למעלה מ-20 אלף דבורים בחרו בבית משפחת בן עטר בצפון תל אביב כמשכן הקבע החדש שלהן. מי שהתלהבו פחות, היו התושבים המקוריים, שאחרי שנעקצו שוב ושוב, שמו לב כי הדבורים עפות הלוך ושוב מאותה הנקודה במרפסת. המשפחה יצרה קשר עם העירייה כדי לטפל במטרד, אבל במקום להדביר את המפגע, חלילה, בעירייה שלחו אליהם את ארגון "מגן דבורים אדום".
"מגן דבורים אדום" היא עמותה הפועלת בכל הארץ להצלת נחילי דבורים שהתנחלו במקומות שבהם הם מהווים מטרד. "בכל שנה, בחודשי האביב והקיץ, מלכה חדשה קמה ונוצר נחיל חדש שמחפש את דרכו", מסביר יובל שב, ממונה קהילות בעלי חיים ומגוון ביולוגי של עיריית תל אביב-יפו. "בטבע, הנחיל מקים את הכוורת החדשה בגזעי עצים, או במערות, אבל באזורים עירוניים, התנאים האופטימליים מבחינתו נמצאים פעמים רבות בסדקים בקירות או בצינורות מזגנים".
בכך חשופות הדבורים לסכנות הדברה ופגיעה, שעלולות להשפיע על המאזן האקולוגי באותה הסביבה. כדי למנוע פגיעות כאלו, החליטה העירייה לאמץ קהילה מיוחדת קהילת אוהבי הדבורים של תל אביב-יפו, ויצאה במבצע הצבת תיבות ההתנחלות לדבורים. "העירייה רכשה עשרות תיבות התנחלות, המוצבות בעונת הלידה של הנחילים בגינות קהילתיות, מרפסות, גגות בניינים ואזורי טבע עירוניים", מספר שב. "המתנדבים שמתחזקים את התיבות מורחים דונג דבורים בפתח על מנת למשוך את הנחיל, בודקים לשלומו ולבסוף מחלצים אותו מן התיבה אל כוורת קבע".
הקמת תיבות התנחלות לדבורים הוא מנהג הקיים בערים רבות מסביב לעולם, אך תל אביב היא העיר הראשונה שבה מתנהל המיזם בשיתוף מלא ובהובלת תושבים דבוראים חובבים.
לעזרת משפחת בן עטר הגיע צור גנוסר, מתנדב ב"מגן דבורים אדום", דבוראי חובב ודור שני לדבוראים. "דבר ראשון, אם רואים דבורים - לא לנופף בידיים", הוא מזהיר את הצלמת דנה קופל ואותי, בעת שאלפי דבורים חגות סביבנו, מנסות להבין מי פלש למנוחתן בכוורת. "קודם כל, נפרק את המסה של המושבה, נעביר אותה אל הכוורת הזמנית, נשים את הדבש בצד, ונעביר את כל הקומפלקס אל כוורות חקלאיות בצפון שנפגעו מהמלחמה".
אחרי שניסר את הפאנל שבו התנחלו וחשף את הכוורת, פיזר לעברן גנוסר עשן עלי איקליפטוס שרופים, שנועד להסיח את דעתן ולהרגיע אותן. "אם הן לא היו עצבניות הייתי עובד גם ללא מיגון", הוא אומר בעת שהוא עוטה כפפות, מיד לאחר שנעקץ באצבעו.
זה לא החילוץ הראשון שלו: לפני מספר חודשים נקרא גנוסר לרמת החייל, לפינוי כוורת בגובה שני מטרים שנוצרה במחסן נטוש. במקרה של משפחת בן עטר, מדובר בכוורת סטנדרטית, כ-23 אלף דבורים ודבורה. "בתוך כולן אנחנו צריכים למצוא דבורה אחת- המלכה. אם לא נוודא שהעברנו את המלכה, אין עתיד לכוורת. אם אין מלכה שמטילה ביצים כל הדבר הזה מת תוך חודשיים".
את המלכה הוא מחפש בכל חלת דבש שנחצבה מהכוורת, ואחרי כמה שעות מצליח למצוא אותה ולחלץ את "נחיל בן עטר" בשלום. בימים הקרובים יעשה הנחיל את דרכו בכוורת זמנית אל מושב הקבע בצפון: במטולה או בלהבות הבשן.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.11.24
