הידיעות על שפעת מסתורית מסין החלו לזרום לפני שנה. מה שבתחילה נתפש כמעין סארס אסיאתי בלבד, התחלף כשהגיעו תמונות מעיר הרפאים ווהאן, שהציגה מציאות מדומיינת שהכרנו עד אז רק מסרטי מדע בדיוני. לא לקח זמן רב, ואנחנו כבר עמוק בקורונה. סגר שלישי הרמטי בישראל ובמדינות נוספות באירופה, מיליוני מתים מנגיף שכבר נמצא לו חיסון, חיים מפעם שספק אם יחזרו במתכונת שאותה הכרנו וגעגועים לחיבוקים חמים. מישהו עוד באמת חושב שזה התחיל ממרק עטלפים?
מבין כל הענפים שנפגעו בשנה האחרונה – תעשיית האופנה היתה אחת מהמרכזיות: תחושת לאות וחוסר חשק להתלבש, בעיקר כשאין לאן; קולקציות חורף שנותרו בחנויות, קולקציות קיץ שהפכו לעודפים וחוזר חלילה; חנויות בקניונים, במרכזי קניות וברחוב שנותרו סגורות לתקופה ארוכה; תחומים שכמעט נמחקו כליל, כמו שמלות כלה וערב; ופריחתם של בגדי הבית, שזכו לקולקציות מיוחדות וייעודיות, והותאמו מחדש עבור אלה שעזבו את המשרד לטובת עבודה מהבית. לצד זאת, חוו מותגים רבים עלייה בקניות אונליין, שהיו אוויר לנשימה בלחיצת כפתור מהטלפון הנייד.
בתחילת הסגר הראשון שוחחנו עם ארבע מעצבות (ומעצב אחד שנמצא כיום בבית "האח הגדול". כי אם כבר לא לעשות כלום, אז לפחות בפריים טיים) לגלות איך הן נערכות לקורונה. שנה לתוך הקורונה, משתפות דורין פרנקפורט, גליה להב, הגר אלמביק, רתם לויתן ולילך אלגרבלי בהתמודדות שלהן בשנה החולפת. אחת נותרה לבד לאחר שנאלצה להיפרד משאר העובדות, חלק השיקו קולקציות ייעודיות של בגדי בית ומצעים, אחרות השיקו לראשונה אתר מקוון כדי לא לאבד זמן יקר ולקוחות. דבר אחד היה משותף בשיחה עם כמעט כולן: האופן שבו חילקה המדינה את כספי החל"ת.
"המדינה היתה צריכה לתת את כספי החל"ת למעסיקים כדי שיוכלו להשאיר את העובדים", אומרת להב, "לעובדים שיצאו לחל"ת נוח להישאר בבית עד יוני. זה יקשה עלינו רבות בגיוס עובדים בהמשך". דברים דומים טוענת גם לויתן: "המדינה היתה צריכה לתת למעסיק את כספי החל"ת כדי שהעובד ימשיך לעבוד, במקום לשלוח מאות אלפי אנשים הביתה ולהכניס אותם למעגל האבטלה". "אנשים כמהים לעבוד", אומרת פרנקפורט, "במקום חל"ת, אפשר היה להחזיר את העובדים במשכורות קטנות יותר, כשאת ההשלמה היתה עושה המדינה".
לילך אלגרבלי
"כשהקורונה תלך מאיתנו, יחל המיתון הגדול", חוזה מעצבת האופנה לילך אלגרבלי, בעלת מותג הנושא את שמה הנמכר בסיטונאות לבוטיקים ברחבי הארץ, בחנות המותג בקניון רמת אביב ובאתר מקוון. בשנה החולפת היא עברה לסטודיו חדש, סגרה את חנות המותג ברחוב דיזנגוף בתל אביב, נדרשה להמציא את עצמה שוב ושוב בתוך עולם קמעונאות משתנה, וגם שכלה את אחותה הגדולה, ד"ר גבריאלה ברזין, יועצת ראש הממשלה לענייני תפוצות יהודיות וקשרי חוץ, שנפטרה ממחלת הסרטן.
אחד השינויים המרכזיים שעשתה בין הסגר השני לשלישי, מספרת אלגרבלי, היה לייבא סחורה מחו"ל על חשבון ייצור מקומי. בכך הקטינה סיכונים ועלויות ייצור, אולי הזירה המורכבת ביותר עבור מעצבים ישראלים. "הדבר היחיד שאני משמרת בימים אלה זה זהירות", היא אומרת. "עד שלא יהיה 'שקט' של מספר חודשים מהקורונה – אני לא יוצאת מ'שעת החירום' שלי".
ההבנה שהקורונה איתנו כדי להישאר, הגיעה לאלגרבלי בערב פסח, בעיצומו של הסגר הראשון. כשהיא נשאלת בשיחה על הרגשתה לגבי הידוק הסגר השלישי, היא עונה בשפה ציורית: "תדמיין פצוע שחוזר מהקרב מותש. מה זה עוד כדור אחד?"
היא מתארת תקופה של הפסדים בעקבות סחורה שיוצרה במאות אלפי שקלים לפני הסגר הראשון שנמכרה במחירי הפסד בסופו, וכך גם עם הסגר השני. "ענף האופנה, כמו הרבה ענפים נוספים שנחשבים 'מותרות', חטפו מכה אנושה", היא מסבירה. "ובשל כך, גם התחרות גדלה: אין כמעט אתר שלא נתקע עם סחורות ונותן לך קופון הנחה או שובר מתנה לקנייה הבאה. בשורה התחתונה: אתה כבר לא מוכר היום מוצר במחיר מלא".
"בהשוואה למותגים ורשתות גדולות – מי שנפגע הכי הרבה אלו המעצבים. לקבוצת אופנה גדולה יש נכסים, נדל"ן, הם יכולים לצמצם חנויות או לשלוח עובדים הביתה. כולם יודעים שהמדינה דאגה להם יותר מאשר לעסקים הקטנים", היא ממשיכה. "אני, לעומת זאת, חייבת להמשיך לעבוד. קיבלתי מהמדינה את כל המענקים, אבל אף אחד לא מפצה אותך על הירידה במכירות והנזקים של הסחורה שנשארה. אז נשארתי עם צוות מצומצם ואני אורזת ומקפלת בעצמי את הסחורה למשלוחים. וזה בסדר גמור. אני מקווה שב-2021 משרד האוצר יבין איך הוא מחזיר את העובדים למעגל העבודה. כי זה יהיה אחד האתגרים הגדולים שלנו".
דורין פרנקפורט
"אני עדיין אופטימית", מגלה מעצבת האופנה דורין פרנקפורט, שיחד עם שותפתה מרגיט סגל, המשיכו לייצר במפעל האופנה של המותג ברחוב שוקן בתל אביב לאורך כל תקופת הסגר. פרנקפורט, מוותיקות מעצבות האופנה בישראל שסגרה במהלך הקורונה ארבע מחנויותיה, מסתכלת על השנה החולפת כמעבדה לתהליכים חשיבתיים.
"מקום קטן צריך לעשות דברים בקטן", היא אומרת על השוק המקומי. "חיינו בעידן של צריכה מטורללת של בגדים מתכלים, שכיום אתה מבין שזה הדבר המיושן ביותר. מעצבים צעירים שהחלו את דרכם לפני הקורונה וחווים כיום מכה כלכלית קשה, יגיעו מוכנים ומחוזקים יותר לעולם החדש. לדעתי, כל המבנה של עולם האופנה שאנחנו מכירים ישתנה".
במהלך השנה החולפת השיקה פרנקפורט שתי קולקציות מותאמות לעידן הקורונה: קולקציית הלבשה לבית וקולקציית מצעים בשיתוף חברת ערד טקסטיל. "הקורונה לא היתה טריגר", היא מבקשת לדייק. "הקולקציה לבית החלה קודם, לאחר מפגש עם לקוחות שתהו מה אני לובשת בבית. לעצמי אני עושה בגדים לבית, ולפני הקורונה התחלתי לחשוב על עיצוב בגדי בית שהושקו לבסוף לאחר הסגר הראשון. תהליך הייצור אצלי מורכב, כך שכדי שמשהו יקרה בזמן – הייתי צריכה לחשוב על זה קודם".
כמו מעצבים אחרים, גם פרנקפורט קיבלה מענק מהמדינה "בגלל הפסדים גדולים". ועדיין, היא מלאת ביקורת כלפי החלטות הממשלה. "המדינה לא עם הענף. היא לא מכוונת למפעלי ייצור וכל השיח של רכשו 'כחול-לבן' הוא 'גרין ווש'. הרי אם בסופו של יום זורקים כאן עגבניות של חקלאים – ועוד בזמנים כאלה – זאת סכנת נפשות. כל העסקים הקטנים והבינוניים הם החוסן של הכלכלה הישראלית – ואנחנו החוסן המופקע ביותר שיש. לצערי, כבר בתחילת דרכי כמעצבת הבנתי שאל לי להסתמך על סיוע מהמדינה שהיתה יכולה להתייעץ איתנו ולהבין איזה סיוע נדרש לנו, כמו לאפשר לנו להחזיר עובדים למשכורות קטנות יותר במקום להוציא אותם לחל"ת, כי הם כמהים לעבוד".
בתוך כך, אתר האונליין של המעצבת – שהיה אוויר לנשימה בזמן שחנויות הרחוב והקניונים היו סגורות – פעל, לדבריה, בצורה טובה והיה חלון ראווה עבור לקוחות חדשות שהגיעו אליה, לצד שימור הלקוחות הוותיקות. כשהיא נשאלת האם בעידן של משבר כלכלי, היא צופה הוזלת מחירים עתידית, פרנקפורט אומרת כי מחיריה מדודים. "אני מייצרת בישראל, ומראש – המחירים שלנו מדודים ופונים לשכבה של מאות אלפי לקוחות בישראל. אני לא מתאימה למכור בדובאי, למי שמחפש את השופוני", היא אומרת בחיוך לסיום.
הגר אלמביק
"חשבנו שזה יהיה זבנג וגמרנו, כמו מבצע צבאי. מי האמין שזה ילווה אותנו במשך שנה ארוכה", אומרת מעצבת האופנה הגר אלמביק, בעלת מותג האופנה אלמביקה הנמכר בארץ ובעולם. הקורונה מצאה את המותג ללא אתר מקוון, שהושק ערב הסגר השני. בהמשך צפוי לעלות אתר אמריקאי שיפנה לקהל הלקוחות בארצות הברית, מהשווקים הרווחיים של אלמביקה. "אנחנו מרוצים מהאתר, שמתפקד היום כמו שתי חנויות", היא אומרת. "יש לנו לקוחות שמעולם לא טיילו באינטרנט ואלו היו הצעדים הראשונים שלהן בקנייה אונליין. הן היו זקוקות לעזרה בבחירה של בגדים, בהתאמה".
מבחינה עיצובית, באלמביקה, המייצרים בישראל, החליטו להתאים את קולקציות הקיץ והחורף לעידן החדש: בגדים יומיומיים עשויים סריגים נוחים. "היתה חשיבה על צניעות, ניקיון, מה טפל ומה עיקר", אומרת אלמביק, שבנוסף גם השיקה קולקציית מצעים עם ערד טקסטיל. קולקציית קיץ 2021 היא גם הראשונה שתאחד בין השוק המקומי לאמריקאי, שעד אז זכה לקולקציה נפרדת. אחד השינויים המעניינים שהיא מספרת עליו, מלבד השפה העיצובית שתהיה צבעונית יותר, הוא החלפת שם הקו Black ל-Urban בקולקציה המיועדת לארצות הברית, בעקבות דרישה של הזכיינים לשם חדש לאחר מחאת Black Lives Matter.
סוגיית המחירים של אופנה ישראלית עולה גם היא בשיחה עם אלמביק. "אני תמיד אומרת שהלקוחה צודקת וכל אחת קונה לפי היכולת שלה", היא אומרת. "יש אצלנו תמיד מבצעים ומכירות מיוחדות, וטווח מחירים רחב, אבל המחירים שלנו יקרים מהרבה סיבות: עיצוב, בדים, ייצור מקומי. כל לקוחה קובעת את המחיר הנכון עבורה".
האם המדינה סייעה למותג במהלך השנה האחרונה? "קיבלנו מענקים מהמדינה, אבל נפלנו בין הכיסאות", היא אומרת. "אבל אני לא מצפה מהמדינה, וגם לא בנינו על עזרה. שמחנו במה שקיבלנו. אני יודעת מחברים בחו"ל שהם קיבלו מענקים שאפשרו להם לנשום בבית בשקט ולא לדאוג לפרנסה. לצערי – זה לא המקרה כאן".
רתם לויתן
"אני אדם של ריצות ספרינט, בגלל זה בחרתי לעסוק בתחום האופנה המהירה, אבל בתקופה האחרונה אני מרגישה עם רגל על הגז בניוטרל", אומרת מעצבת האופנה רתם לויתן, בעלת מותג הפלאס סייז רתמה. "אם בסגר הראשון עוד הייתי מלאת מוטיבציה לחשוב באופן יצירתי ואופטימי, בסגר השני נכנסתי למצב של אדישות והבנתי שהקורונה איתנו לתקופה ארוכה. זה משבר שעוד יהיה איתנו למשך זמן רב וייקח לתעשיית האופנה עוד זמן רב להחלים ממנו. אבל אנחנו ישראלים – נולדנו כדי לשרוד".
לויתן היא צעירת המתראיינות בכתבה, ובניגוד לשאר המעצבות והמותגים הפונים לקהל הרחב, מותג האופנה שלה מתמקד בנשים במידות גדולות. לאורך השנים הלבישה מפורסמות כמו נטע ברזילי ושמחה גואטה, אבל הקורונה הפכה את תוכניות הצמיחה של המותג. חנות הסטודיו שלה במתחם נגה ביפו ממשיכה לפעול, אך בחודשים האחרונים היא נאלצה להיפרד בדמעות מהעובדות הצמודות ונותרה לבד.
"זה היה עניין גורלי: לפטר או לחדול ולהביא לסגירת העסק", היא אומרת בעצב. "גם ביטול שבוע האופנה בחודש מרץ, שבו השקעתי כספים רבים, עדיין מורגש כלכלית. לא קיבלתי סיוע מהמדינה, כי כמו הרבה אחרים, נפלתי בין הכיסאות, מאחר שהפכתי לחברה בע"מ חודשיים לפני הקורונה. אני מבינה שהרבה נפלו בין הכיסאות, ולמעט מענק קטן בתחילת המשבר, לא באמת קיבלתי סיוע. אם היינו מדינה מתוקנת – היינו מקבלים את הסיוע בתחילת המשבר ולא אחרי שנכנסנו אליו".
הלקוחות נותרו נאמנות, כך אפשר ללמוד מצפייה בעמוד האינסטגרם שלה והקשר הבינאישי שהמשיך עם הלקוחות, שמבינות את החשיבות בשמירה על עיצוב מקומי. "מודה שהיה לי קשוח נורא בתקופה הזאת לרכוש", כתבה אחת הלקוחות בפוסט שפורסם בעמוד האינסטגרם של המותג. "אבל כל כך רציתי את הסט והתאפקתי כדי לא 'לבזבז'. חברה אמרה לי: 600 שקל?! זה עשרה פריטים משיין (אתר מכירות סיני זול, א"י). אבל נזכרתי מה בגד שלך גורם לי להרגיש ויש דברים ששווים יותר מאלף פריטים מאתר זול".
"אני יודעת שאני לא מתחרה בשיין או באסוס", אומרת לויתן. "המחיר של הבגדים שלי משקף את האיכות, ששווה יותר מ-10 פריטים משיין. הלקוחות שלי מתחברות למסר ולמהות של המותג, ויעדיפו להשקיע את מיטב כספן בבגד של מעצבת ישראלית עם חשיבה מאחוריו, מאשר לקנות ערימה של פריטי פח זולים".
גליה להב
מעצבת שמלות הכלה והערב גליה להב הבינה די מהר שהקורונה איתנו להישאר. בחודש מרץ אשתקד, רגע לפני שהסגר הראשון הפציע, היא שבה לארץ מיפן ובשדות התעופה כבר החלה לראות מערכי בדיקות, אנשים במסכות, תחושה שכל מה שאנחנו מכירים עומד להשתנות. "הבנתי שאנחנו לפני מגיפה עולמית. אמרתי לבני עידן (מנכ"ל משותף בחברה עם אחותו, אסנת להב מלכין, א"י) שאנחנו עומדים בפני שנתיים של שינויים", היא אומרת.
מבין כל תת-ענפי האופנה העולמית, תחום שמלות הכלה והערב חטף את המהלומה הגדולה ביותר. טרנינג ובגדי קז'ואל עוד אפשר ללבוש, אבל ביטול אירועים וחתונות לאורך שנה שלמה השאיר מעצבים רבים עם ההינומה ביד. "חשבנו איך להגיע לכלות שעדיין רוצות להתחתן והקמנו מערך אונליין רחב".
איך קונים שמלת כלה אונליין? בגליה להב, מהמותגים הוותיקים בארץ עם מוניטין של למעלה מ-30 שנה והצלחה קולוסלית בעולם כולל השתתפות בשבוע ההוט קוטור בפריז, השיקו קו "פרט א-פורטה" של שמלות במחירים נמוכים יותר בהשוואה לקו העילית GALAX. את הקשר והמדידות עם הכלות הם ניהלו אונליין באמצעות הזום.
"השקנו קולקציה עדינה וזולה שפונה לכלות המעוניינות לקיים חתונה אינטימית יותר", מסבירה להב. "זה בסגנון מעט אחר מהקו המוכר שלי. מי שאוהבת אותנו ולא היתה מוכנה להתפשר, היתה יכולה למצוא את השמלות המוכרות שלנו". המחירים בהתאם: עבור שמלה מהקו החדש תשלמו בין 5,000-2,000 דולר, בעוד בקו היוקרתי המחירים חוצים את קו עשרת אלפים דולר לשמלה. "הכלות שלנו הוכיחו שהן מוכנות לשלם סכומים כאלה על שמלת כלה שנמכרת אונליין", אומרת המעצבת.
ההבטחות על חזרה לשגרה ותפוסה חצי מלאה בתאריכי אולמות האירועים לקיץ הקרוב, תופסת את להב אופטימית אך מפוכחת. "הקורונה לא תיעלם השנה", היא אומרת בזהירות. "אנחנו נערכים לשנה נוספת של ריחוק חברתי, אבל אני מאמינה שכלות ימשיכו להתחתן ולא ידחו יותר את החתונה בשנה נוספת. באוקטובר הבא אנחנו כבר צפויים להשתתף בשבוע האופנה לכלות בניו יורק, אבל אני מניחה שהדברים ייראו אחרת. העולם כבר התרגל לקורונה והווירוס לא ייעלם. אני מאמינה שהעולם יתנהל בצורה אחרת, אך תפקידנו כמעצבים להתאים את עצמנו".
פורסם לראשונה: 10:24, 17.01.21