בשיתוף אסם נסטלה
האם מחזור הוא באמת התשובה להכול? צפו
"הפסולת גדלה משנה לשנה, משום שיש גידול באוכלוסיית מדינת ישראל. בעוד שבמדינות האיחוד האירופי רואים מגמת הקטנה, בישראל המגמה היא הפוכה", אומר גיל לבנה יו"ר איגוד ערים דן לתברואה, ומי שאחראי על אתר חירייה ועל הטיפול בפסולת של גוש דן להסכת המיוחד לקראת ועידת האקלים של ידיעות אחרונות ו-ynet.
"אצלנו באיגוד הפסיקו להתייחס לאשפה כאל מטרד חסר ערך שרק צריך לסלק אותו להטמנה, אלא כמשאב, ולכן אנחנו כן בוחנים את הרכב האשפה, מה ניתן לעשות באמצעות חומרי הגלם, בין היתר גם באמצעות מחזור, ייצור של חומרי אנרגיה כמו תחליפי דלקים, כדי לצמצם את ההטמנה - אבל גם מתוך עקרונות הכלכלה המעגלית, כדי להחזיר את החומרים האלה לשימוש חוזר". צפו בפרק המלא בראש העמוד.
חשיבה מוקדמת מציאות
היום, כך נראה, גם היחס לשינוע האשפה להטמנה נלקח בחשבון ומחושב מול יכולת מחזור החומר, כפי שנעשה באמת במפעל חירייה. גם בעולם התעשיה מנסים להפחית במוצר עצמו את כמויות החומר לשינוע ולהטמנה.
"הצבנו לעצמנו יעד להגיע לאפס פסולת להטמנה ושהכול יגיע למיחזור", מספר עמית רון, מנהל תחום האריזות באסם נסטלה ומספר שהתהליך החל בחינוך של העובדים להפרדה של פסולת במשרדים בפסי היצור ובכלל אתרי החברה ". כבר שנתיים, שתוצרי הלוואי בכל אתרי הקבוצה אינם מגיעים להטמנה.
3 צפייה בגלריה
למרות פחי המחזור הצבעוניים, עדיין לא מתבצע בישראל תהליך של מחזור אשפה מושלם.
(צילום: אסף אדמון)
אבל זו הייתה רק תחילת הדרך באסם נסטלה, שהציבה לעצמה יעדים להפוך עד שנת 2025 את כל האריזות, של אלפי מוצריה, לאריזות שניתנות למחזור. בנוסף, הוצבו יעדים של צמצום חומרי אריזה ושל עידוד כלכלה מעגלית על ידי שימוש בחומרי אריזה ממוחזרים.
אך למרות פחי המחזור הצבעוניים, עדיין לא מתבצע בישראל תהליך של מחזור אשפה מושלם ותוכניות העתיד הללו חייבות להיות מאומצות מהעולם גם אצלנו, מסכימים המומחים. "באירופה יש מאות מתקני השבה ושריפה של פסולת לאנרגיה פזורים ברחבי אירופה ומשמשים אותה עכשיו לסגור פערים של מחסור בחשמל", מספר לבנה.
בישראל, מסכימים השניים, חסרה תשתית מתקדמת לטיפול בפסולת והשוק צריך לצרוף חזרה את הפסולת הממוינת.
הכול תלוי בצרכן הסופי
גם אם בישראל הכול קורה באיחור, הרי שגם כאן מודעות הצרכנים לרכישה שקולה, לבחינת חומרים מתכלים ולהפרדת חומרים למחזור ברמה הביתית, הולכת ועולה.
"מתוך סקרים שאנחנו עושים, אנחנו יודעים שהחשיבות הולכת וגדלה מיום ליום", אומר עמית רון ומספר שהטבעת סימון הפחים למחזור על אריזות אסם נסטלה עוזר לצרכנים להפריד נכון חומרים. גם בחירייה עושים פעולות הסברה. שניהם מסכימים שזה לא מספיק ושפרויקטים גדולים של מיחזור חומרים והפיכתם לאנרגיה, הם הכרח בישראל.
"לצרוך פחות, לצרוך חכם, לקנות כמה שצריך"
נדמה, שהישראלי הממוצע לא מפנים את הקשר בין צריכה מוגברת, פסולת ומצבו של הכדור במשבר האקלים, שכבר נוכח כאן.
"אני חושב שהקורונה אמורה הייתה ללמד אותנו משהו על היחס שלנו לכדור הארץ, לסביבה, לאנושות וכך הלאה. ולכן כה חשוב השינוי בגישה", אומר לבנה ומתייחס גם לתרבות הצריכה המופרזת שסיגלנו כחברה.
באסם נסטלה דואגים גם להקטין חלק מהאריזות והעטיפות שמגיעות איתן, מאותן סיבות של צריכה נבונה יותר, שמייצרת פחות אשפה. תגובות הצרכנים הפתיעו גם אותם. "הפידבקים והחיבוק שאנו מקבלים מהמהלך הזה, מראים שהצרכן הישראלי מודע, מבין את השינוי. יש לכך הערכה מאוד גדולה", מסכם רון. צפו בפרק המלא בראש העמוד.
3 צפייה בגלריה
באסם נסטלה דואגים גם להקטין חלק מהאריזות והעטיפות שמגיעות איתןץ.
(צילום: יח"צ אסם נסטלה )
בשיתוף אסם נסטלה
