בשיתוף אסם נסטלה
גל זהבי יצא לבדוק איך מייצרים במבה ידידותית לסביבה: צפו
הפקה: ניצן כהן | בימוי: יעל לינזן | צילום: ירון שרון, אסף מגל
אנחנו רק שאלה - כמה פעמים בשבוע אתם מורידים את הזבל בבית? הפסולת הביתית שאנחנו משליכים מוטמנת באדמה, מייצרת גזים ומהווה מקור לזיהום של מים או פגיעה בבעלי חיים. הטמנה של פסולת היא אחד מגורמי הסיכון הגדולים של האקלים, ולנו יש יכולת ישירה להשפיע על זה. אחרי הכל, ברור שאנחנו רוצים לשתות מים נקיים, לנשום אוויר נקי ולתמוך עד כמה שאפשר בחברות ששותפות למאמץ הזה. אז חוץ מצמצום הפסולת בבית שלכם, יש עוד דברים שאפשר לעשות על מנת להשפיע. בין היתר, לשים לב ממי אתם קונים את המזון שלכם ולבחון האם החברה ממנה אתם רוכשים מוצרים, פועלת לאפס פסולת להטמנה.
אסם נסטלה כבר הצליחה להגיע ליעד של אפס פסולת ב-2020, כאשר המפעלים שלה עובדים בגישה של כלכלה מעגלית. גישה החותרת למנוע בזבוז, באמצעות ניצול מקסימאלי של חומרי הגלם. אבל רגע, מה הקשר לבמבה? אופן ייצור חטיף הבמבה הוא דוגמא למימוש מדיניות של אפס הטמנה ושל שיטת הכלכלה המעגלית. "במבה הוא חד משמעית החטיף הכי ישראלי שיש", מסביר הבלוגר גל זהבי, "ובאתי לראות איך מייצרים במבה במפעל, ואיך כל זה מתקשר לאיכות הסביבה ולאפס הטמנה".
איך זה נראה? בואו לבקר בבית של החטיף הכי ישראלי שיש
"הריח של הבוטנים מחרפן אותי", אומר זהבי בפתח הדלת לירון עגור, מנהל איכות סביבה במפעל במבה. "כפי שאתה יודע, הבמבה שלנו מתחילה מחמאת בוטנים", מסביר עגור, "אז ברוך הבא לחדר חמאת הבוטנים". עגור מראה לזהבי את החביות ומספר לו שאפילו הן הולכות למחזור, לאחר שחמאת הבוטנים מושלכת מהן לאמבטיה. "אנחנו משתמשים בברזל שלהן, הן לא הולכות לפח", הוא מציין ומוסיף: "אין פה שום דבר שהולך להטמנה, הכל פה הולך לשימוש חוזר, מִחְזוּר או השבת אנרגיה".
אפס הטמנה – טוב לסביבה
עינת מוסקוביץ', מנהלת פעילות החטיפים באסם נסטלה מספרת שכל מה שיוצא מהמפעל ואינו המוצר הסופי של הבמבה, עובר למִחְזוּר. "בעצם, הטמנה זה תהליך מאד בעייתי לסביבה", מסביר עגור, "לוקחים בור גדול, חופרים, שופכים שם את כל הפסולת שיש, קוברים אותו וזו בדיוק הבעיה, הפסולת פולטת גזים ומשמשת כמפגע לחיות. מ-2020 אין לנו באסם נסטלה הטמנה כלל וזה אומר שאתה הרבה פחות פוגע בסביבה וזה מקטין את טביעת הרגל הסביבתית שלך".
עגור מראה לגל שגם על רצפת פס היצור מתבצע מִחְזוּר של חומרי הגלם על ידי העובדים והשניים ממשיכים בפס היצור ורואים איך כל דבר שאינו הולך לייצור הבמבה עצמה, ממשיך את דרכו לפחי המִחְזוּר הייעודיים לו. בנוסף, כחלק מההתחייבות של החברה להפחתת של 50% בפליטת גזי חממה עד לשנת 2030 עברו חלק מהמפעלים להשתמש בגז טבעי והפחתת 500 טון של חומרי אריזה עד לשנת 2025.
נא להכיר – דחסן הפסולת
במטרה לייעל את התהליך אפילו יותר, הותקן בפס היצור דחסן פסולת שמעביר אותה לדחיסה שמצמצמת את נפחה. "במקום מכולה, שאליה זורקים פסולת, שתופסת הרבה נפח וצריך עבורה הרבה משאיות והרבה הובלות, אתה פשוט דוחס את הפסולת". מסביר עגור. "ככה כמה מכולות נכנסות בתוך מכולה אחת ואתה מקטין את ההובלות שלך וגם זה משפיע על איכות הסביבה כי זה פחות משאיות על הכביש ופחות זיהום אוויר".
"הקסטה הזו מכילה 11 טון. בזמנו הייתה לנו מכולה של טון, טון וחצי ובחודש היינו משנעים שלושים או ארבעים פעמים בחודש את הפסולת והיום הגענו למצב שאנחנו משנעים את זה 4 פעמים בחודש בלבד", פורט איציק קמחי, מנהל משק מפעל במבה, את המשמעות בפועל.
עגור מספר לגל שגם חומר גלם פגום לא הולך לאיבוד אלא משמש כמזון לבעלי חיים וגם השקיות הולכות למפעל המִחְזוּר בחירייה, למתקן ה-RDF, שם הן נחתכות לחתיכות אותן שורפים ומהן מייצרים לבנים. צפו בכתבה בראש העמוד.
בשיתוף אסם נסטלה
