בשיתוף אסם נסטלה
מנסים לפצח את אחד האתגרים הגדולים במשבר שמאיים על כולנו. צפו
תחזיות המדענים למשבר אקלימי היה ששנת 2050 תהיה שנת המשבר. אך בינתיים המציאות הקדימה את התחזיות ועל פי חלק מהמדענים עכשיו זו הדקה ה-90.
המשמעות ברורה: יש לפעול במהירות על מנת לנסות ולעצור את ההתדרדרות. לתעשייה תפקיד מפתח בשינוי הרגלים לטובת צמצומה של הטביעה האקולוגית, זו שתקבע את מידת ההשפעה שלנו על הסביבה. איך עושים זאת? מה האתגרים מולם ניצבת תעשיית המזון בבואה להקטין את אותה טביעה אקולוגית ואילו פתרונות קיימים בארגז הכלים התעשייתי?
לקראת ועידת האקלים של ynet וידיעות אחרונות, הוזמנו שניים, שמבינים היטב את האתגרים הניצבים בפני האנושות, גם אם הם באים מכיוונים שונים אל האירוע - פרופסור מרסלו שטרנברג, אקולוג של שינויי אקלים מאוניברסיטת תל אביב ואייל ליברמן, סמנכ״ל שרשרת אספקה באוסם נסטלה. צפו בפרק המלא בראש העמוד.
שינויי הרגלים בתעשיית המזון
"מה שהיה הוא לא מה שיהיה", אומר פרופ' שטרנברג. "אנחנו חיים בעידן של משבר אקלים אקולוגי, והוא עידן המשפיע על ייצור המזון שאנחנו צורכים. מה שקורה בעולם ומה שקורה בישראל משפיע מאד על מה שאנחנו אוכלים ועל מה שאנחנו שמים בצלחת. השינויים האלה הם כורח המציאות כדי להתמודד עם משבר האקלים שהוא כאן ועכשיו".
"התחושה הברורה היא שצריך לשנות ולהתאים את תהליכי הייצור למה שעתיד לקרות, ואצלנו היא התקבלה כבר לפני שנים", אומר אייל ליברמן מאסם נסטלה. "ההחלטה התקבלה אצלנו כבר לפני מספר שנים והנושא הפך למחויבות של החברה ושל הקבוצה, אבל גם מחויבות אישית של כל אחד שפעיל בה. המחויבות הזו היא חלק אינטגרלי מהמהות והקיום של החברה ואנחנו משתדלים להיות נושאי הדגל, הן ברמה של החברה והן ברמה של המדינה ושל העולם דרך קבוצת האם".
ואכן, אסם נסטלה שמה לה יעדים מחמירים בתחום הקיימות וההתייעלות כבר לפני שנים, בכך שחילקו את העשורים הקרובים ליעדי ביניים - בשנת 2025, שנת 2030 ואחר כך ב-2050. "אנחנו מנסים להיות מובילי דרך", אומר ליברמן.
מה צריך לעשות?
פרופסור שטרנברג מציג את האתגרים הניצבים מול החברה ומול התעשיינים ומסביר שגידול האוכלוסייה בישראל הופך לאתגר תזונתי לו יש השלכות. "אנחנו עולם ראשון עם קצב גידול של עולם שלישי", הוא אומר ולוקח בחשבון שגידול האוכלוסייה הזה בא על חשבון מקורות גידול וחקלאות ועל מקורות מים מוגבלים. לכן, הוא מסביר, צריך לפתח זנים של צמחים שונים, שצורכים פחות מים, שיזדקקו לפחות שטחי גידול ועל הפחתה של חומרי הדברה.
3 צפייה בגלריה
"אנשים נדהמים לשמוע כמה מים נדרשים ליצור ק"ג אחד של בשר".
(צילום: Pixabay/CC0 Public Domain)
האתגר: צמצום טביעת הרגל הפחמנית
באסם נסטלה, מסביר ליברמן, נעשה כל העת מאמץ להפחתת טביעת הרגל הפחמנית באמצעות טיפול בחומרי הגלם. "זו המטרה וזה האתגר שעומד בפני הטכנולוגים אצלנו", הוא אומר. לדבריו, בעבר דיברו בתעשייה רק על איכות ומחיר, עכשיו נוסף ממד טביעת הרגל הפחמנית ככזה שנלקח תמיד בחשבון.
ליברמן מספר שבקיץ הקרוב יחלו באסם נסטלה בפרויקט שיעשה שימוש בפטריות באדמה, שמיועדות להחליף חומרי הדברה בגידולי תירס וחומוס ובכך לנסות ולהפחית את טביעת הרגל הפחמנית של גידולים אלה ואולי גם אחרים.
כל המאמצים יושבים על מגמה עולמית רחבה שרווחת בתעשייה העולמית ומעוגנת בהסכמים בינלאומיים, כאשר תאגידי ענק ציבוריים, כמו נסטלה העולמית, מחויבים לתת דיווח לציבור על תהליכי הפחתה של טביעת הרגל הפחמנית שלהם, מתוך מאמץ בינלאומי להשפיע ולהאט את משבר האקלים. אסם נסטלה, היא כמובן חלק מאותו תהליך.
"המחויבות היא גם של לחץ של הקהל, שמבקש מהתעשייה לעשות שינוי", אומר ליברמן ומוסיף: "המחויבות צריכה לבוא ממקום של אמונה, לא ממקום של כפייה ולא באיום. יש לנו כדור הארץ אחד יש לנו ארץ אחת".
שינויים בהרגלי הצריכה
ליברמן מספר שהמאמצים באסם נסטלה מתחלקים ל-4 ממדים בהם חותרים לשינוי: המעבר לאנרגיה ירוקה – דלקים וחשמל, שינויים באריזות המוצרים ובהפיכתם לכאלו שניתן למחזר, עידוד הקונים לצרכנות חכמה וחומרי גלם ידידותיים יותר לסביבה. עכשיו, הוא אומר, הגיעה זמנה של המדינה לפעול מצידה כדי לקדם את המאבק להפחתת הזיהום ולעצירת משבר האקלים.
"פעמים רבות אני מציג עובדות על החותמת הסביבתית של יצור המזון ואנשים נדהמים לשמוע כמה מים נדרשים ליצור ק"ג אחד של בשר. אנחנו יודעים שצריכת הבשר בישראל הולכת וגדלה וכבר מגיעה ל-146 ק"ג בממוצע לנפש בשנה", הוא אומר. התעשייה, שכבר מייצרת תחליפי בשר ראויים וטעימים, מביאה איתה בשורה עתידית משמעותית, מסכם ליברמן. צפו בפרק המלא בראש העמוד.
בשיתוף אסם נסטלה
