"אני כבר שלושה ימים לא ישן. המטחים ביום חמישי האחרון היו בעיקר בגליל העליון וברמת הגולן. זה גרם להמון שריפות, עם התפשטות מהירה של האש. חלוקת המשאבים שלנו מוגבלת. אי-אפשר לענות להכל. מתמקדים בשריפות שמחליטים שצריך לטפל בהן, ושם משקיעים את כל המאמץ. אם המצב יימשך כנראה שנראה הרבה יותר שריפות, לעיתים קרובות יותר, וכנראה שיהיו גם שריפות שלא נצליח להגיע אליהן". כך אמר רמי זריצקי (55), הממונה על הגנת היערות מאש בקרן הקיימת לישראל, שלצד יערני ועובדי הקק"ל נלחם להצלת יערות הצפון הבוער.
שריפות ביערות בצפון ביום חמישי
(צילום: עובדי ויערני קק״ל)
ביום חמישי, בתגובה לחיסולו של בכיר חיזבאללה, מוחמד נעמה, שיגר ארגון הטרור כ-250 רקטות וכטב"מים לרחבי הצפון, וגם בשישי ובשבת המשיך הירי וגרם לשריפות - אחת בכניסה למרגליות, ואחת בין קיבוץ הגושרים לבין בית הלל.
הנתונים (ראו איור בהמשך הכתבה) קשים. מפתיחת המלחמה נשרפו בגליל העליון 43,066 דונמים - כ-5,000 מתוכם בסוף השבוע האחרון. ברמת הגולן עומד הנתון על 38,979 דונמים שנשרפו, אך כאן טרם הושלם המיפוי לגבי נזקי שריפות סוף השבוע, ועל פי ההערכות גם שם מדובר על אלפי דונמים נוספים.
מאז תחילת העונה החמה עובדים יערני ועובדי קק"ל סביב השעון. "מיום חמישי בבוקר, ברגע שהחלה מתקפת הטילים והכטמ"מים על הצפון, נדרשנו לטפל במספר מוקדים לא מבוטל של שריפות באזור רמת הגולן, עמק החולה והגליל העליון", תיאר יגאל מויאל, בכיר במרחב צפון של קק"ל.
השריפה בגליל עליון התרכזה בעיקר ביער ביריה. "השריפות נמשכו אל תוך הלילה ורק בשישי הושגה שליטה", סיפר מויאל. "לשריפות יש השפעה מכרעת על המערכות האקולוגיות. שריפה היא תהליך טבעי, ושריפה שמגיעה לטמפרטורה של 200–300 מעלות - הטבע יודע להתמודד איתה. אבל שריפה שמתרחשת בהיקפים כאלה גדולים, במספר מוקדים, ובגלל תנאי הסביבה מגיעה לטמפרטורה של יותר מ-600–700 מעלות, זה קטסטרופלי מבחינת אותו בית גידול. מעבר לבוטניקה, זה משפיע גם על בעלי החיים. יונקים יודעים איכשהו לברוח מהשריפה, אבל אצל זוחלים כמו צבים, נחשים וזיקיות, שהתנועה שלהם איטית יותר, היכולת להימלט מוגבלת".
בעקבות המצב נסגרו רבות משמורת הטבע בצפון, וחלק מהן עמדו תחת סיכון - בהן נחל דישון, נחל חצור, נחל דלתון, נחל משושים והמג'רסה. מדובר לא רק בפגיעה אקולוגית אלא גם בפגיעה כלכלית קשה, ברשות הטבע והגנים שאמורה להגן באמצעות הכנסותיה על אתרי הטבע במדינת ישראל. שמורת גמלא לדוגמה מכניסה 1.6 מיליון שקלים בשנה, ואילו שמורת החולה מכניסה כ-1.8 מיליון שקלים.
הפגיעה היא גם בצפון וגם בדרום. פארק אשכול, לדוגמה, הכניס ב-2022 כ-2.8 מיליון שקלים.
מיליונים רבים לשיקום
היקף הנזק בצפון הוא קשה במיוחד, ואי-אפשר עדיין להעריך כמה כסף יידרש כדי לשקם את ההרס באתרי הטבע. בדרום הארץ ביקשו אנשי הרשות כ-71.6 מיליון שקלים לצורך שיקום שמורות הטבע והשטחים החקלאיים והתיירותיים. שיקום שמורת בארי למשל, בשטח של 495 דונם מוערך בכ-4.7 מיליון שקלים; שיקום שמורת הבשור, על שטח דומה, מוערך אף הוא בכ-4.7 מיליון שקלים; ושיקום שמורת כרמיה וחולות נתיב העשרה, על 195 הדונמים שלהן, מוערך בכ-3.2 מיליון שקלים. ואלה רק אתרי הטבע המרכזיים.
זריצקי, ממונה הגנת היערות מאש מקק"ל, מתגורר בקיבוץ חניתה. ב-8 באוקטובר הוא, אשתו וארבעת ילדיהם, בגילי 9–18, פונו יחד עם שאר תושבי הקיבוץ. זריצקי נותר בכיתת הכוננות הקיבוצית, לצד מלחמתו בשריפות ביערות.
"כל החורף הייתי במילואים בכיתת הכוננות - בעיקר תכנון תרגילים, רכש והדרכות. לקראת עונת השריפות חזרתי לעבודה, עם שילוב של כיתת הכוננות. היו לנו בעבר אירועי שריפות, כמו במלחמת לבנות השנייה ב-2006, אבל עכשיו האירועים הם אחרים בעוצמות שלהם. אנחנו נמצאים בתקופה שהכל יבש, והכל עוד יתייבש בהמשך. יש לנו שריפות בגלל יירוטים ובגלל חימושי אויב. זה המון מוקדים. חלק מהמוקדים אנחנו מכבים, וחלק מתאחדים לחזית אחת לשריפה גדולה. צריך להבין שאנחנו בקק"ל לא חבר'ה צעירים, אבל עם מוטיבציה. כי אלה שעוסקים בכיבוי, יש להם קשר ישיר לעצים. אלה אנשים שבמקצוע שלהם לא כבאים, הם קודם כל עובדי יער", הוא אמר.
זריצקי הוסיף: "המקצוע המשני שלהם בקק"ל הוא כיבוי שריפות בעונת השריפות. מי שנטע את העצים בחורף, יש לו אליהם קשר מיוחד, וכשיש שריפה כולנו נרתמים לכבות ולהציל כל עץ. ממש נלחמים על כל עץ שלא יישרף. השריפות האחרונות ביער ביריה, רמות נפתלי ועוד, היו שריפות מאוד קשות. אבל אנחנו אופטימיים. רוב היער יתחדש בצורה טבעית וחלק נכרות. אבל זה יחזור להיות ירוק. לא נופלת רוחנו. אנחנו אמנם חשופים לירי יומיומי, אבל המשפחה תומכת, ואני רואה בתפקיד שליחות. אני שומר על הבית. יש אנשים שנלחמים בעזה ויש אנשים שנלחמים על הגבול הצפוני - לשמור עליו ירוק".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.07.24
