בעשור האחרון הלכו והתרבו אירועי הזיהום באילת וכתוצאה מכך התפשטה גם פריחת האצות. לאחרונה, האצות מכסות את מרבדי עשבי הים בחוף הצפוני. ברשות הטבע והגנים מודאגים.
 
(צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)

פקח היחידה הימית ברשות הטבע והגנים, עומרי עומסי, יצא לצלילת סקר בחוף הצפוני באילת כשהבחין בתופעה המדאיגה. ״ראיתי שמרבדי עשבי הים בחוף הצפוני באילת מכוסים באצות, תופעה שאינה אופיינית לעונה", סיפר. "פריחת האצות חוסמת את אור השמש ופוגעת במרבדי עשבי הים והאלמוגים שמאוד חשוב לנו לשמור עליהם. עיקר הפריחה נצפתה אל מול שפך תעלת הקינט למפרץ אילת".
תעלת הקינט הוקמה במקור כתעלת ניקוז לשיטפונות. כיום היא משמשת גם להזרמת תמלחות עשירות בנוטריינטים ובמזהמים נוספים. חברת מקורות היא המזרימה העיקרית כיום של נוטריינטים, מסבירים ברט"ג, עם 21 טון חנקן בשנה. בנוסף אליה גופים כמו חברת ערדג, מלח"י והמצפה התת ימי מזרימים יחד כחמישה טון חנקן בשנה. ההזרמות הנקודתיות האלה, שחרגו מערך סף שקבעה ועדת מומחים - שעומדת על 22 טון חנקן בשנה - גורמות להשפעות מקומיות כמו פריחת האצות.
4 צפייה בגלריה
   חתול ים בין מרבדי האצות בים האדום
   חתול ים בין מרבדי האצות בים האדום
חתול ים בין מרבדי האצות בים האדום
(צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
ד"ר אסף זבולוני, אקולוג ים במרחב אילת ברשות, מוסיף כי "פריחת האצות נצפתה בחוף הצפוני של אילת ממזרח ללגונת השלום. נראה שהסיבה לאותה פריחה היא זיהום מקומי של אזור זה בנוטריינטים מתעלת הקינט וימים שמשיים בשבוע האחרון. פריחת אצות כזו מסוכנת ופוגעת במרבדי עשב הים שבחוף הצפוני, בית גידול חשוב שתומך בתפקודן של שוניות האלמוגים באילת.
"חשוב מאוד לצמצם את כמות הנוטריינטים המוזרמים למפרץ אילת. עומס בנוטריינטים גם פוגע בחוסן של האלמוגים וביכולתם להתמודד עם שינויי האקלים ותופעות הלבנת האלמוגים שנצפתה לראשונה במפרץ אילת בשבועות האחרונים".
4 צפייה בגלריה
הפגיעה במפרץ אילת
הפגיעה במפרץ אילת
הפגיעה במפרץ אילת
(צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
4 צפייה בגלריה
חתול ים בין מרבדי האצות בים האדום
חתול ים בין מרבדי האצות בים האדום
(צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
עשבי-ים אינם אצות, אלא צמחי-ים עילאיים בעלי פרחים. כצמחים, יש להם יכולת תמיכה במגוון גדול של בעלי חיים. על כן, עשבי-ים נחשבים למיני מפתח המהנדסים ומשפיעים על סביבתם.
במרבדי עשב-הים ניתן להבחין בבעלי חיים ייחודיים לאזור, אשר כמעט ואינם נראים בשוניות האלמוגים או במערכות אקולוגיות ימיות אחרות. הם נחשבים גם כבתי אמנה – אזורים שבהם מיני בעלי חיים מעבירים את השלבים הראשוניים של חייהם ולאחר מכן נפוצים למערכות אקולוגיות שכנות, כגון הים הפתוח ושוניות האלמוגים.
4 צפייה בגלריה
(צילום: עומרי עומסי, רשות הטבע והגנים)
מבחינה כימית, בזכות תהליך הפוטוסינתזה, סופחים עשבי הים כמויות גדולות מאוד של פחמן דו-חמצני ובכך תורמים לוויסות כמות הפחמן הדו-חמצני בים ובאטמוספרה ולוויסות חומציות מי הים. מבחינה בריאותית, עשבי-הים מפחיתים את החשיפה לחיידקים מחוללי מחלות באדם, בדגים ובחסרי חוליות.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.12.24