זוהי שעת בוקר מוקדמת בפריז. ססיליה בונסטרום, המנהלת האמנותית של מותג האופנה זאדיג אנד וולטר, כבר אחרי מסאז' דיטוקס ושליחת אמיל בן ה-9 לבית הספר, בנם שלה ושל טיירי גילייה, מייסד מותג האופנה הנודע ונכדו של אנדרה גילייה, ממייסדי המותג לקוסט. עוד מעט היא תצא לסטודיו לעבודה, בזמן שמעברו השני של קו הטלפון, בישראל, הסתיים הסגר השלישי כשברקע איום על סגר רביעי.
"אני יודעת שבישראל המצב קשוח, ההפך הגמור משבדיה, ארץ המוצא שלי, שם אין ריחוק חברתי, אין מסכות, כלום", היא אומרת. "עבורי, כאשת קריירה וכאמא, כל עוד בתי הספר פתוחים – אני מתפקדת. אחרת, את לא יכולה להתנהל במקביל עם ילד בבית: להשאיר אותו עסוק, לטפל בשיעורי הבית – אין אפשרות כזאת".
את השנה החולפת העבירה על קו נורמנדי-פריז, בין בית המשפחה בכפר שבו שהו במשך חודשיים בסגר הראשון, לדירתם בפריז המשקיפה על מגדל אייפל. את קולקציית אביב-קיץ 2021, שנכנסה בימים אלו לבוטיק המותג בכיכר המדינה, עיצבה בנורמנדי. "קורונה זה נורא, אנשים חולים, מתים, והכלכלה בעולם השתתקה", היא אומרת. "ובכל זאת, המשכנו לעבוד באמצעות האינטרנט והרבה משלוחים. מעצבי המותג היו שולחים מביתם בפריז לנורמנדי את הדוגמאות של הקולקציה, ואני עשיתי את ההתאמה הסופית. זה היה מאתגר, אבל התשוקה של כל העובדים סייעה לזה להתקיים. כשאתה עובד בתעשיית האופנה, יש כל כך הרבה עבודה, לחץ וקדחתנות מעונה לעונה. אין הפסקה. כל הזמן אתה שואל את עצמך למה אתה עושה את זה, והקורונה חידדה לנו שאנחנו עושים את זה מתוך תשוקה משותפת".
הרגשת צורך לעצב בגדים קלים יותר? למשל, מכנסי טרנינג?
"סריגי הקשמיר תמיד שם, והם נעימים ונוחים, אבל התחלתי לעשות מכנסיים קלים יותר, טרנינג, אוברולים".
מה את חושבת על עתידה של תעשיית האופנה ביום שאחרי הקורונה?
"זאת שאלה שעולה לא אחת", היא אומרת ומפרידה את תשובתה כבעלת עסק וכאדם. "כמותג אופנה, אני יותר מודעת לקיימות, לייצור אקו-פרנדלי. זה קרה הודות לקורונה. כבני אדם, אנשים עובדים קשה ורוצים את ההנאות הקטנות בחיים: לאכול במסעדה טובה עם כוס יין, לקנות בגד כדי להתחדש, לשבת בבר. כשהייתי דוגמנית צעירה והייתי מרגישה מצוברחת, רכשתי לעצמי חולצת טי או תיק כדי להרגיש טוב עם עצמי. זאת היתה הדרך הטובה לחזור לשגרה.
"אני מאמינה שאנשים ימשיכו ליהנות מבגדים, כי הם גורמים לנו להרגיש טוב יותר, זה חלק ממי שאתה, וזאת תעשייה גדולה מאוד. היא גדולה כי אנשים אוהבים בגדים. אני רואה את שלושת הבנים שלי, בני 20, 18 ו-9, אובססיביים לחולצה יפה או נעלי סניקרס מגניבות. בתוך כך, אני חושבת שאנשים יקנו פחות, ויחשבו פעמיים לפני שהם יקנו מוצר בצורה בלתי מבוקרת. השינוי יקרה בעיקר באופנה מהירה, ובעיקר אצל אנשים צעירים.
"היום, בגיל 50, אני קונה כאילו אני בת 90. כשהייתי צעירה, קניתי הרבה יותר ממה שהרווחתי. הייתי אובססיבית לאופנה: נוסעת למילאנו כדי לקנות פראדה, ואת ז'יל סנדר בהמבורג. ובגיל 50, את נמצאת במקום שאת אומרת לעצמך: 'אני אוהבת אופנה, אבל שואלת את עצמי מה אני צריכה'. אני יותר נצחית בסגנון שלי והקניות שלי הן השקעה, 'פיסים' שילוו אותי לאורך שנים. לא תמצא אותי קונה יותר דברים מוזרים. לא מזמן ישבתי לארוחת צהריים באבניו מונטאן ואמרתי, נקפוץ לשאנל ונראה מה חדש. היה סייל, ויצאתי משם עם שני זוגות נעליים: סנדלים מוזהבים ומגפיים מזמש. לא היה מצב שאעזוב את החנות בלעדיהם. המגמה היא לקנות פחות, אבל לפעמים כשאני נתקלת במשהו שאני אוהבת, אני קונה. אני לא צריכה כלום בארון, למעט דברים שגורמים לי לדפיקות לב".
הקורונה הגיעה בדיוק בשיאו של הקמפיין הבינלאומי של גרטה טונברג. את חושבת שזה סימן עבורנו לקנות פחות, להקשיב יותר לטבע, להפסיק עם החמדנות?
"הקורונה לימדה אותנו שאנחנו לא נצחיים והעולם לא שייך לנו. אנחנו כאן לתקופה וצריכים להיות זהירים עם כדור הארץ. אני מאמינה שאנשים כל כך ישמחו לפגוש שוב אחד את השני, ואני מקווה שזה יגרום גם לכבד אנשים יותר. אנשים היו מאוד אגואיסטים".
אני מאמין שאנחנו לקראת שינוי גדול גם באופן שבו נצרוך אופנה. פחות רשתות בכל מובן: רשתות אופנה ורשתות חברתיות. המהלך של בוטגה ונטה למחיקת כל חשבונות הסושיאל הוא דרך להחזיר פוקוס לאופנה, ליוקרה, ופחות לכל רעשי הרקע מסביב. מה העמדה שלך בנושא?
"אני מזדהה עם מה שאתה אומר. אני תוהה כמה מידע בן אדם יכול לספוג. כל המותגים עושים יותר מדי ולא מבינים שלקוחות כבר מוצפים. אז בוטגה ונטה סגרו את כל הסושיאל, אבל מותגים אחרים, כולל זאדיג אנד וולטר, ממשיכים. אינסטגרם הוא כלי עבודה מאוד חשוב, אבל אני תוהה האם מותגי אופנה שוכחים שאנחנו כאן כדי לייצר בגדים, ולא כדי להעביר מסרים וליצור דימויים לטובת מחלקות השיווק.
"כשקים ג'ונס הציג את הקולקציה הראשונה שלו לפנדי, כולם דיברו על דמי מור וקייט מוס והבת שלה, לילה גרייס. זאת בעיה שבתצוגת ההוט קוטור הראשונה שלך, כולם מדברים על הדוגמניות ולא על הבגדים. קל לבקר, כן, אבל זאת היתה תצוגה גרועה והבגדים היו מכוערים. אני תמיד מזכירה לעצמי שאנחנו כאן כדי להלביש אנשים וליצור בגדים יפים על הקולב בחנות. עכשיו אנחנו בעידן שכל מותג אובססיבי אחר הסרט הבא, המשפיענית החמה הבאה – הם מוכרים את הנשמה שלהם. זה נהיה מאוד מגוחך, אני חייבת להודות".
"יש הבדלים בין גברים לנשים, ואני אוהבת את ההבדלים"
האם "ביום שאחרי" העולם ייראה טוב יותר? עוד קשה להמר, אבל הקריאות לאיחוד ושיתופיות מלוות גם את הבושם החדש של המותג, This Is Us – בושם יוניסקס ראשון של זאדיג אנד וולטר שמושק בימים אלו בישראל (100-50מ"ל, 299-219 שקל, בהתאמה). זה ניחוח מתקתק העומד בניגוד לבגדים המחוספסים של המותג, כאלה שהפרזנטורית לשעבר קייט מוס נראית בהם כנערת רוק נצחית.
בתמונות וסרטון הקמפיין מופיעים דוגמנים ודוגמניות בשלל גילאים וצבעי עור, לבושים במינימליזם עם מכנסי ג'ינס וחולצה או גופייה לבנה, במה שמזכיר את הקמפיין הראשון של CK1 משנות ה-90. לצדם מככבים בקמפיין בונסטרום עצמה, אמיל בן ה-9 ומנון, בתו של בעלה טיירי. "לא רציתי שזה יהיה קמפיין על אופנה – אלא קמפיין על בני אדם. הכי פשוט וטבעי שאפשר", היא מסבירה.
בונסטרום נשמעת נבוכה מעברו השני של הקו כשהיא מגלה כי זיהיתי אותה בקמפיין. היא מספרת שנהנתה בצילומים, אבל מצננת את הרעיון לחזור לדגמן. "אני לא מתגעגעת לימיי כדוגמנית, למרות שאהבתי להיות דוגמנית. אני חושבת שזאת היתה תקופה נהדרת. כנערה צעירה, דוגמנות זה בית הספר הכי טוב לחיים: אתה מטייל הרבה בעולם, לומד להסתגל לאנשים חדשים בכל שבוע, נחשף לשפות, תרבויות ומקומות חדשים. היום כמעצבת, אני מרגישה מוזר להצטלם לקמפיין. הייתי עצבנית", היא צוחקת. "כל אנשי משרד הפרסום ויחסי הציבור שלנו היו שם, אנשים שאני עובדת איתם. אמרתי להם: 'אל תסתכלו עליי'. הם שאלו למה אני מרגישה כל כך מוזר – כי התביישתי. רק כשרקדנו בסוף, הרגשתי יותר משוחררת".
זהו בושם היוניסקס הראשון של המותג, שיוצא בתקופה שבה השיח על נזילות מגדרית באופנה נמצא בשיאו. בונסטרום מודעת לשיח ולחשיבותו, אך עבורה יוניסקס זה לא מיקס של נשים וגברים, אלא דרך להכיל את כולם. "יש הבדלים בין גברים לנשים ואני אוהבת את ההבדלים, ואת המשיכה שיש בין שני המינים. זה כמו בטרייה, פלוס ומינוס", היא מסבירה, "אבל כמותג, רצינו ליצור בושם שיכיל את כולם: את כל המגדרים. להראות שכולנו יכולים להיות שונים וצריכים להיות שונים, ובגלל זה העולם גם מאוד יפה. הבושם הזה מתאים לנשים ולגברים, לנערים ולנערות, לילדים ולילדות".
מה השלב הבא: קולקציית יוניסקס בזאדיג אנד וולטר?
"זאת שאלה טובה. אנחנו תמיד מדברים על לעשות בלייזרים וסריגי קשמיר לגברים ולנשים, אבל אני חייבת להיות כנה ולומר שמבחינה שיווקית, זה עדיין לא מרגיש ברור. זה עדיין cool לגנוב את החולצה של החבר שלך או להיכנס למחלקת הגברים ולרכוש לעצמך בגד, כמו שיש גברים שקונים פריטים ממחלקת הנשים. למשל, ז'קט בגזרה הדוקה יותר. אני מניחה שיום אחד ארצה לעצב קולקציית קפסולה של בגדי יוניסקס, אבל אני עוד לא שם ואסביר מדוע: קולקציית הנשים שלנו מובחנת מאוד בכל העולם. לקוחה מסיאול, מניו יורק, מפריז ומתל אביב מגיעה לזאדיג כדי לרכוש צללית מאוד ברורה וחדה, בעוד המסר של בגדי הגברים עוד לא מובהק כפי שאני רוצה. אני מקווה שבעונה הבאה המסר יהיה ברור יותר".
לפני עשור השקתם בכיכר המדינה את החנות היחידה בישראל. מה גילית על הלקוחה הישראלית?
"הייתי בישראל מספר פעמים ויש לנו כאן שותפים מצוינים (נטלי זלצמן, שהיא שותפה עם החברה במותג בישראל, א"י). אני אוהבת את המנטליות הישראלית, ואני מניחה שבגלל ההיסטוריה שלכם והחיים בישראל, לאנשים בישראל יש אישיות מאוד חזקה. הישראלים יודעים איך לחיות, אוהבים ליהנות מהחיים, שמחים, וזה בא לידי ביטוי גם באופן שבו נשים מתלבשות. רואים שהן אוהבות אופנה ואוהבות להתחדש. אני אוהבת לראות איך הלקוחות שלנו בישראל נותנות טוויסט לבגדים. זה הרבה יותר נונשלנטי מהצרפתיות".