בשיתוף TOYOTA ישראל
בחודש ינואר האחרון התקיים הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, אחד הכנסים החשובים בעולם, שמקבץ אליו מידי שנה את בכירי אנשי העסקים, הכלכלה והפוליטיקאים ומטרתו לדון בסוגיות גלובליות בוערות. הנושא הבולט שעמד השנה במרכז הוועידה היה תפקידה של הטכנולוגיה, ושל הבינה המלאכותית בפרט, בהתמודדות עם משבר האקלים.
נראה שבשנים האחרונות הפכה הקליימטק (ClimaTech) למילת באז בעולם היזמות ולמנוע צמיחה משמעותי בתחום הסביבתי. לפי סקר שערכה חברת הייעוץ PwC, בין השנים 2021 ל-2023 הושקעו כ-140 מיליארד דולר בטכנולוגיות ובסטארט אפים בתחום הקליימטק, והיד לקראת השנים הבאות עוד נטויה.
מצד שני, נשמעים גם קולות שטוענים כי הישענות על פיתוחים טכנולוגיים כפתרון לכל הבעיות הסביבתיות בעולם, עלולה להוביל לשאננות ולהסחת דעת בקרב קובעי מדיניות אקלים.
"חשוב לזכור שהקליימטק הוא תחום רחב מאוד", אומר נעם סוננברג, מנכ"ל PLANETech. "אלו טכנולוגיות שנעות בין פיתוח זרעים עמידים לקרקעות מליחות, פיתוח אמצעי אגירת חשמל ועד טכנולוגיות לתפיסת פחמן מהאוויר. בעיקרון, בבסיס הקליימטק עומד הרעיון של שיבוש תהליכים קיימים".
4 צפייה בגלריה
ישראל, נמצאת בסוף העשירייה הראשונה של ההאבים המובילים בתחום הקליימטק.
(צילום: מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה)
PLANETech הוא מיזם משותף שהוקם לפני 3 שנים על ידי המכון הישראלי לחדשנות וקבוצת Consensus Business Group, והוא מרכז את כל תחום הקליימטק בישראל. המיזם פועל בגזרות שונות - מחיבור בין יזמים למשקיעים, דרך שיתופי פעולה עם עולם המחקר והאקדמיה ועד פרסום דוחות, עריכת סדנאות, כנסים וקורסים.
זריקת עידוד נוספת לענף האקלים-טק התווספה בשנה שעברה, עם תחרות Israel Earth Prize (פרס הסביבה של ישראל) שיזמו מותג TOYOTA וקבוצת יוניון.
לתחרות הראשונה בשנה שעברה ניגשו למעלה מ-200 חברות ועמותות בתחומי הסביבה והקיימות. בשבוע הבא (16.4) תיערך התחרות זו הפעם השנייה בטקס חגיגי, בו יוכרז הזוכה הגדול מבין חמשת הפיינליסטים בפרס של מיליון שקלים למען פיתוח סביבתי.
הטכנולוגיה נרתמת להשגת יעדי 2050
אמנם הקליימטק הפכה למילת באז בשנים האחרונות, אומר סוננברג, אך טכנולוגיות אקלים קיימות עוד משנות השבעים. "כבר אז חשבו איך לייצר ולאגור חשמל בצורה נקייה יותר".
תחושת הדחיפות לפתרון בעיות סביבתיות בקרב הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות, הסתמן בעקבות וועידת האקלים של האו"ם בשנת 2015, במהלכה חתמו 55 מדינות על הסכם פריז בו הן התחייבו להפחית את פליטות גזי החממה לרמה אפסית עד לשנת 2050. "כדי לעמוד ביעדים האלו צריך להמציא טכנולוגיות או לעשות להן סקייל אפ של 60% עד 70%", מציין סוננברג.
מה לגבי הטענה שטכנולוגיות אקלים הן לא תמיד לגמרי ירוקות?
"אפשר לשאול למה לעבור לפאנל סולרי שמורכב מסיליקון ומייצר פסולת, אבל אז נכנסים ללופ שלא נגמר. חשוב לזכור שלטכנולוגיה יש השפעה על איכות החיים. המשמעות של איכות חיים היא בין היתר בתמותת תינוקות וילדים, שבמדינות מפותחות הסיכון שלה היום נמוך. בסופו של דבר, אנחנו מחליפים בעיות גדולות בבעיות קטנות יותר. חשמל אנחנו תמיד נצטרך, ולכן לדעתי קודם צריך לחשמל ואז לחשוב על שימוש באנרגיה מתחדשת".
ישראל – מעצמת קליימטק?
ישראל, אומת הסטארטאפ, כמובן לא מדשדשת מאחור ונמצאת בסוף העשירייה הראשונה של ההאבים המובילים בתחום הקליימטק, שבראשה עומדות ארצות הברית ואנגליה.
לפי הסקר שערכה PLANETech, נכון להיום, יש בישראל 784 סטארט אפים בתחומי האקלים-טק. "המספר צומח בעקביות בשנתיים האחרונות", מדגיש סוננברג. "לשם השוואה, בשנת 2021 היו בסביבות 650 סטארט אפים".
גם ההשקעה בענף גדלה בהיקפים חסרי תקדים. לדבריו, משנת 2018 התחום משך 550 משקיעים חדשים – חצי מהם מישראל וחצי מחוצה לה. סך כל ההשקעות בתחום בישראל בין השנים 2018 ל-2023 הוא מעל 8.5 מיליארד דולר.
איך אפשר להסביר את זה? נראה שמשבר האקלים פחות מעסיק את הישראלים, בייחוד בימים אלו של מלחמה.
"הרבה כספים מוזרמים לתעשייה ויש גם הרבה אנשים שרוצים לפתור בעיות גדולות, ומשבר האקלים הוא הבעיה הגדולה של דורנו. לישראל יש פוטנציאל בתחום כי אנחנו מובילים בחקלאות מדברית ובטכנולוגיות מים. ישראל גם מצטיינת באקו-סיסטם של חדשנות ומולטי דיסציפלינריות. החוקר יכול לדבר עם היזם, שיכול לדבר עם איש התעשייה שידבר עם המשקיע. הישראלים טובים בהאצת תהליכים, וזה בדיוק מה שהקליימטק עושה - הוא קורא לאנושות לשלב זרועות".
אילו תחומי קליימטק בולטים בישראל ומה פרופיל היזמים?
"ישראל מובילה בתחומים מסורתיים של חקלאות אקלימית, פיתוח טכנולוגיות נקיות, טכנולוגיה חכמה ופיתוח חלבונים אלטרנטיביים לתחום המזון. עבור הרבה מהיזמים זהו סטארט אפ שני, אחרים רוצים לעשות משהו למען העתיד ולמען הילדים, ויש גם לא מעט חוקרים שהם יזמים מקצועיים".
מה עובר על תחום הקליימטק בישראל מאז פרוץ המלחמה?
"הרבה סטארט אפיסטים גויסו למילואים. ראינו סיפורים מדהימים של יזמים ומייסדים שסגרו סבבי גיוס תוך כדי המילואים. כמובן שה-7 באוקטובר השפיע על התעשייה. אבל ההתעניינות הגלובלית עדיין קיימת. באוקטובר היה אמור להתקיים בתל אביב כנס גדול בתחום שכמובן בוטל. היו אמורים להגיע אליו משקיעים מארבעים מדינות ושלושת אלפים משתתפים מעשרים משלחות בכל העולם".
4 צפייה בגלריה
"האקלים-טק הוא תחום חדש ומסעיר עם אינספור הזדמנויות ויכולת השפעה". בתמונה: זיהום אוויר.
(צילום: AP)
לסיכום אומר סוננברג, האקלים-טק הוא תחום חדש ומסעיר עם אינספור הזדמנויות ויכולת השפעה. "משבר האקלים הוא האתגר הגדול של הדור שלנו, וחשוב לזכור שזה ענף מורכב של פיתוח כימיה, חומרים וייצור. אלו פיתוחים שלוקח הרבה זמן לעשות להם סקייל אפ. יש בזה סיכון אבל זו גם הזדמנות אדירה וזה מסע מרתק וחשוב".
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו למסע עם אבי נוסבאום לקראת ההכרזה על זוכה ה-ISRAEL EARTH PRIZE במיליון שקלים לקידום היוזמה הסביבתית, ולהכיר את המועמדים והיזמויות המרגשות, שישנו את העולם ויהפכו אותו לירוק וטוב יותר.
בשיתוף TOYOTA ישראל
