"אנחנו נמצאים בתקופת מלחמה אבל לא רואים שינוי ניכר מבחינת העופות הנודדים", מספר יורם מלכה, פקח שמורת החולה של רשות הטבע והגנים: "אלא אם יש יירוטים מעל השמורה. אז אפשר לראות בהלה וחזרה לשגרה של עופות המים".
לדבריו, "כאשר הייתה את התקפת המנע בלבנון ראינו בשש בבוקר את תחילת נדידת הדורסים, מה שלא קורה בשעות האלה בדרך כלל. הדורסים ממתינים לשעות החמות יותר. אבל כשיש הרעשה כזו, היא כנראה הוציאה אותם מוקדם מן הרגיל".
כ-250 מיליון ציפורים צפויות לעבור דרך ישראל, אחד מנתיבי הנדידה החשובים ביותר עבורן. כאמור, למרות דיווחים באוקראינה על השפעת המלחמה על בעלי כנף, בישראל המצב דווקא יציב. אל עמק החולה הציפורים נמשכות דרך מעברי ההרים ודרך מטולה והגולן. כיום ניתן לראות אלפי חסידות ואיות צרעים ואת התור המצוי. גם בעמק בית-שאן ועמק יזרעאל יעברו מאות אלפי ציפורים נודדות, כשבריכות הדגים של עמקי הצפון מהוות עבורן תחנה אחרונה לפני המסע אל המדבר.
הצפר יובל דקס, איש החברה להגנת הטבע, מספר שהציפורים לא מבינות את המצב: "הן לא מבינות שהמלחמה מסוכנת, אבל המלחמה לא משפיעה על הנדידה - ונתיב הנדידה שלהן הוא שילוב של גנטיקה וגיאוגרפיה".
דקס הוא גם סוקר של פארק אריאל שרון, אחד המוקדים החשובים של הציפורים הנודדות במרכז הארץ. לאורך השנים, התגלה שהפארק מהווה אחת מנקודת העצירה החשובות ביותר לציפורים באזור, בוודאי בגוש דן. מדובר באי של בתי גידול מימיים ושדות, והוא מספק תחנת עצירה למגוון של קרוב ל-200 ציפורים.
בין האורחים המיוחדים שהגיעו לבקר כבר בפארק במסגרת נדידת הסתיו בולטת אורחת מיוחדת - ביצנית שחורת כנף - עוף ממשפחת החופמאים אשר מקנן בצפון אירופה ואסיה. ציפורים נודדות נדירות נוספות הן החרטומית הבינונית והזרעית הקטנה. "חודש ספטמבר הוא שיא הנדידה", אומר דקס. "הציפורים עוברות כאן באלפים. רוב הנדידה מתרחשת בלילה".
"המושג מלחמה לא נמצא אצל הציפור בלקסיקון", מסביר דקס. "היא לא יודעת איך להתמודד עם זה. הן פשוט ממשיכות את מה שהן עושות. אם הן שומעות פיצוץ הן בורחות, אבל לא מבינות שצריך להתרחק ממקום מסוים".
לדברי דקס, הנחליאלי הוא לא המבשר האמיתי של הסתיו: "לאנשים יש נטייה לחשוב שהסתיו מתחיל עם הנחליאלי, אבל הציפורים שמבשרות את הסתיו מגיעות בסוף יולי ואוגוסט - עם החסידות ועופות המים. אל תחכו לחגי תשרי לחפש את הציפורים. תצאו עכשיו".
ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע: "כ-200 אלף כבר עברו דרכנו, אבל יש כמובן המון ציפורי שיר וציפורים קטנות נודדות". על השפעת המלחמה על הנדידה הסביר כי "בינתיים אנחנו לא רואים השפעות של המלחמה על הנדידה. צירי הנדידה הם בני מיליוני שנים, וחלק גדול מהציפורים לא מסתכלות למטה אלא קדימה. הן חוצות אותנו בבת אחת וממשיכות הלאה. אך כאשר הציפורים נוחתות על הקרקע פיצוצים ורעש ושריפות, יכולים להשפיע עליהן באופן מקומי. אבל הציפורים חוות אתגרים אחרים כמו אובדן בתי גידול, התחשמלויות, ציד והרעלות. זה בהחלט משפיע על הנדידה".
פורסם לראשונה: 00:00, 05.09.24