית, להרוס את כיפת הסלע. אנחנו בברוך גדול".
אם תוכל לבחור לשיחה מישהו, שהוא לא בין החיים, מי זה היה?
"כמובן, האיש שאני מעריץ זה הרמב"ם, גדול הפילוסופים היהודים. בלי היסוס. הוא היה מצד אחד מחויב להלכה ומצד שני כתב את 'מורה נבוכים', שזה ספר פילוסופיה. זה איש מדהים. אני לא יודע אם הוא היה מסכים לדבר איתי. יהיה קשה לברר את העניין. אבל אני הייתי מאוד שמח לדבר איתו על הכל".
אז במבחן בין איש המדע ליהדות אתה בוחר ביהדות.
"כן, ללא ספק".
