תצוגת האופנה של המעצב ויקטור (ויוי) בלאיש חתמה אמש את שבוע האופנה קורנית תל אביב, בהשתתפותן של דוגמניות, מוזות וחברות קרובות, ביניהן דוגמניות מפורסמות משנות ה-90: מיקי ממון, יעל רייך, אורית ברקוביץ' ועמית מכטינגר. למרות שהתצוגה נדחקה לשעת שידור מאוחרת בערוץ רשת 13, תצוגות לילה קודמות השבוע הוכיחו שהן מסוגלות לייצר נתוני רייטינג נאים בהשוואה לכמות הצופים שהתייצבו באולמות התצוגה בשנים קודמות. על פי נתוני הרייטינג של הוועדה הישראלית למדרוג, הגיעו תצוגות הלילה ל-4 עד 5.5 אחוזי צפייה, שהם כ-80 אלף איש בממוצע (ערב הגאלה נסק ל-9.4 אחוזי צפייה, שהם כ-167 אלף צופים).
עוד בשבוע האופנה
התצוגה של בלאיש נוצרה בשיתוף פעולה עם נותנת החסות הראשית של שבוע האופנה, חברת קורנית דיגיטל, אשר אפשרה לו ליצור הדפסים דיגיטליים ברמה גבוהה. "הקולקציה היא מעין סגירת מעגל מרגשת בשבילי עם בית רוברטו קוואלי באיטליה, שם שימשתי כמעצב ראשי במשך ארבע שנים", מספר בלאיש. "הדפסי משי מסורתיים היו חלק מכתב היד של קוואלי, והם נעשו בצורה ידנית כשהבגד מותאם אל הבד המודפס. בעבודה עם קורנית, חזרתי אל המסורת של ההדפסה מתוך הטכנולוגיה המתקדמת של המדפסות, שאפשרו לי לתכנן את ההדפסות לפי הבגד, לחלום על טקסטורות, חתכים, מבניות וצבעוניות ללא גבולות".
בקולקציה Sign of the Times, שנוצרה בהשראת שירו של פרינס Sign 'O' the Times, יצר בלאיש הדפסות של רקמות בעבודת יד שהגיעו ממזרח אירופה דרך איקטים של מרכז אסיה ועד צפון אפריקה. אלה הודפסו על הבד בדיוק מירבי, עד כי רק מבט מקרוב מגלה כי מדובר בעצם בהדפס. "דאגתי שההדפס לא ייראה דו-ממדי, אלא תלת-ממדי", מסביר בלאיש ל-ynet. "תהליך העבודה היה צילום הטקסטיל, סריקה, עבודה גרפית ואז הדפסה. אם יש דוגמה של רקמה באיקס אדום, אז הצורה היא של איקס אדום עם צל של החוט אשר יוצר אשליה אופטית". לדבריו, הוא מעוניין להמשיך עם הטכניקה הזו גם בקולקציות הבאות. "זה כמו גן עדן. מה שאתה רוצה – קורה", הוא אומר.
במהלך המחקר הוויזואלי והחומרי לקולקציה, חזר בלאיש הביתה: לתוניסיה, ממנה עלו הוריו לישראל בשנות ה-50. החטיבה האחרונה בקולקציה נוצרה כמחווה לאהבתם של הוריו, שהתאהבו בישראל, בעיר אשקלון. "כשהתחלתי את החיפוש אחר חומרים, הרגשתי שחסרה לי נגיעה של טקסטיל דרמטי בסגנון אפריקאי", הוא נזכר. "חיפשתי את אפריקה שלי וחזרתי למקורות. בדקתי מה קורה בתוניסיה, וגיליתי עולם ומלואו. זה לא נראה כמו טקסטיל מדויק, שבטי, דהוי, יש בו משהו מאוד מחוספס. זה לא משהו שגדלתי עליו בבית או שהיה באסתטיקה של המשפחה, למעט אוכל".
הצלליות המוכרות של בלאיש, שהפכו לחביבות על מפורסמות מקומיות, ליוו את התצוגה עם שמלות שריחפו על המסלול כמו ענני מוסלין. לצדן בלט גם אפיל הבוהו-שיק של המעצב, שנתמך בסטיילינג של מגפי בוקרים צבעוניים ואלמנטים מעולמות אופנת רחוב עכשווית, כמו סווטשירטים עם כריות כתפיים שרצינו לחמוד ישירות מהמסך.
אפשר לסמוך על בלאיש שיחתום את שבוע האופנה עם תקווה שלאופנה הישראלית יש עתיד. זה לא תמיד היה נראה כך לאורך שלושת ימי התצוגות, שלא היו אחידות ברמתן העיצובית. ובכל זאת, ליקטנו עבורכם את הרגעים הבולטים מכל תצוגה.
מה היו המראות שבלטו על המסלול לאורך שבוע האופנה?
נורת'רן סטאר: שמלה ורודה בהדפס מקורי
ענבל דרור: סתיו סטרשקו בשמלת כלה נוצצת
שי שלום: אלגנטיות יוקרתית
דרור קונטנטו: שמלת כלה צנועה
רונן חן: מינימליזם צחור
נובוריש דוג: שילוב בין חליפה לצעיף אתני
CB פאשן: מראה קלאסי ומעודן
אסיה: חליפה ונוצות
אפרת קליג: מראה קלאסי לכל שעה
הילי ארי: טיטי איינאו בחליפה מחויטת
לארה רוסנובסקי: גרסה נינוחה לחליפה
שלומית אזרד: תאלין אבו חנא בשמלת טול
עידן לרוס: מנומר עד הסוף
ויוי בלאיש: ספורטיביות מעוצבת