כשג׳, אמא לילדים צעירים מדרום הארץ, רכשה כלב גזעי קטן למשפחה, היא לא תיארה לעצמה מה תצטרך לעבור במהלך העסקה – כן, כך זה מרגיש כשקונים בעל חיים באחד מבתי הגידול. "הגענו למגַדל ע' הביתה, וילה ענקית עם גדר גבוהה ומיליון מצלמות, ומכל מקום את שומעת יללות של גורים קטנים. יש לו כמו חנות חיות בבית, עם מיטות קטנות, אוכל וציוד שהוא מבטיח לתת לך ברכישה של הכלב. זה כמו מבצע, הגור עולה 5,000 שקל ב-36 תשלומים באשראי, עם ריבית בקרדיט או בתוספת עשרה שקלים בחודש על העסקה, ואת מקבלת כלב, מיטה, צעצוע, אוכל יבש ורטוב, רצועה ומסרק. קיבלנו גם גם פנקס חיסונים, קבלה והסכם מכירה, שבו כתוב שמדובר בגור בריא ושאנחנו מחויבים עד תאריך מסוים לתת לו חיסון שני, כולל בדיקה וטרינרית מקיפה שתאשר את זה שנמכר לנו גור בריא בלי מומים ומחלות".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
איך הגעת דווקא לבית הגידול הזה?
"רוב המוכרים דורשים תשלום אחד, וכאן האפשרות לתשלומים משכה אותי. קשה להוציא 5,000 שקל בבת-אחת. מאוד רציתי כלב ולקח לי זמן לשכנע את בעלי, וכשהם שלחו לי את התמונות של הגור פשוט הוקסמתי. הם היו אמורים להביא לנו גור יורקשייר עד הבית, אבל אז בעלי אמר לי ׳יש לו שני גורים, בואי נלך ונסתכל עליהם כי לפעמים התמונה מטעה וצריך גם להיקשר לכלב׳״.
הגור הנבחר חזר עם ג' ובעלה הביתה, הילדים התרגשו וסוף השבוע הראשון עבר בשלום. "טיפלנו בו מילה במילה כמו שהסבירו לנו. הוא שיחק, הילדים התחברו אליו, הוא ישן איתנו בחדר וקיבל את האוכל המתאים. בשתיים בלילה הוא היה בסדר גמור לפני שהלכנו לישון, ובבוקר הוא לא בא אליי. בכל הבקרים הקודמים רק הייתי זזה במיטה וכבר הוא היה קופץ בנביחות חמודות, אבל הפעם הוא לא זז. קראתי שיכולים להיות מקרים שהכלב נרדם חזק אז אמרתי, ניחא. תכף הוא יקום. התארגנתי בינתיים לעבודה, והוא לא זז. כשהרמתי אותו - כאילו הרמתי בובת סמרטוט, הידיים והראש נשמטו הצידה. הבנתי שדחוף, צריך להתקשר לווטרינר, הראשון שיענה, ולמגַדל ע' שמכר לנו אותו. לפי ההסכם, אם קרה משהו רפואי לגור, אנחנו מחויבים להביא אותו אליו בחזרה. משמונה בבוקר התקשרנו למגדלים בלי סוף, רק בעשר בבוקר ענה בחור אחר בחוצפה, ׳מה את רוצה ממני?!׳ לא חיכינו ולקחנו אותו לווטרינר, שם נשאלנו אם הוא אכל משהו חריג או שריססנו את הבית, ומובן שלא, כי לא עזבנו אותו דקה. והכלב עדיין לא מגיב. הם הצליחו קצת לאושש אותו, הסבירו שיש לו סוכר נמוך ושהכלב חייב אשפוז״.
מה עשיתם?
״נסענו לבית חולים לחיות ואני עדיין מנסה לתפוס את הבחור שממנו קנינו את הכלב. כשהוא ענה, אחרי כמה שעות, הוא צעק עליי, ׳מה, לקחתם אותו לווטרינר? את שורפת כספים, תביאי אותו לפה עכשיו! הווטרינרית שלך תהרוג את הכלב!׳ אמרתי לו, 'איך אתה מדבר? מה קורה לך?' הוא הסביר שיש לו וטרינר שמכיר כבר את הכלב הזה ולהביא אותו הכי מהר שאפשר. בינתיים, הטיפול אצל הווטרינר עלה לי 1,080 שקל ובחוות הדעת שלו צוין שייתכן שהכלב סובל ממום נוירולוגי מולד. פתאום שמנו לב גם לעיוותים ברגליים שלו. הבאתי אותו אל ע', השער הענק סגור, אנחנו מתקשרים ומתייבשים בשיא החום כשהגור מעולף בידיים שלנו, ובכל רגע אנחנו בודקים שעדיין יש לו דופק. יצא בחור אחר, שלא פגשתי קודם, תפס את הגור ואמר ׳מה זה? זה לא כלב, למה הוא נראה ככה?׳ הוא טילטל אותו חזק, התחלתי לצעוק ׳מה אתה עושה? מה עובר עליך?!׳ והוא ענה לי, ׳זה כלום זה, זה כבר לא כלב, זה מת׳. ואני מסבירה לו שהכלב חי. הוא פותח את התחבושת ששמו לכלב, אומר שהכלב מסריח. ביקשנו לראות את הווטרינר שלהם והוא אמר, ׳מה פתאום, לכו הביתה. הבאת את הכלב ועכשיו, לכו׳. לא הבנתי מה הדיבור הזה, מה, הבאתי לך צעצוע? והוא אומר לי ׳הסירי דאגה מליבך, הכל בסדר. אעדכן אתכם׳. הוא סגר לנו מול הפרצוף את השער והלך עם הגור. אני לא יודעת מה הוא עשה איתו".
ג' היא רק אחת מתוך ישראלים רבים שמוכנים לשלם אלפי שקלים כדי להכניס למשפחתם כלב קטן גזעי, מהסוג שהפך לסמל סטטוס. מנגד, בדיון האמוציונלי הזה נמצאים המתנגדים לרכישת כלבים, גם במקרים שבהם הגידול שלהם מתנהל כראוי ולא כמתואר בכתבה, מהסיבה שאינם אמורים לשמש כתכשיט. התכתיב האופנתי שכולל רכישת כלב זעיר מגיע משורה ארוכה של סלבס, שקצרה היריעה מלהכיל. מנועה קירל ואיל גולן ועד קרן פלס ובר רפאלי – כולם העלו ברשתות צילומים עם כלביהם מהגזעים הטרנדיים, וספגו את זעמם של המתנגדים על כך שתרמו לתעשיית הסחר בכלבים.
האמוציות סביב הנושא לא עוצרות אצל הידוענים, והטענות הקשות מופנות גם לאנשים מהשורה שמעלים פוסטים על מסירת כלבים בקבוצות פייסבוק, בשל רילוקיישן או שינויים אחרים. הם זוכים לריבוי תגובות בסגנון "איך אפשר, אין לכם לב?"
ועכשיו, בימי המלחמה, סיפורים הרואיים על כלבים של יחידת עוקץ יכולים להביא לדמעות, ובו-זמנית רועים בלגיים שנקנו או אומצו בהשראתם - לא תמיד מקבלים יחס הולם. העולם מתחלק לכאלה שרואים בכלבים יצורים חיים עם נשמה, וכאלה שמסכימים, אבל רואים בהם גם מוצר צריכה, נחשק יותר או פחות, תלוי מה הטרנד.
"עכשיו זה הפודל טוי, לפני זה היה הפומרניאן ואז השיצו. והם תמיד קטנים. בואי נגיד שמאז הסרט '101 דלמטים', כשכולם רצו דלמטים שהרסו להם את הבתים, גודלם של הכלבים המבוקשים הצטמצם", מספרת יעל ארקין, מנכ"לית עמותת “תנו לחיות לחיות”.
המחירון נע כתלות בטרנדים, בדומה לאופנות בתחומים אחרים. "פומרניאן עלה עשרת אלפים שקל עד לפני שנה, המחירים שלו קצת ירדו, והפודל טוי עלה במקומו", היא אומרת. "סליחה שאני משווה, אבל זה כמו שמחיר ענבים משתנה בהתאם לעונה. יש אנשים שבשבילם מדובר באותו הדבר. סחורה. סלבים מתדלקים את הטרנדים האלה, ראינו את עומר אדם קונה ליעל שלביה גור קטן ושם אותו בתוך קופסה, ההתייחסות לכלב היא כאל מוצר, שנקנה באלפי שקלים ובהרבה פעמים גם בעשרות אלפי שקלים״.
וזה במקרה הטוב, שבו הגור שנרכש בריא. אבל כמו שג' גילתה בדיעבד, גם זה לא מובן מאליו. היא לא הכירה את התלונות נגד ע', המגדל שאליו הגיעה, שנדרש בעבר בבתי משפט לתביעות קטנות לשלם פיצויים לרוכשי כלבים אחרים, פעם בגלל גורת יורקשייר שנרכשה בגיל חודשיים ומתה כעבור מספר חודשים, כשאבחון וטרינרי ונתיחה לאחר מותה הראו חשד למחלת פרוו-וירוס; פעם אחרת היה זה גור שיצו, שמת לבעליו החדש חודש בלבד לאחר הקנייה. ישנם גם פסקי דין שהוכרעו לטובת ע', כשהתובעים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם והשופטים אפילו חייבו אותם בהוצאות בסך אלפי שקלים לטובת הסוחר.
"הגענו למי שמכר לג' את הגור עוד ב-2017, אחרי שנאמר לנו שהוא מגדל גורים בכלובים שתלויים באוויר", מספר רועי שפרניק, מייסד עמותת “קירות שקופים”. העסק הזה הציע אז "כלב-כיס, אף פחוס, פרווה מבריקה", ומאז שינה מיתוג לכזה שמספק כלבים ש"מתאימים לבתים אוהבי ניקיון". כך או כך, זהו לא סיפורו של בית גידול, אלא של תעשייה ארצית עם תחלואות, כסף גדול וכאלה שגוזרים את הקופון על הטרנד התורן.
כמו ג', גם ק' ואחותה הגיעו לאותו ע' כדי לרכוש גור. זה קרה לפני שנתיים, הסתיים בתביעה והוא חויב לשלם להן פיצויים. "הוא עבד עלינו בכמה דברים", היא מספרת. "אחותי רצתה שיצו, הפריסה של כ-4,000 שקל לתשלומים הייתה נוחה, ולא לקחנו בחשבון דברים שצריך לבדוק, חשבנו שפשוט יהיה בסדר. הגורה הופרדה מאמה בגיל שלושה שבועות, מה שבדיעבד גילינו שאסור לעשות לפני גיל חודשיים. זה עוד דבר שהוסתר מאיתנו, אמרו לנו שהיא 'כמעט בת חודשיים', וכשהווטרינר ראה אותה הוא טען שהיא קטנה יותר".
באילו פרטים נוספים הטעו אתכן?
"באנו בידיעה שאנחנו רוצות זכר, והמגדל הביא לנו לראות כמה נקבות. הוא אמר שיש גור קטן יותר שהוא יכול להביא לנו. החזקנו אותו בידיעה שהוא זכר, כי ככה הוא אמר. הווטרינר גילה לא רק שהוא קטן ממה שחשבנו, אלא שזה לא גור - זו גורה, ויש לה בקע טבורי, שמצריך ניתוח יקר. אחותי התעצבנה מאוד ורצתה להחזיר אותה, והמוכרים התייחסו באופן מגעיל, אמרו שנחכה כי אין להם זכרים עדיין, ובמקום החזר כספי הציעו כפיצוי שק אוכל! אז תבענו. עניין אותו רק כסף, לא שום דבר מעבר לזה, בטח שלא הכלבים".
לצד כל מה שעברתן, איך מחליטים להחליף כלבה בזמן שנקשרים אליה?
"אמא שלי ואני מאוד נקשרנו אליה, אבל לאחותי היה כל כך קשה עם זה שעבדו עליה ורימו אותנו. בסוף הכלבה נשארה אצלנו, שילמנו על הניתוחים והשופט פסק לטובתנו כ-1,500 שקל, אבל זה כלום לעומת מה שעברנו. היום הכלבה בריאה, אנחנו אוהבות אותה ומרגישות שהצלנו אותה".
בחזרה למקרה של ג׳ מדרום הארץ, שעדיין לא מצאה את המילים להסביר לילדיה מה קרה לכלב שהפך לחבר קרוב בימיו הספורים בביתם. "כששלחתי הודעה שאני מצפה לעדכון, המגדל כתב לי ׳אני לא קשור, אני רק עובד פה. דברי עם שירות לקוחות׳. זה אותו הבן אדם שנתנו לו כסף, שחתם איתנו חוזה ושהציג את עצמו כבעלים. איזה שירות לקוחות? מה, אני מתקשרת להוט? קניתי מכם כלב! שלחו לי הודעה אוטומטית שמנהל יחזור אליי תוך 14 ימי עסקים! כששאלתי מה עם הגור, כתבו לי, ׳הוא בטיפול'".
איזה חוסר אונים.
"ממש. לא ידעתי אפילו אם הוא חי. כתבו לי בחזרה, ׳מה יש לכלב?׳ ולא הבנתי, הרי הבאתי אותו עם כל המסמכים והביקורת של הווטרינר. הכלב אצלך. הוא כתב לי ׳אין לי יורקשייר אחר להחליף לך, תהיי סבלנית׳. עניתי שהוא לא עומד בהסכם, שכתוב שהוא מכר לי כלב בריא, והוא פשוט חסם אותי בוואטסאפ. הייתי בהלם מוחלט. התקשרה אליי אחת האחיות אצל הווטרינרית שאליה הגענו, סיפרתי לה בבכי ויצא לי הלב מהמקום. הווטרינרית הסכימה להתקשר אליו בעצמה ולומר שהיא טיפלה בכלב ושהיא רוצה לדעת מה איתו.
"הם ענו לה, 'אה, הייתה לו נפילת סוכר קטנה, עכשיו הוא בסדר'. היא אמרה להם, 'לא, יש לו בעיה נוירולוגית', והם ענו כאילו כלום, 'אה, יכול להיות שזה יורקשייר אחר, נחזור אלייך'. כנראה שיש עוד יורקשייר שחזר אליהם עם בעיה כלשהי, כי קודם לא היה להם. או שיש עוד משפחה מסכנה, או שהוא משקר. כתבתי לו שהוא מנסה לדחוף לי חזרה גור חולה ושאפנה לעורך דין, והוא כתב לי חזרה 'בהצלחה'. אני לא יודעת מה קורה, אם הוא חי, אם הוא מת. שילמתי כסף ומגיע לי גור בריא. או שיחזירו לי את הכסף. אני כבר לא בטוחה שאני רוצה משהו ממנו".
איך סיפרת לילדים?
"אנחנו עם לב שבור, הילדים הספיקו להיקשר אליו וכבר אין לי מה לומר להם. אמרתי להם שהוא באשפוז, מה יכולתי להגיד? שטילטלו לי את הכלב מול העיניים כמו בובה? אני לא יודעת מה לעשות. הכנסתי את המיטה הקטנה שלו לארון כי כואב לי לראות את זה, הוא היה אצלנו כמה ימים ונכנס כבר עמוק ללב". נכון לכתיבת שורות אלה, כשבוע לאחר הראיון, ג׳ קיבלה גור חדש שמצבו יציב.
מטחנות גורים
הפיכתם של הכלבים הגזעיים למוצר צריכה שיוקרתו במגמת עלייה תמידית, הובילה לכך שכ-30 אחוז מבעלי הכלבים בישראל מחזיקים בכלב גזעי, השיקולים המובילים מבחינתם לבחירתו קשורים בנִראות, בגודל ובשאלה אם הוא משיר שיער או היפואלרגני. 16 אחוז מהנשאלים, שהשיבו על סקר של "תנו לחיות לחיות" לקראת בחינת חקיקה בנושא, השיבו שידוע להם שתנאי ההחזקה בבתי גידול שבהם מרביעים כלבים דמוי-גזעיים, כאלה שנטען שהם גזעיים אך ללא תעודות שיאששו זאת, עשויים להיות קשים ואף נוראים.
אלא שמה שמפתיע באמת, זה שהנתונים האלה עולים בכפיפה אחת לצד זה ש-86 אחוז מהציבור השיבו בסקר שערכה העמותה - לפני שנתיים, ובכל זאת ברוב מובהק - שיש להוציא את הסחר בבעלי חיים גזעיים אל מחוץ לחוק.
"נוצר שוק שנקרא 'מטחנות גורים' או כלבים 'דמויי-גזעיים'. זו תופעה שפרצה בקורונה – כשהייתה עלייה באימוצי כלבים אבל גם במספר הרכישות של כלבים קטנים. מאז המגמה הולכת ומתגברת", אומרת ארקין. "ברוב העמותות אין כמעט כלבים קטנים לאימוץ, ואם יש – הם מאומצים מהר מאוד, או שהם חסרי עין או משהו כזה, כי את אלה נוטשים. אנשים פשוט המשיכו מהעמותות והלכו לקנות".
ד"ר שרון מעוז נבון, וטרינרית ומנהלת בית המחסה של “תנו לחיות לחיות”: "זה נראה לי לפעמים כמו בעסקות סמים, שפוגשים מוכר בפינת רחוב, בגינה, על בסיס תמונה, ובסוף עלולים לקבל משהו אחר לגמרי"
אילו בקשות את שומעת מאז שהמגמה הזו התגברה?
"יש כאלה שלא רוצים לקנות כלב, כי הם יודעים שצריך לאמץ, אבל הם רוצים רק כלב גזעי וקטן. אני מסבירה שאין לנו. הרבה מתביישים או מתרצים את הסיבה שבגללה הם קנו כלב גזעי. ראיתי את הביקורות על הידוענים, זה לא במקרה. אנחנו מסבירים כבר שנים, אל תיתנו יד לסחר הזה בבעלי חיים. חלק מהכלבים גדלים בתנאים מזעזעים, וכשאתה נכנס לחנות ורואה גור לבן מפונפן או פודל טוי קטן וחמוד, אתה לא תמיד רואה את אחורי הקלעים ואיך אמא שלו מוחזקת שם".
איך היא עלולה להיות מוחזקת?
"עשינו החרמה עם משרד החקלאות מבית גידול שהיה במחסן בחדרה. לא היה שם אפילו חלון, לא יודעת איך הם חיו שם. האמהות היו עם גידולים בעטינים וראסטות על כל הגוף, וכל מה שהן עשו זה להמליט. את הגורים שלהן מכרו באלפי שקלים. המגדלים כמעט תמיד מבקשים להיפגש במקום אחר, כדי שלא תגיעי לראות את המקום עצמו. במקרים אחרים יש כלבה אחת בבית שהרביעו כדי לייצר הכנסה נוספת, גם זו תופעה קיימת; אבל אנחנו מדברים על בתי הגידול שמחזיקים 30-40 גורים ואנחנו יודעים גם על כאלה עם מאה ומאתיים גורים".
בית גידול המוני מהסוג הזה בדיוק נחשף לפני כארבע שנים בגליל העליון, שם אותרו במושב אליפלט כמאה כלבי שיצו שנחשדו כחולים, ותושב טבריה נעצר בחשד שתיכנן למכור את הכלבים במאות אלפי שקלים מבלי שהמשפחות הקונות היו מודעות ללקויות ולחולי.
בעמותות כבר למדו לזהות את הפרופיל של מנהלי בתי גידול כאלה. "רואים את זה בהרבה מושבים, זו הפכה להיות פרנסה קלה כי לא צריך להתאמץ יותר מדי", מאפיינת ארקין. "מס הכנסה מאוד מתעניין בזה לאחרונה כי הבינו שם שזה שוק שמגלגל מאות מיליוני שקלים, לעיתים בלי לשלם מס ובלתי לתת קבלה - אז הם מהדקים פיקוח. עשינו החרמה במושב בדרום לפני כמה שנים, של 67 כלבים שנתנו להם לאכול פיתות מיובשות, חלקם בתנאים מזעזעים. משרד החקלאות החרים את כולם, וכולם הגיעו אלינו. כשפירסמנו אותם לאימוץ, כלבים גזעיים וקטנים, קיבלנו כמות טלפונים כזו שהלוואי על כלבים דרוסים שאנחנו מצילים בדרך. אבל את אלה רואים באינסטגרם אצל הסלבים, אפשר להחזיק אותם על היד או להכניס אותם לתיק. סמל סטטוס".
סטטוס בצד, המצב הכלכלי של הקונים לא תמיד בהלימה לתדמית הפאריס-הילטונית שמשדרים כלבים ננסיים קטנים, מה שמסביר את הביקוש לכאלה שמציעים תנאי תשלום נוחים או מחירים נמוכים יחסית.
"לא לכל אחד יש כסף לקנות עכשיו כלב ב-6,000 שקל, הרבה פעמים באים אלינו אחרי שמתגלות בכלב בעיות רפואיות, ואז אני אומרת לעצמי, 'כסף כדי לקנות אותו מצאתם, אבל למה אין כסף לטפל בו?' זורקים אותם אצלנו, כאילו זו סחורה בלי ערך", אומרת ארקין. "בשבוע שעבר הגיע אלינו פודל טוי במצב אנוש, שנקנה ביותר מעשרת אלפים שקל מבית גידול. כשהוא חלה, המוכרים אמרו למשפחה שזה לא עניין שלהם, והמשפחה נטשה את הגור במרפאה. למחרת הוא מת. רבים מהכלבים הגזעיים באים עם מחלות, ולפעמים מרביעים אותם בתוך המשפחה וגורמים לעוד בעיות".
יותר מדי פעמים, היא אומרת, "מי שיש לו קצת כסף ורוצה להיראות 'על הפרנג'י' ישקיע 5,000 שקל, וכשיהיה צריך לטפל בכלב – יזרוק אותו".
ח', לעומת זאת, עשתה הכל כדי שהגורה שקנתה תשרוד. הילדות רצו כלב, הגורה נראתה במצב טוב אצל המגדל, ואחרי יומיים התחילה להקיא ולשלשל. כשהתלוננה, המוכר שלח אותה לקנות מזון כלבים אחר. כשזה המשיך, היא פנתה לווטרינר ושמעה שייתכן שהכלבה לקתה בפרוו-וירוס. "לא ידעתי אז מה זה, שאלתי בשיא התמימות והוא ענה שזו מחלה שגורמת מוות. הרגשתי כאילו מישהו תקע לי סכין בלב", היא אומרת.
בינתיים, המגדל הציע לה להחזיר את הגורה אליו ואפילו העביר סרטון שבו נראית כלבה שמחה ומקפצת. "חשבתי, 'וואו, איזה יופי, ברוך השם'. אחרי שבוע הוא אמר לי לבוא לקחת אותה, שמתי לב שהייתה בכניסה לבית שקית אינפוזיה וחשדתי שהוא נתן לה סטרואידים. אחרי שבוע הכלבה מתה לי בידיים".
ח' לא ויתרה, היא לקחה את הכלבה למכון הפתולוגי לכלבים בבית דגן, ושם אישרו לה שהכלבה לקתה בפרוו-וירוס. "התחילו ליפול לי האסימונים".
היא זכתה בתביעה נגד המוכר, ופוצתה בכ-6,000 שקל בעבור עלות הגור, עוגמת הנפש והוצאות משפט. "מה שמקומם אותי זה שיש תביעות קודמות נגדו, ובית המשפט לא לוקח את זה בחשבון ומאפשר למגדלים כמוהו להמשיך".
והם אכן ממשיכים. "זה נראה לי לפעמים כמו בעסקות סמים, שפוגשים מוכר בפינת רחוב, בגינה, על בסיס תמונה, ובסוף עלולים לקבל משהו אחר לגמרי", אומרת ד"ר שרון מעוז נבון, וטרינרית ומנהלת בית המחסה של “תנו לחיות לחיות”. "כשמגיעים אליי עם גורים, אני תמיד שואלת איך היה תהליך הקנייה והאם ראו את הורי הגור בעיניים. לחלק הראו תמונה, אצל אחרים גם זה לא. כלבים בלי חיסונים או עם חיסונים שלא חתומים בידי וטרינר, אולי לא נעשו ומדובר במצג שקר. מי שמגלגל עסק בצורה כזו לא פועל מאהבת בעלי חיים, אלא מבֶּצע כסף. והכלבים שבורים מנטלית".
איך זה מתבטא?
״היה לי מקרה של החרמת פודלים שלא ידעתי מי זכר ומי נקבה, כי כל החלק התחתון שלהם היה ראסטה אחת גדולה עם צואה ברמה שלא היה אפשר להרגיש אם יש שם איבר זכרי או לא... היה צריך לגלח אותם, לנקות אותם ואז לגלות המון דלקות. העיניים של הכלבים האלה במצב מזעזע כי הם לא רואים אור שמש ומבודדים מהעולם. האומללות הייתה שוברת לב".
לצד הבעיות הרפואיות אצל כלבים שנסחרים, ישנן הצרות של הכלבים שאיש לא ביקש להכניס לביתו. פערי הביקוש ב"סחורה" צפים כשכלבים שלא אומצו מתים. "לא כל הנתונים על הרג בעלי חיים חשופים בפנינו", אומרת ארקין, "כי משרד החקלאות מסרב לתת לנו נתונים, ואנחנו בהליכים משפטיים מולו לגבי חלקם. אנחנו עובדים על הצעת חוק לאיסור זיווג, מכירה ופרסום של בעלי חיים, שעברה החודש בוועדת השרים ועכשיו נמצאת בוועדת חינוך בהכנה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. זוהי הצעה ש׳תנו לחיות לחיות׳ כתבו ומי שמובילים אותה בכנסת הם ח״כ יסמין סאקס וחבר הכנסת חנוך מילביצקי. החוק מחריג את ההתאחדות הישראלית לכלבנות והרעיון מאחוריו הוא לעצור את מטחנות הגורים האלו, וכל מקום כזה יצטרך רישיון לביצוע הרבעות - ואותו וטרינר שייתן רישיון להמלטה, יצטרך לבצע ביקורת למקום. מי שירביע ללא אישור יקבל קנס של 75 אלף שקל, קנס שאנחנו מאמינים שיעצור את מה שרואים היום״.
"זו תעשייה שמגלגלת כסף על גב הכלבים", אומרת ח"כ סאקס מיש עתיד. "לקנות כלב גזעי תמיד בא על חשבון כלב שיורדם בסוף. יחד עם העמותות ניסיתי שנים להוביל חקיקה של 'עקר, סרס, חסן, החזר', שתהיה משלימה לחוק האיסור על זיווג ומכירה. רק החקיקה הזאת תייצר את השינוי הדרמטי, כי אני כבר שנים רואה מגדלים שמפוצצים את הפייסבוק והטיקטוק בפרסומות לכלבים כאילו זה תיק של שאנל. חוק איסור זיווג כלבים אומר שמי שלא יקבל היתר לגידול, ואנחנו עדיין עובדים על הקריטריונים לקבל ההיתר, יהיה אסור לו למכור ולפרסם, ואילו הפרסום הכי פשוט באינסטגרם - יגרור קנס של 75 אלף שקלים״.
זה לא יעביר את כל הפעילות הזאת לטלגרם ולשוק אפור של כלבים?
״זה לא משנה, כי כרגע גם כשאת מתחקה אחריהם אף אחד לא פועל. ברגע שעולים על מגדל צריך להגיע עם משטרה. אני רוצה שחובת ההוכחה תעבור אליהם - שהם יצטרכו להוכיח שהם לא ניסו למכור, וברגע שמישהו מהשכנים יספר שיש לך גורים בבית, יגיע וטרינר עירוני שיוכל להחרים את הכלבים ולתת קנס. אנחנו רוצים להקשות על המגדלים האלה להגיע לקונים - כדי להרוג את השוק הזה".
מטעמו של סוחר הכלבים ע' נמסר בתגובה: "הטענה שגורים חלו או מתו זמן קצר לאחר שנקנו ממרשי היא שקרית. כל גור המוחזק בבית העסק שלו ומוצע למכירה נבדק אצל וטרינר מוסמך. הקונה נדרש לחתום על הסכם שבו נכתב שידוע לו שאין אחריות על בריאות הגור, ושעליו לקחת אותו לבדיקה וטרינרית לא יאוחר מ-48 שעות לאחר הקנייה. בהסכם גם נכתב שאם יימצאו בבדיקה מטעם הקונה בעיה רפואית או מום, המוכר יספק לקונה גור אחר ושווה ערך לגור שאובחן חולה. ואכן היו מקרים שבהם ניתנו ללקוחות גורים אחרים, ללא עלות נוספת. לא היה מקרה שבו נמכר במודע גור כאשר הוא חולה או שאובחן אצלו מום. אכן הוגשו בעבר תביעות נגדו בגין גורים שנטען שהיו חולים במועד קנייתם, אך מרביתן נדחו. כל גופי הפיקוח שביקרו בבית העסק של מרשי לא גילו ממצא חריג שמצדיק את התערבותם".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "המשרד פועל רבות בכל הנוגע לאימוץ אחראי של כלבים, ופירסם טרום המלחמה קמפיין תחת הנושא "כלב לא קונים, כלב מאמצים" במטרה להעלות את המודעות הציבורית לנושא חשוב זה. המשרד פועל גם במישור החקיקתי, ויזם לאחרונה שורת תיקוני חקיקה בהיבטי צער בעלי חיים, ביניהם: איסור יבוא חיות מחמד שבוצעו בהן קעקועים, חיתוך אוזניים או זנב לצורכי נוי, שאופייניים בדרך כלל לכלבים גזעיים. לאחרונה נכנס לתוקף תיקון חקיקה, המאפשר להרשיע אדם בהפרת תקנות צער בעלי חיים, כמו החזקתם במתחם קטן מהקבוע בתקנות, ללא דרישה להוכיח 'מחשבה פלילית'. המשרד מקיים קבוע ביקורות בכל מקום בו יש חשד להפרה של חוק צער בעלי חיים. לעניין המגדל המוזכר בפנייתכם, במקום התקיימו מספר ביקורות, האחרונה לפני כחודשיים, והנושא בחקירה".
פורסם לראשונה: 00:00, 23.08.24
