בשנת 1984 לא היה אחד או אחת שלא הכירו את פניה של הדוגמנית הצ'כית פאולינה פוריצקובה, שכיכבה בקליפ ללהיט האייטיז Drive של להקת The Cars. פוריצקובה היתה אז דוגמנית בינלאומית בת 19, ובאותה שנה כבשה במקביל את שער מגזין "ספורטס אילוסטרייטד" לבושה בגד ים ורוד עם מחשוף וי עמוק. בשנים השמרניות ההן, זה נחשב לקריאת תיגר פרובוקטיבית. בזמן שציירה על הקירות בקליפ, הכירה את מי שלימים הפך לבעלה, סולן הלהקה ריק אוקסק, אז בן 40 ומבוגר ממנה ב-21 שנים. עם מותו לפני כשנתיים בגיל 75, נישל אותה מצוואתו והיה אחראי, במידת מה, לקאמבק הנוכחי שלה כדוגמנית, אקטיביסטית ואייקון אופנה.
(פאולינה פוריצקובה בקליפ של The Cars)
"זאת היתה אהבה ממבט ראשון", אמרה פוריצקובה בת ה-56 בריאיון ל"ניו יורק טיימס" לפני כחודשיים, שלווה בתמונות סקסיות שלה, לבושה חלוק בהדפס גרפי בסגנון רטרו וגרבוני תחרה שחורים, כשהיא יושבת על שולחן עץ בדירת הגג שלה בשכונת צ'לסי במנהטן, שאליה עברה לאחרונה. 400 אלף העוקבים אחריה באינסטגרם רגילים לתמונות נועזות יותר של פוריצקובה, שבחודש שעבר גם הופיעה בבגד גוף שקוף שחשף (כמעט) הכל על שער המהדורה הצ'כית של "ווג", 40 שנה בדיוק לאחר השער הראשון שלה ל"ווג" הגרמני שצולם כשהיתה רק בת 16.
בריאיון המקיף שהעניקה, סיפרה פוריצקובה על תהליך הגירושים שלה מאוקסק, לו היתה נשואה בשנים 2017-1989. לשניים נולדו שני בנים ולמרות שהתגרשו, המשיכו להתגורר יחד בביתם שבניו יורק. אלא שאז התגלה סרטן ריאות קשה אצל אוקסק ובשנת 2019 היא מצאה אותו בוקר אחד מת במיטתו. קודם לכן גילתה כי אוקסק שכר עורך דין לענייני משפחה בעל טקטיקה אגרסיבית, שינהל את הליך הגירושים, מה שעורר חשש אצל פוריצקובה. "אתה לא שוכר כריש שיטפל בילדים שלך ליד הבריכה, אז למה אתה עושה את זה?" שאלה אותו. ל"ניו יורק טיימס" סיפרה כי אוקסק הרגיע אותה ואמר לה לא לדאוג. היא האמינה לו.
ימים ספורים לאחר מותו, גילתה כי אוקסק נישל אותה מצוואתו, שכללה את הקניין הרוחני של כל קטלוג המוזיקה של להקתו The Cars – כסף רב במונחים של תמלוגים. "גברת פורציקובה אינה זכאית לחלק החוקי שלה בעיזבון, משום שהיא נטשה אותי", כתב בצוואה שנמצאת היום בדיונים משפטיים. גם ילדיו מנישואיו הראשונים לא הוזכרו בצוואה. המרוויחים העיקריים היו שני ילדיהם המשותפים ושני בנים חורגים.
כמי שלדבריה דאגה לאורך השנים ללכד את כל המשפחה, היא הרגישה נבגדת. "זה היה דבר כה מרושע לעשות לנו כמשפחה, מכיוון שאנחנו משפחה מלוכדת למדי. אף אחד לא יצא מאושר מזה: לא אלה שהודרו מהצוואה, לא אלו שכנראה זכו בלוטו. זה פשוט הכניס את כולם לסיטואציות ממש מביכות שאנחנו עדיין מנסים להבין".
לפני כמה חודשים התייחסה לנושא בריאיון וידאו לפאולה פוליטו, סגנית יו"ר חברת UBS Global Wealth Management, שבו התחרטה על כך שלא ערכה הסכם ממון כשנישאה לאוקסק. "אם היתה לי בת – ובכלל, הסיפור הזה חשוב עבור כל אישה שקוראת את הכתבה – הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות בשבילה זה להשמיע את הסיפור האישי שלי על איך שרומנטיקה מאפילה על חשיבה כלכלית. אני מקווה שהן לא יחזרו על הטעות שלי", אמרה. "בהסכם הגירושים קיבלתי שני בתים ממושכנים ופנסיה – אבל לא היה לי כסף או דרך לשלם עבור כלום. ברור שהיה צריך למכור דברים (פוריצקובה מכרה את ביתם המשותף בתשעה מיליון דולר, א"י) אבל עד אז, לא היה לי כסף לחיות. במשך שנה שלמה ביקשתי מחבריי לקנות לנו מצרכים. זה לא היה מצב טוב להיות בו".
בטקס האוסקר האחרון כבר חשפה את בן זוגה החדש: התסריטאי והמפיק האמריקאי-יהודי אהרן סורקין, שהיה מועמד השנה לאוסקר כתסריטאי על הסרט "משפט השבעה משיקגו", שאותו גם ביים. זה היה בסך הכל הדייט השני שלהם, לאחר שהכירו בשידוך. פוריצקובה התייצבה בשמלה זהובה של דולצ'ה & גבאנה מלפני 15 שנה, סורקין בחליפה שחורה. יחד הם הפכו לדיבור החם על השטיח האדום המנומנם של הטקס. סורקין היה נשוי בעבר לג'וליה בינגהאם, ממנה התגרש ב-2005 לאחר תשע שנות נישואים ובת אחת משותפת.
את הדרך להתמודד עם קשיים בחיים היא תרגלה מינקות. פוריצקובה נולדה בשנת 1965 בפרוסטיוב, צ'כוסלובקיה, כבת בכורה לזוג הורים אנטי-קומוניסטים, שבגיל שלוש השאירו אותה אצל סבתהּ ועזבו לשבדיה. ארבע שנים מאוחר יותר, חזרה אמהּ לנסות לקחת אותה לשבדיה. היא היתה אז בהיריון מתקדם ונכנסה לצ'כוסלובקיה עם דרכון מזויף, נתפסה ונשלחה לכלא עד הלידה של בנה השני, יחד עם בתה הקטנה. רק שלוש שנים מאוחר יותר, כשפאולינה היתה בת 10, אפשרו להם לעזוב לשבדיה. ביום שהגיעו לשם, הודיע להם האב על אהבתו לאישה אחרת והשאיר את האם לגדל לבד את שני הילדים. הוא אף סירב לשלם מזונות והאם, אחות בהכשרתה (שכיום חיה לצד בתה בניו יורק ועובדת כאחות המזריקה חיסוני קורונה), נאלצה לעבוד לילות כימים.
בראיונות עבר סיפרה פוריצקובה כי בילדותה כמהגרת סבלה רבות מהצקות בבית הספר. "ירקו עליי וקראו לי בשמות גנאי כמו קומוניסטית מלוכלכת", נזכרה. בגיל 13 התהפך הגלגל. חברה טובה מבית הספר, שחלמה להיות מאפרת וצלמת בינלאומית, אימצה אותה כדוגמנית הבית. היא שלחה תמונות לסוכנות הדוגמנות עלית בפריז במטרה שמנהלי הסוכנות יגלו עניין בתיק העבודות שלה כמאפרת, אלא שהם התעניינו יותר בדוגמנית עצמה. פוריצקובה הוזמנה להגיע לפריז ולהיפגש עם מייסד הסוכנות הנודע ג'ון קזבלנקס, והשאר היסטוריה. היא עברה לפריז והפכה לדוגמנית בינלאומית מצליחה, עם שערים למגזינים כמו "ווג" ו"קוסמופוליטן", קמפיינים למותגי אופנה כמו ג'יאני ורסאצ'ה ואסקדה, וחוזה ארוך טווח עם מותג הקוסמטיקה אסתי לאודר, שהכניס לה מיליוני דולרים בשנה. בשנת 1989 היא נחשבה לאחת הדוגמניות הרווחיות ביותר בעולם.
"המטרה שלי כדוגמנית היא לא להיות מפורסמת. זה לא מעניין אותי. אני יודעת איך זה תהילה: זה מחמיא מאוד לאגו ושימושי בבתי מלון ובשדות תעופה, אבל זה גם פוגע בפרטיות שלך כאדם", אמרה ב-1988 בריאיון ל"שיקגו טריביון". "יש אנשים שמספרים כי כבר כילדים ידעו שהם נועדו להיות מפורסמים. הם רצו את זה. אני, לעומתם, מעולם לא באמת רציתי את זה. זה קרה. מה שחשוב לי, בסופו של דבר, הוא להיות טובה במה שאני עושה".
במקביל לדוגמנות למדה שש שפות, שיחקה בסרטי קולנוע ("חלום אריזונה", "האליבי שלה") ופרסמה שני ספרים, אולם מאז שנות ה-90 הנמיכה פרופיל וכמעט לא נחשפה בתקשורת. בשנים האחרונות אימצה את הרשת החברתית אינסטגרם כדי לנטוע ביטחון עצמי בנשים בנות גילה, כשהיא משלבת שיח על פמיניזם, גילנות, אופנה ומיניות, ולא שוכחת גם לצחוק על עצמה: "צער לא בהכרח מסייע ליופי. העפעפיים שלי מתחילים לצנוח".
וכן, היא מספרת, הסקס נהיה הרבה יותר טוב עם השנים. בריאיון לאתר "יאהו" אמרה: "גיליתי שהסקס הופך להיות טוב יותר עם הגיל, וזה משהו שחששתי ממנו מאוד. שמעתי הרבה סיפורי זוועה על גיל הבלות, שמאבדים את החשק לסקס ולא רוצים לעשות אותו יותר... מתברר שהוא רק משתפר, מכיוון שאני מכירה את הגוף שלי הרבה יותר טוב. אני לא שם כדי לענג את הבחור, אני שם כדי להיות זו שמתענגת".
השער שלה ל"ווג" הצ'כי לפני כשלושה חודשים הוא דוגמה לכך שהיא מרגישה בנוח עם הגוף והמיניות שלה כאישה, היום יותר מתמיד. פוריצקובה מופיעה על השער לבושה בגד גוף שקוף שבו היא חושפת הכל. רק כותרות המשנה שנדרשו לעיצוב הגרפי מסתירות את הפטמות ואיבר המין. צריך הרבה אומץ להצטלם כך באמצע העשור השישי לחייך. צריך גם הרבה אומץ של עורכי "ווג" להציג תמונה כזאת כיום.
בתוך כך, היה זה רק עניין של זמן עד שפוריצקובה תחזור אל המסלול ותגרוף הון סימבולי ותקשורתי מההתעניינות המחודשת בה. בשבוע שעבר היא פתחה את תצוגת ההוט קוטור השנייה של קים ג'ונס לבית האופנה פנדי, עם שיער אסוף ופנים מאופרות בעדינות, לבושה מעיל לבן ארוך מעוטר רקמה בעבודת יד ובעל צווארון מוגבה. כמי שחשופים מדי שבוע לתמונות החושפניות שהיא נוהגת לפרסם בעמוד האינסטגרם שלה, כולל תמונה בעירום מלא החושפת ישבן מלפני ימים ספורים בלבד – כמעט פספסנו אותה בלובן הנזירי שעטתה על עצמה.
"לאחר עבודה ואמבטיה נינוחה, השתעממתי בחדר המלון, מה שהוביל לחגיגת הנרקיסיזם הזו – הסלפי העירום", כתבה לצד התצלום. "מה עוד היה לעשות? זאת אומרת, מלבד דברים כמו לקרוא ספר טוב או לראות טלוויזיה איטלקית. אבל זה גרם לי לתהות אם לעומת אישה, מה היה קורה אם היית נותן לגבר מראה, מצלמה והרבה זמן פנוי".
את החוויה החיובית שלה בפנדי סיכמה פוריצקובה בשורה ארוכה של מיני-מניפסטים - מהיחס הטוב שקיבלה בזמן התצוגה (כולל תצלום שלה סורגת מאחורי הקלעים), דרך פירגון לחברתה, דוגמנית העל כריסטי טרלינגטון, ועד הסברים להדיוטות על סאמפלים והאם דוגמניות חוזרות הביתה עם הבגדים שדגמנו. התשובה, כמובן, שלילית.
"כל כך כיף להיות האישה ההיא במעיל הלבן והמפואר, אותה אישה שאין לה חוסר ביטחון ולא חוטפת חרא מאף אחד, או צריכה לרוקן קקי של חתולים ולקחת את הכלב שלה להליכה וחוזרת מזיעה כי לדירה המקסימה שלה אין מיזוג אוויר, ובוכה מה יהיה בעתיד בגלל שהיא כל כך מבולבלת", כתבה פוריצקובה לסיכום. "הייתי צריכה את הרגע הזה, להיות מסוגלת לחמוק לחיים של מישהי אחרת למשך שבוע ולשאול את הביטחון שלה".
הכנות הזאת מלווה את פוריצקובה לא מעכשיו. את ההתערטלות האישית, הפיזית והנפשית, היא עושה מדי יום בחשבון האינסטגרם הפופולרי שלה. "במשך כל חיי כדוגמנית, התביישתי ברגליי. כמובן, תמיד ציינו בפניי שהרגליים שלי לא מושלמות", כתבה לצד תמונה מהפקת השער ב"ווג", בה היא מצולמת בתחתונים וגרביים בלבד, מסתירה בשתי ידיה את החזה החשוף. "יש לי ברכי כרוב, והירכיים קצת יותר רחבות מהאגן. זה מה שקורה כשאת הופכת לדוגמנית: כל חלקיק בגוף נבדק, מנותח ומושווה לאחרים. כמובן שאת מתחילה לעשות את זה בעצמך. התפקיד שלך תלוי בזה. לקח לי לעבור את כל הדרך עד גיל 56 כדי לקבל את הרגליים שלי. אני אפילו לא יכולה לומר שאני אוהבת אותן – פשוט מקבלת אותן כשלי ומרוצה מאופן העבודה שלהן. ואז אני רואה תמונה שלי כמו זאת, וחושבת, מה לעזאזל עובר עליי, אין שום דבר רע ברגליים שלי".
בתמונה אחרת מתוך ההפקה, חושפנית פחות אך שמציגה את הקו התחתון של החזה שלה, כותבת פוריצקובה: "אני אוהבת את התצלום הזה שלי. כל הפרטים המציגים את גילי מופיעים כאן: הצוואר, הקמטים, ואני חושבת שאני נראית נהדר".
בתצלום ארוטי נוסף המציג לראווה את ישבנה, היא מבקשת לעסוק במילה "עדיין" בהקשר שהיא "עדיין" אישה יפה. "כמה פעמים אמרו לך שאתה עדיין חכם כמחמאה?" היא תוהה. "להיות יפה נחשב לדבר חולף, שלא כמו להיות חכם. אבל מדוע זה נחשב לחולף כשהוא בסך הכל 'שונה?'"
