ג'ין הארלו
סליחה, במי מדובר? מלכת הקולנוע של שנות ה-30 במאה הקודמת – הכי בלונדינית, הכי זוהרת, הכי "מרילין מונרו המקורית" – נולדה לפני 110 שנים ומתה מוות אפוף שמועות בגיל 26. היו לה את כל הקלפים הנכונים להפוך למיתוס מפתה וטרגי, עד שהגיעה מרילין מונרו ולקחה לה את הכתר.
בגיל 16 היא ברחה מהבית, נישאה לאיש עסקים שהיה מבוגר ממנה בשבע שנים, התגרשה אחרי שנתיים, ליקטה תפקידי משחק זעירים, עד שב-1931 הופיעה בסרטו של פרנק קפרה "בלונד פלטינה" והפכה לסמל המין הגדול ביותר שידעה הוליווד עד אז. לבלונד פלטינה שלה עצמה צירפה גם גזרה אלגנטית, עיניים תכולות וכישרון משחק לא רע בכלל. בשנתיים לאחר מכן היא כבר שיחקה בעשרה סרטים נוספים. כך פעלו השחקניות של תור הזהב ההוליוודי, לא כמו היום – כששחקנית שמצטלמת לסרט בשנה נחשבת לוורקוהולית.
בגיל 22 היא כבר היתה נשואה בשנית, הפעם למנהל באולפני MGM, האולפנים הכל יכולים של התקופה, שחודשיים מאוחר יותר התאבד והשאיר אחריו מכתב מוזר שבו הוא מבקש את סליחתה. את הסליחה כנראה קיבל, כי ההתאבדות המפתיעה לא הפריעה לה להמשיך לצלם סרט במקביל עם קלארק גייבל, שהיה בן זוגה הקולנועי במגוון סרטים. ב-1933 היא נישאה בפעם השלישית, לצלם קולנוע. הפעם ארכו הנישואים שמונה חודשים.
כאילו ניחשה שחייה עומדים להיות קצרים מדי, הארלו עשתה הכל באופן צפוף ואינטנסיבי. לפני גיל 26 היא כבר היתה גרושה בפעם השלישית, שיחקה לצד הגברים הכי נחשקים בארצות הברית והיתה לשחקנית הקולנוע הראשונה שהופיעה על שער המגזין "לייף". ב-1937 היא מתה מאי-ספיקת כליות, באמצע צילומי סרט ("סרטוגה") שהושלם עם כפילה לאחר מותה והפך לסרט הרווחי ביותר של אותה שנה. מותה גרר שלל שמועות וספקולציות על הטיפול בה.
למה אייקון? מדי פעם, אז זה היה בערך אחת לעשור, נבראת בהוליווד אגדה נשית תחת אותו רעיון של "גברים רוצים להיות איתה, נשים רוצות להיות כמוה". הארלו היתה זו של שנות ה-30, העשור הראשון של הסרט המדבר. מפורסמת מאוד, נחשקת מאוד, חיה חזק ומהר, ונכבית באופן פתאומי. היא הוכתרה כיורשת של קלרה בואו, האיט גירל הרשמית של שנות ה-20, רגע לפני שפינתה בעצמה את מקומה לטובת הכוכבת הבאה. הוליווד, כידוע, לא מותירה ואקום באיוש תפקידי מלוכה חברתיים.
התקשורת ההוליוודית כולה התגייסה לחיזוק מעמדה כאלילת מין סוערת, כולל האמירה שהיא ויתרה על תחתונים במלתחה האישית שלה ועיסוק באהבתה הגדולה לכלבים. לא היה גבר מוצלח שעבר בסביבה ולא הוצמד לו סיפור אהבה, או לפחות סטוץ קליל, עם הארלו. הדמות תאמה לתדמית, ועם הזמן המראה שלה הפך לקלישאה גנרית של פצצת סקס תקופתית – שיער פלטינה, גבות דקיקות, שפתיים אדומות, שמלות סאטן לבנות ונקודת חן שנדדה על פניה.
על רקע מלכות הקולנוע הנוגות והאפלות של תקופתה, כמו גרטה גרבו וגלוריה סוונסון, הארלו היתה קרן שמש בהירה שמפיצה שמחת חיים, רוך וארוטיקה נגישה. היא מילאה את תפקידה כקלישאה הוליוודית, כשהיא מתחזקת גם אמא שתלטנית שחיה את חייה דרך בתה, שורה של בני זוג חלשים שמשמשים לה כתפאורה מתחלפת, ומוות בגיל שמקדים אפילו את "מועדון ה-27" העגום.
למה לא? בסופו של דבר, מי שכונתה ה"בלונד פלטינה" של הוליווד היתה בובת מריונטה של התעשייה. בין האולפנים האימתניים לאם האמביציוזית, לא היה לה סיכוי. קבעו לה, שידכו לה, הלבישו, הפשיטו, סירקו ואיפרו, ובסוף – גם על הלוויה שלה עצמה השתלטו והפכו אותה לטקס מפואר ופומפוזי.
ובכל זאת: ג'ין הארלו היא אייקון באופן הקלאסי ביותר – עם מראה מזוהה שהפך למודל לחיקוי, חיים קצרים וסוערים עם עשרות סרטים, שלושה בעלים, שמועות על רומן עם המיליונר האקסצנטרי הווארד יוז, ואהבה אחת גדולה עם האיש שמעולם לא נישאה לו, וויליאם פאוול. באופן שמנציח את המיתוס של חייה, יש גם הטוענים כי פאוול לימד את הגברים של העולם מהי רומנטיקה נצחית כאשר מדי שבוע, במשך 20 שנה, היה מניח על קברה פרחים לבנים.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.